פורמולה 1 עונת 1955
עונת 1955 היא העונה השישית בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). מספר המרוצים בעונה צומצם לשבעה - מרוץ בארגנטינה, מרוץ האינדינפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית וחמישה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה. קבוצת מרצדס הייתה דומיננטית בעונה ונהגיה ניצחו חמישה מתוך שבעת המרוצים. חואן מנואל פנג'יו, ניצח ארבעה מרוצים וזכה בתואר האליפות בפעם השנייה ברציפות. למרות ההצלחה בסיום העונה הודיעה הקבוצה על פרישתה מהתחרות.
חואן מנואל פנג'יו במכונית המרצדס W196 עמה זכה באליפות | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 16 בינואר 1955 |
תאריך סיום | 11 בספטמבר 1955 |
מספר עונה | 6 |
מספר מרוצים בעונה | 7 |
זוכה באליפות הנהגים | חואן מנואל פנג'יו |
נקודות הנהג הזוכה | 40 (41) |
המרוצים בעונה
עריכהמרוץ | תאריך | פול פוזישן | הקפה מהירה | מנצח | יצרן | |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | גרנד פרי ארגנטינה | 16 בינואר | חוסה פרוילאן גונזלס | חואן מנואל פנג'יו | חואן מנואל פנג'יו | מרצדס |
2 | גרנד פרי מונקו | 22 במאי | חואן מנואל פנג'יו | חואן מנואל פנג'יו | מוריס טריטגננט | פרארי |
3 | אינדינפוליס 500 | 30 במאי | ג'רי הוייט | ביל ווקוביץ' | בוב סוויקרט | אופנהאוזר-קרטיס קראפט |
4 | גרנד פרי בלגיה | 5 ביוני | יוג'ין קסטלוטי | חואן מנואל פנג'יו | חואן מנואל פנג'יו | מרצדס |
5 | גרנד פרי הולנד | 19 ביוני | חואן מנואל פנג'יו | רוברטו מיירס | חואן מנואל פנג'יו | מרצדס |
6 | גרנד פרי בריטניה | 16 ביולי | סטירלינג מוס | סטירלינג מוס | סטירלינג מוס | מרצדס |
7 | גרנד פרי איטליה | 11 בספטמבר | חואן מנואל פנג'יו | סטירלינג מוס | חואן מנואל פנג'יו | מרצדס |
תקציר העונה
עריכהקבוצת מרצדס הייתה דומיננטית במהלך העונה וניצחה חמישה מתוך שבעת המרוצים. פרארי הצליחה לנצח בגרנד פרי מונקו לאחר ששלושת רכבי מרצדס נאלצו לפרוש במהלך המרוץ. אלברטו אסקרי, נהגה של קבוצת לנצ'יה, התרסק עם רכבו לתוך הנמל, אך יצא מהתאונה ללא פגיעה[1]. ארבעה ימים לאחר מכן נהרג אסקרי בתאונה שאירעה בעת שערך נסיעת מבחן על המסלול במונזה.
אסון הלה מאן בו נהרג נהג המרוצים פייר לאבק יחד עם 83 צופים הוביל לביטול המרוצים המתוכננים בצרפת, גרמניה, ספרד ושווייץ. האירוע הקשה הוביל לפרישתה של מרצדס מהתחרות, פרישה שנמשכה עד לעונת 2010.
מלבד מותו של אסקרי במהלך העונה נהרג גם מריו אלבורטי שנפגע בתאונה במהלך מרוץ בצרפת, מרוץ שלא נכלל בסבב האליפות. מרוץ האינדיאנפוליס 500 גבה שני קורבנות נוספים - מני איולו, שנהרג במהלך אימון לקראת המרוץ וביל ווקוביץ', שנהרג במהלך המרוץ עצמו.
דירוג האליפות
עריכהשיטת הניקוד
עריכההנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ. אם יותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, חולקה הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון חמש התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.
מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
---|---|---|---|---|---|
נקודות | 8 | 6 | 4 | 3 | 2 |
דירוג הנהגים
עריכההטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה
מיקום | נהג | נקודות | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | חואן מנואל פנג'יו | 1 | (פרש) | 1 | 1 | 2 | 1 | 40 (41) | |
2 | סטירלינג מוס | 4† / פרש | 9 | 2 | 2 | 1 | פרש | 23 | |
3 | אוג'ניו קסטלוטי | פרש† | 2 | פרש | 5 | 6† / פרש | 3 | 12 | |
4 | מוריס טריטגננט | 2† / 3† / פרש | 1 | 6 | פרש | פרש | 8 | 111/3 | |
5 | ג'וזפה פארינה | 2† / 3† | 4 | 3 | DNS | 101/3 | |||
6 | פיירו טרופי | 8† | 4 | 2 | 9 | ||||
7 | בוב סוויקרט | 1 | 8 | ||||||
8 | רוברטו מיירס | 5 | פרש | 5† | 4 | פרש | 7 | 7 | |
9 | ז'אן ברה | 6† / פרש† / פרש | 3† / פרש† | 5† / פרש | 6 | פרש | 4 | 6 | |
10 | לואיג'י מוסו | 7† / פרש† | פרש | 7 | 3 | 5 | פרש | 6 | |
11 | קארל קלינג | 4† / פרש | פרש | פרש | 3 | פרש | 5 | ||
12 | ג'ימי דייוויס | 3 | 4 | ||||||
13 | טוני בטנהאוזן | 2† | 3 | ||||||
14 | פול רוסו | 2† | 3 | ||||||
15 | פול פררה | 8† | 4 | 3 | |||||
16 | ג'וני תומסון | 4 | 3 | ||||||
17 | חוסה פלוריאן גונזלס | 2† | 2 | ||||||
18 | צזרה פרדיסה | 3† / פרש† | 8 | 2 | |||||
19 | לואיג'י וילורסי | פרש† / פרש | 5 | DNS | 2 | ||||
20 | קרלוס מנדיטגוי | פרש† / פרש | 5 | 2 | |||||
21 | אומברטו מגליולי | 3† | 6 | 11/3 | |||||
22 | האנס הרמן | 4† | DNQ | 1 | |||||
23 | וולט פאולקנר | 5† | 1 | ||||||
24 | ביל הומייר | 5† | 1 | ||||||
25 | ביל ווקוביץ' | פרש | 1 | ||||||
מיקום | נהג | נקודות |
קישורים חיצוניים
עריכה- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
הערות שוליים
עריכה
הקודם: חואן מנואל פנג'יו |
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1955 חואן מנואל פנג'יו |
הבא: חואן מנואל פנג'יו |