פטריית מאכל
פטריות אכילה הן גופי הפרי הבשרניים והאכילים של כמה מינים של מקרו-פטריות (פטריות הנושאות מבני פרי גדולים מספיק כדי לראותם בעין בלתי מזוינת).
פטריות האכילה גדלים מתחת לפני הקרקע (היפוגיים) או מעל הקרקע (אפיגיים).[1]
פטריות אכילות מוגדרות על פי קריטריונים הכוללים היעדר השפעות רעילות על בני אדם ובעלי טעם וארומה רצויים.[2] פטריות אכילה נצרכות בשל ערכן התזונתי והקולינרי.
פטריות אכילה כוללות מינים פטרייתיים רבים שגדלים בר, או גדלים בסביבות מבוקרות. תכשירים מסוימים עשויים להפוך פטריות רעילות (אנ') מסוימות לכשירות לצריכה.
חלק מהפטריות הניתנות למאכל לרוב האנשים עלולות לגרום לתגובות אלרגיות אצל אנשים מסוימים. בנוסף, אחסון לתקופה ממושכת או בתנאים שאינם מותאמים לפטרייה עלולים לגרום להרעלת מזון. במקרים רבים מיני פטריות אכילים עלולים להיות מסוכנים במקרה של גידול במקומות מזוהמים עלולות וצבירת מזהמים, כגון מתכות כבדות.
ישנן פטריות רעילות קטלניות הדומות לפטריות מאכל ואחראיות להרעלות קטלניות רבות ובתוכן כמה מינים מהסוג Amanita, ובמיוחד אמנית המוות, פטריית כובע המוות.[3][4][5]
היסטוריה של שימוש בפטריות
עריכהפעולת צריכת הפטריות, מתוארכת לתקופות קדומות. מיני פטריות אכילות נמצאו באתרים ארכאולוגיים בני 13,000 שנה בצ'ילה. אצי, מומיה של אדם שחי בין 3400 ל-3100 לפני הספירה באירופה, נמצאה עם שני סוגי פטריות.
הרומאים והיוונים הקדומים, במיוחד בני המעמד הגבוה, השתמשו בפטריות למטרות קולינריות. טועמי מזון הועסקו על ידי קיסרי רומא כדי להבטיח שהפטריות בטוחות לאכילה.[6]
ייצור
עריכהבשנת 2019, הייצור העולמי של פטריות מסחריות ואיסוף כמהין מתועד שדווח לארגון המזון והחקלאות עמד על 11.9 מיליון טון, כשהשיא נמצא בסין עם 75% מהייצור:
| ייצור פטריות וכמהין – 2019 | |
|---|---|
| מדינה | (מיליוני טונות ) |
 סין
|
8.94 |
 יפן
|
0.47 |
 ארצות הברית
|
0.38 |
 פּוֹלִין
|
0.36 |
 הולנד
|
0.30 |
| כל העולם | 11.90 |
| מקור: FAOSTAT של האומות המאוחדות[7] | |
שימושים קולינריים
עריכה
בישול
עריכהניתן לבשל פטריות לפני הצריכה כדי לשפר את המרקם ולהוריד רמות עקבות של הידאזינים רעילים. טיגון, צלייה, אפייה ומיקרוגל משמשים כולם להכנת פטריות. בישול מוריד את כמות המים הקיימת במזון. פטריות לא מתפרקות בבישול ארוך מכיוון שהכיטין שנותן את רוב המבנה לפטרייה לא מתפרק עד שלא מגיעים אליו בשום בישול רגיל.
אחסון
עריכהפטריות יחזיקו בדרך כלל כמה ימים, יותר בקירור. פטריות אפשר להקפיא, אבל ההמלצה היא לבשל אותן קודם. בנוסף, הן יכולות גם להיות מיובשות או כבושות.
בריאות ותזונה
עריכהצריכה גבוהה פטריות נקשרה בסיכון נמוך יותר לסרטן השד.[8]
הפטרייה הנפוצה ביותר לאכילה היא הפטרייה הלבנה ( Agaricus bisporus ). היא מכילה רמות גבוהות של ריבופלבין, ניאצין וחומצה פנטותנית, ומעט זרחן. לפטריות לבנות גולמיות יש בדרך כלל כמויות נמוכות של חומרים מזינים חיוניים.
שימוש ברפואה מסורתית
עריכהפטריות מרפא הן פטריות או תמציות מפטריות שנחשבות לטיפול במחלות. רובן עדיין לא מאושרות במדע וברפואה המסורתית, ולכן אינן מאושרות כתרופות או כטיפולים רפואיים.[9]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- פטריות מאכל והשימוש המומלץ בהן - ערוץ האוכל | החיים הטובים, באתר החיים הטובים, 24 באוקטובר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ Chang, Shu-Ting; Phillip G. Miles (1989). Mushrooms: cultivation, nutritional value, medicinal effect, and Environmental Impact. CRC Press. pp. 4–6. ISBN 978-0-8493-1043-0.
- ^ Mattila P, Suonpää K, Piironen V (2000). "Functional properties of edible mushrooms". Nutrition. 16 (7–8): 694–6. doi:10.1016/S0899-9007(00)00341-5. PMID 10906601.
- ^ Kalač, Pavel; Svoboda, Lubomír (15 במאי 2000). "A review of trace element concentrations in edible mushrooms". Food Chemistry. 69: 273–281. doi:10.1016/S0308-8146(99)00264-2.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Reishi mushroom". MedlinePlus, US National Library of Medicine. 19 בינואר 2019. נבדק ב-24 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Money, Nicholas P. (2016). "Are mushrooms medicinal?". Fungal Biology. 120 (4): 449–453. doi:10.1016/j.funbio.2016.01.006. ISSN 1878-6146. PMID 27020147.
- ^ Jordan P. (2006). Field Guide to Edible Mushrooms of Britain and Europe. New Holland Publishers. p. 10. ISBN 978-1-84537-419-8.
- ^ "Production of mushrooms and truffles in 2019, Crops/Regions/World list/Production Quantity (pick lists)". UN Food and Agriculture Organization, Corporate Statistical Database (FAOSTAT). 2020. נבדק ב-3 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ba DM, Ssentongo P, Beelman RB, Muscat J, Gao X, Richie JP (2020). "Mushroom Consumption Is Associated with Low Risk of Cancer: A Systematic Review and Meta-Analysis of Observation Studies". Current Developments in Nutrition. 4 (2): 307. doi:10.1093/cdn/nzaa044_006. PMC 7258270.
- ^ Sullivan R, Smith JE, Rowan NJ (2006). "Medicinal mushrooms and cancer therapy: translating a traditional practice into Western medicine". Perspect Biol Med. 49 (2): 159–70. doi:10.1353/pbm.2006.0034. PMID 16702701.