ינס יאקוב ברצליוס

כימאי שוודי

יֶנְס יַאקוֹבּ בֶּרְצֶלִיוּס (או ברסליוס; בשוודית: Jöns Jakob Berzelius; ‏20 באוגוסט 17797 באוגוסט 1848) היה כימאי שוודי. ברצליוס המציא את הכתיב הכימי המודרני ויחד עם ג'ון דלטון ואנטואן לבואזיה נחשב לאחד מאבות הכימיה המודרנית (ראו גם המהפכה הכימית).

ינס יאקוב ברצליוס
Jöns Jacob Berzelius
ינס יאקוב ברצליוס
ינס יאקוב ברצליוס
ינס יאקוב ברצליוס
לידה 20 באוגוסט 1779
Väfversunda, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוגוסט 1848 (בגיל 68)
Adolf Fredriks parish, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סולנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Johan Afzelius עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט פרידריך ולר, James Finlay Weir Johnston, נילס יוהאן ברלין, Lars Fredrik Svanberg, קרל גוסטף מוסנדר, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית קופלי (1836)
  • חבר זר של החברה המלכותית (29 באפריל 1813)
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • מסדר כוכב הקוטב - אביר מדרגה שנייה (28 בינואר 1815)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • עמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו
  • מפקד במסדר ואסה (28 בינואר 1821) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Elisabeth Berzelius (19 בדצמבר 18357 באוגוסט 1848) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
המצאת הכתיב הכימי המודרני. גילוי היסודות הכימיים: סלניום, תוריום וצריום. גילוי חוק היחסים הקבועים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל של ברצליוס במרכז פארק ברסלי, סטוקהולם
קבר ברצליוס

ביוגרפיה

עריכה

ברצליוס, בן למשפחת איכרים, נולד בלינשפינג שבמחוז אסטרייטלנד בדרום-מרכז שוודיה. סבו, אביו – שנפטר כשברצליוס היה בן שנתיים, ואביו החורג, היו שלושתם כמרים כפריים. ברצליוס למד בבית ספר בעיר וב-1800 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת אופסלה. ב-1802 החל לעבוד כמורה, וב-1807 מונה כפרופסור לרפואה בבית הספר לכירורגיה של סטוקהולם. ב-1808 הוא נבחר לאקדמיה השוודית למדעים. ב-1810 התמזג בית הספר לכירורגיה עם המכון הכירורגי (Chirurgiska institutet), כיום מכון קרולינסקה, וברצליוס מונה כפרופסור לכימיה ורוקחות. באותה שנה הוא מונה כנשיא האקדמיה השוודית למדעים.

ב-1818 התמנה למזכיר הקבוע של האקדמיה השוודית למדעים וקיבל תואר אצולה מאת מלך שוודיה. ברצליוס נהג לסייר באירופה ונפגש עם גדולי החוקרים של התקופה. הוא פרש מההוראה ב-1832, הועלה לדרגת ברון ב-1835 ומ-1841 קיבל קצבה שנתית עד סוף חייו מבית הנבחרים השוודי.

זמן קצר לאחר הגיעו לסטוקהולם כתב ברצליוס ספר לימוד בכימיה עבור תלמידי הרפואה שלו, זו הייתה נקודת ההתחלה בקריירה ממושכת וארוכה בתחום הכימיה. בעודו מבצע ניסויים כחלק מכתיבת ספר הלימוד הוא גילה את חוק היחסים הקבועים, שהראה כי חומרים אנאורגניים מורכבים מיסודות שונים ביחס קבוע למשקל החומר. בהתבסס על חוק זה הכין ברצליוס ב-1828 טבלת משקלות יחסיים של האטומים, שבה הוקצב לחמצן המשקל 100, ושכללה את כל היסודות הידועים בתקופה זו. עבודה זו סיפקה הוכחה להשערה האטומית, שלפיה כל התרכובות הכימיות האנאורגניות בנויות מאטומים המצורפים יחד בכמויות של מספרים שלמים. ברצליוס גילה שמשקלם האטומי של יסודות שונים אינו כפולה של משקל המימן, ובכך הפריך את השערת פרואוט (על שם הכימאי האנגלי ויליאם פרואוט (Prout) שכל היסודות בנויים מאטומים של מימן.

על מנת לתמוך בניסיונותיו הוא פיתח שיטה של כתיב כימי שבה קיבלו היסודות תגיות כתובות פשוטות כדוגמת O לחמצן או Fe לברזל – יחד עם היחסים ביניהם בתרכובת באמצעות מספרים. שיטה זו היא השיטה הבסיסית שבשימוש עד ימינו. ההבדל היחיד הוא שבמקום רישום המספר בתחתית האות כמקובל כיום (כדוגמת H2O) השתמש ברצליוס בכתיב עילי.

לזכותו של ברצליוס נזקפים גילוי היסודות הכימיים סלניום, תוריום וצריום, כמו כן היה ברצליוס הראשון שהצליח לבודד את היסודות צורן, טנטלום וזירקוניום. תלמידים שעבדו במעבדה של ברצליוס גילו את הליתיום, הונדיום והלנתן.

לזכותו של ברצליוס נזקפים גם טביעת המונח איזומריה ב-1828, לאחר שנוכח בתוצאות ניסיונותיו של הכימאי הגרמני פרידריך ולר (Wöhler) בחומצה ציאנית, והמצאת מושג הקטליזה, שבה חומר (המכונה זרז) מסוגל להאיץ מהלכן של תגובות כימיות, כאשר הזרז עצמו משתתף בתגובה אך אינו מתכלה במהלכה, ב-1835. את התופעה תיארה לראשונה הכימאית הבריטית אליזבת פולהיים ב-1794 כאשר חקרה תגובות חיזור של מלחי מתכת, אך לא העניקה לה שם.

רישומו של ברצליוס ניכר גם בתחום הביולוגיה. הוא היה האדם הראשון שבצע הבחנה בין תרכובות אורגניות (כאלו המכילות פחמן) ותרכובות אנאורגניות, ובמיוחד הוא נודע כמי שיעץ לכימאי ההולנדי חרארדוס יוהנס מולדר (Mulder) בביצוע המחקר של תרכובות אורגניות כדוגמת קפה, תה וחלבונים שונים. הביטוי הלועזי לחלבון, פרוטאין, נטבע על ידי ברצליוס, לאחר שמולדר שם לב לכך שלכל החלבונים יש כנראה אותה נוסחה אמפירית ושהם כנראה מורכבים מסוג אחד של מולקולה גדולה מאוד.

ברצליוס היה כותב-מכתבים פורה, ונהג לייעץ למדענים ידועי־שם רבים כדוגמת מולדר, קלוד לואי ברתולה (Berthollet), האמפרי דייווי, פרידריך ולר ואיילהרד מיטשרליך (Mitscherlich), ואימץ מדענים רבים ידועים פחות. הוא היה פורה גם ככותב מדעי. הוא פרסם למעלה מ-250 מאמרים ומ-1821 ועד 1848 ערך דו"ח שנתי על החידושים בכימיה ובפיזיקה. ספר לימוד הכימיה שכתב יצא ב-5 מהדורות (האחרונה ב-1848) והיה מקובל כספר הקובע בנושא הכימיה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ינס יאקוב ברצליוס בוויקישיתוף