פורטל:היסטוריה/המחקר?/59

רונמו (בשוודית: Runamo) הוא מבנה גאולוגי מסוג דייק ובו נמצא סלע דולריט (dolerite) סדוק שנחשב במשך מאות שנים על ידי חוקרים ומדענים, לכתובת באלפבית רוּני. המאפיין העיקרי מבחינה חזותית של האלפבית הרוני הוא שהוא מורכב רק מקווים אנכיים ואלכסוניים, ואין בו קווים אופקיים או מעוגלים. באלפבית זה נעשה שימוש לכתיבת שפות גרמאניות שונות, החל מן המאה ה-1 לספירה. והיה בשימוש בארצות סקנדינביה עד סוף ימי הביניים. ועורר מחלוקת מחקרית מפורסמת במאה ה-19. הסדקים במבנה הסלע דומים במבט ראשון לסימני הרונות, וקיימות התייחסויות בכתבים שונים החל מהמאה ה-12 ובהן עולה הטענה כי סימנים אלו הם מעשה ידי אדם ומדובר בטקסט סקנדינבי ובו התייחסות למעשי מנהיגים ויקינגים. למרות דיווחים כי הכתובת אינה קריאה כבר במאה ה-12, הרופא הדני וחוקר העתיקות אולה וורם הכריז במאה ה-17 כי הצליח לקרוא ארבע אותיות בתיאור: "לונד". בשנת 1833, יזמה האקדמיה המלכותית הדנית למדעים משלחת בראשות ההיסטוריון והארכאולוג פינור מגנוסון שמשימתה הייתה לחקור את כתובת רונמו תוך שימוש בכלים מדעיים מתחום הגאולוגיה והיסטוריה של האמנות, המסקנה הייתה שהסימנים הם שיר מאת הגיבור האגדי האראלד הילדקין, הדו"ח של פינור הניע את המדען השוודי ינס יאקוב ברצליוס לבצע מחקר משלו ב-1836, והוא הגיע למסקנה שהכתובת אינה אלא סדקים טבעיים בסלע. פינור הגן על התזה שלו בפרסום נרחב בשנת 1841, אך הארכאולוג הדני יאן ג'קוב אמוסן (Jens Jacob Asmussen Worsaae) ערך מחקר שלישי במקום בשנת 1844, שאישר כי מה שנחשב לכתובת היסטורית הוא לא יותר מסדרת שברים טבעיים בסלע.