פורטל:ישראל/תערוכה היסטורית/33
עיירת פיתוח הוא שם כולל לקבוצה של 25 יישובים שהוקמו במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. חלקן הגדול הוקם במקומות בהן היו כבר מעברות וריכוזי עולים. הקמתן היוותה ביטוי של מדיניות הממשלה לפיזור אוכלוסייה ולחיזוק הפריפריה של ישראל בגליל ובנגב. עיירת הפיתוח הראשונה שנבנתה הייתה בית שמש, שהוקמה בשנת 1950.
העיירות תוכננו סביב מרכז קטן שסביבו בנייה במתכונת של שיכונים, שעתידים היו לצמוח ולהוות ישוב עירוני גדול יותר. חלק מן העיירות, כגון דימונה, קריית שמונה, נצרת עילית ואחרות, אכן הפכו ברבות השנים לערים. מרבית עיירות הפיתוח לא הצליחו מבחינה כלכלית, ולעיתים קרובות הן נחשבות ליישובים היהודיים מהעניים ביותר בישראל.
-
מאבטחים בבית שמש (1950)
-
טקס הנחת אבן פינה למטוויה, לימים איזור התעשייה של קרית גת (1955)
-
מפעל ההזנה בשדרות (1956-1950)
-
אולפן עברית בעיר דימונה (1955)
-
מצפה רמון (1957)
-
בניית השיכונים החדשים בכרמיאל (1964)
-
מרכז מסחרי בקריית גת
-
בית קלנוע בקריית שמונה
-
מרכז מסחרי במגדל העמק (1970 בקירוב)
-
ילדים מחופשים על רקע בתי נתיבות (1972)