פטר האיברי

פטר האיברי (בגאורגית: პეტრე იბერი, תעתיק: פֶּטרֶה איבֶּרי; או פטר מאיבריה או פטרוס האיברי; 411 לערך - 491) היה נזיר, בישוף ותאולוג גאורגי (איברי), ואחד ממנהיגיה הכריזמטים של התנועה האנטי-כלקדונית בארץ ישראל בתקופת שלטון האימפריה הביזנטית.

פטר האיברי
პეტრე იბერი

פטר האיברי בציור קיר במנזר המצלבה בירושלים
לידה	המאה ה־4 איבריה הקווקזית
פטירה	491 יבנה-ים, ישראל
שם לידה	პეტრე იბერი
מדינה	איבריה הקווקזית
השקפה דתית	הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית

פטר זוהה, על ידי הפילוסוף והמתרגם הגאורגי, שלווה נוצובידזה ועל ידי ארנסט הונינגמן כדיוניסוס האראופגוסי המדומה.

חייו בגאורגיה

פטר נולד כמוּרוואן ונאבארנוגיוס (שני שמות), נסיך איבריה, בנו של בוסמריוס השני ואשתו באקורדוקטיה. אביו הזמין את הפילוסוף מיתרידטס מלזיכה לקחת חלק בחינוכו של מורוואן. בשנת 423 נשלח הנסיך כבן-ערובה פוליטי לקונסטנטינופול, שם קיבל השכלה נרחבת תחת פטרונותה האישית של אשת הקיסר הרומאי תאודוסיוס השני, אליה אודוקיה.

פעילותו בארץ ישראל

בסופו של דבר, נמלט הנסיך הצעיר מהארמון, יחד עם מורהו הרוחני מיתרידטס, כדי לעלות לרגל לארץ ישראל, שם הפך לנזיר בירושלים, ושינה את שמו לפטר. בשנת 430, הוא הקים מנזר משלו בבית לחם, שנודעה מאוחר יותר בשם המנזר הגאורגי של בית לחם או מנזר אום ליסאן. בשנת 445 הוא הוסמך לכמורה. לאחר מכן הוא ביקר, בלויית מיתרידטס, במספר מדינות במזרח הקרוב, עד שבסופו של דבר הוא התיישב במיומה שליד עזה.

בשנת 451, ניסחה ועידת כלקדון את הדוקטרינה האורתודוקסית העיקרית. פטר הפך לחבר רב השפעה בתנועה האנטי כלקדונית, שהתפתחה למרד גלוי בארץ ישראל. בשנת 452, הוא שרת כבישוף מיומה למשך שישה חודשים לפני שכל מנהיגי מונופיזיטים, ביניהם רומנוס מתקוע, מארקיאנוס מבית-לחם והארכימנדריט גרונטיוס, שישב בהר-הזיתים, סולקו בצו. פטר עצמו ברח למצרים אולם חזר לארץ ישראל עשר שנים לאחר מכן. בישראל הוא היה מעורב בפעילות מונופיזיטית חצי-מחתרתית ורכש הרבה תלמידים וחסידים. על פי מקור מימי הביניים הוא היה מחברם של מספר חיבורים מפורסמים. אולם אף לא אחד מהם שרד תחת שמו פטר.

בסביבות שנות התשעים של המאה החמישית הוא עבר לגור באחוזה ביזנטית ביבנה-ים שהיה שייך לאשת הקיסר תאודוסיוס השני, אודוקיה שהעמידה אותו לרשותו. פטר נפטר בשנת 491 ביבנה-ים, נמלה של יבנה. הוא נקבר במנזר שלו שליד עזה.

מורשת

הכנסיות המונופיזיטיות של הנצרות האשורית, הנצרות הקופטית והנצרות הארמנית כיבדו אותו כקדוש חשוב וסגפני, בעוד שהכנסיות האורתודוקסיות המזרחיות הזניחו את דמותו. כך עשתה גם הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטלית, עד לסוף המאה השתים עשרה או תחילת המאה השלוש עשרה, כאשר פטר האיברי הוכר בה כקדוש, ורק לאחר שהביוגרפיה שלו שונתה, וה"סטיה המונופיזיטית" מותנה באופן משמעותי.

ביוגרפיות

• הגרסה הסורית שנכתבה במקור על ידי תלמידו של פטר, ג'ון רופוס, ביוונית ומתוארכת למאה השמינית
• הגרסה הגאורגית שנכתבה במקור על ידי בישוף בן גילו, זכריאס ר'אטור, שהיה בישוף מיטילנה, ביוונית, שנשתמר ככתב יד מהמאה השלוש עשרה לערך

לקריאה נוספת

• מדיה וקבצים בנושא פטר האיברי בוויקישיתוף
• ג'אן-אריק סטפה, John Rufus and the world vision of anti-Chalcedonian culture, (ג'ון רופוס וחזון העלם של תרבות אנטי-כלקדונית), Gorgias Press‏, ניו ג'רזי, ארצות הברית, 2005, ISBN 1593331312 (באנגלית)
• קורנליה ב. הורן, Asceticism and Christological Controversy in Fifth-Century Palestine: The Career of Peter the Iberian, (סגפנות ווויכוח משיחי במאה החמש-עשרה בפלשתינה: הקריירה של פטר האיברי), הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, ניו יורק, ארצות הברית, 2006, ISBN 0199277532 (באנגלית)
• ברוריה ביטון-אשקלוני ואריה קופסקי (עורכים), Christian Gaza in late antiquity (עזה הנוצרית בשלהי העת העתיקה), הוצאת בריל, ליידן, הולנד, 2004, ISBN 9004138684 (באנגלית)
• אורה לימור, מסעות ארץ הקודש: עולי רגל נוצרים בשלהי העת העתיקה, תיאורי מסע לטיניים, ירושלים תשנ"ח, עמ' 3–18, עמ' 19–37 (נוסע מבורדו ואגריה)
• ברוריה ביטון-אשקלוני, יחסי מרכז ופריפריה בעולם הנוצרי והשלכתם על ארץ ישראל, מרכז ופריפריה בראי המחקר הארכאולוגי: התקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה וימי הביניים (יום עיון), האוניברסיטה העברית, ירושלים
• ברוך רוזן, ‏משומדת מִצוֹר בארץ-ישראל בתחילת המאה השישית לספירה, קתדרה 61, ספטמבר 1991, עמ' 66-54 (גרסה טקסטואלית באתר סנונית)
• אריה קופסקי, ‏פטרוס האיברי ושאלת המקומות הקדושים, קתדרה 91, מרץ 1999, עמ' 96-79
• ברוריה ביטון-אשקלוני, ‏פטרוס האיברי עולה לרגל, קתדרה 91, מרץ 1999, עמ' 112-97
• ברוריה ביטון-אשקלוני ואריה קופסקי, ‏נזירות עזה בתקופה הביזנטית, קתדרה 96, יולי 2000, עמ' 110-69

קישורים חיצוניים

• דוד מרשל לנג (תרגום), Peter The Iberian (חיי פטר האיברי), מתוך: Lives and Legends of the Georgian Saints, (באנגלית)
• אריה קופסקי, Peter The Iberian - Pilgrimage, Monasticism and Ecclesiastical Politics in Byzantine Palestine (פטר האיברי: עלייה לרגל, נזירות ופוליטיקה כנסייתית בתקופה הביזנטית בארץ ישראל), Liber Annuus,‏47, 1997, עמ' 209–222 (באנגלית)
• זכרי ממיטלינה (مِيتِيلِينِي), הכרוניקל הסורי, ספר 6, 1899 (באנגלית) (תורגם בידי: F. J. Hamilton, E. W. Brooks)