פלישה צבאית

פלישה צבאית היא מתקפה צבאית בה כוחות מזוינים של ישות גאופוליטית אחת נכנסים לשטח שנמצא בשליטת ישות אחרת, בדרך כלל במטרה לכבוש את הישות האחרת, לשנות את הממשל בישות שנכבשה, לכפות חלוקה טריטוריאלית, או במטרה להשיג ויתורים מהממשל בישות שנכבשה.

במסגרת מבצע ברברוסה שהחל ביוני 1941 צבאות גרמניה הנאצית ובעלות בריתה פולשות לברית המועצות במטרה להכניע את ברית המועצות

סיבות היסטוריות נוספות לפלישות צבאיות כוללות בין היתר השתלטות על טריטוריה שאבדה בעבר, הרחבת השטחים שנמצאים בשליטה של מדינה, רדיפה אחר אויבים, הגנה על בעלות ברית, מתקפת מנע, והשתלטות או הגנה על נתיבי תחבורה, אספקת מים, או מצבורי נפט.

פלישה צבאית עשויה להיתפס על ידי צד אחד כמעשה של גזל בעוד שלפי הצד השני היא עשויה להיתפס כמעשה של שחרור.

דוגמאות בולטות לפלישות לאורך ההיסטוריה

עריכה

פלישת אשור לממלכת ישראל

עריכה
 
תבליט המראה את יהוא מלך ישראל כורע על ברכיו לרגלי שלמנאסר השלישי. קטע מהאובליסק השחור

סרגון השני, במהלך כיבושיו באזור המכונה כיום המזרח התיכון, ניצח את ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס והגלה את בני עשרת השבטים למסופוטמיה, ומאז נעלמו עקבותיהם והם נחשבים ל"אבודים". במקומם הובאו מתיישבים מכותה, עוה, חמת וספרווים. הארץ הפכה לפחווה אשורית עם נציב מטעם המלך.

הפלישה הפרסית ליוון

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת פרס–יוון

בשנת 490 לפנה"ס החלה האימפריה הפרסית לערוך סדרה של פלישות למספר ערי-מדינה ביוון הקלאסית. הפלישה הראשונה והקטנה יותר, שנערכה בימי דריווש הראשון, והשנייה הגדולה יותר נערכה בימי חשיארש הראשון ב-479 עד 480 לפנה"ס. היוונים הדפו את הפרסים בשתי הפלישות. הפלישה תרמה לאיחוד ערי המדינה ביוון והוביל להיווצרותה של מדינת יוון.

הכיבוש המקדוני של האימפריה הפרסית

עריכה
  ערך מורחב – כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול

ב-323 לפנה"ס אלכסנדר הגדול הוביל את הצבא היווני-מוקדוני לפרס, כבש את בבל והצליח תוך שנים ספורות למוטט ולהשתלט על האימפריה הגדולה ביותר במזרח התיכון. השפעתו של אלכסנדר הביאה לתקופה הלניסטית של מסופוטמיה וצפון אפריקה.

כיבושי האימפריה המוסלמית

עריכה
  ערך מורחב – האימפריה המוסלמית

לאחר שמוחמד הוביל את האיחוד של חצי האי ערב בשנת 632 לספירה, ערכו יורשיו סדרה של פלישות במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בדרום אירופה ובדרום אסיה. במשך מעט יותר ממאה שנים, מרבית העולם העתיק נכבש על ידי הכוחות המוסלמים.

הכיבוש הנורמני של אנגליה

עריכה
  ערך מורחב – הכיבוש הנורמני של אנגליה

הפלישה של הצבא הנורמני לאנגליה במאה ה-11, בראשותו של דוכס נורמנדיה ויליאם הראשון, השפיעו עמוקות על ההתפתחות ההיסטורית והחברתית של בריטניה ושל השפה האנגלית.

מסעי הצלב

עריכה
  ערך מורחב – מסעי הצלב
 
כיבוש ירושלים בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון, בציור מאוחר

בסדרה של תשע פלישות גדולות שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין השנים 1095 עד 1291 ניסתה הכנסייה הקתולית לכבוש את ארץ הקודש מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי.

הפלישות לסין של צבאות ג'ינגיס חאן

עריכה

מ-1206 עד מותו בשנת 1227 ג'ינגיס חאן ערך סדרה של פלישות שאיחדו את רוב אסיה. בשנת 1368 האימפריה המונגולית הייתה האימפריה הרציפה הגדולה ביותר בהיסטוריה, והשתרעה על כ-35 מיליון קמ"ר על פני היבשת. הפלישה מזרחה לסין הובילה ליצירת שושלת יואן.

פלישת המעצמות האירופאיות לאמריקה

עריכה

פלישה שבוצעה במאה השש עשרה על ידי המעצמות האירופאיות בעקבות גילוי יבשת אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1492.

פלישת נפוליאון לרוסיה

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת רוסיה–צרפת (1812)

בשנת 1812 נפוליאון הוביל את צבאותיו לרוסיה. בתחילת הפלישה מנה הכוח הפולש כ-680,000 לוחמים (כולל 300,000 חיילים מצרפת) - זה היה הכוח הצבאי הגדול ביותר אי-פעם נכון לאותה העת. המערכה היוותה נקודת מפנה במלחמות הנפוליאוניות. המלחמה הסתיימה בניצחון רוסי מכריע. בקרבות נהרגו קרוב ל-400,000 חיילים מכוחותיו של נפוליאון וכ-200,000 חיילים רוסים. המוניטין של נפוליאון נפגע במיוחד בעקבות כן וההגמוניה הצרפתית באירופה נחלשה באופן דרמטי.

הפלישה של גרמניה הנאצית לפולין

עריכה
  ערך מורחב – פלישת גרמניה הנאצית לפולין
 
היטלר צופה בכוחות הגרמנים שנכנסים לפולין בספטמבר 1939

ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין, והתקדמה עם טקטיקת הבליץ שלה. שבועות לאחר מכן, ב-17 בספטמבר, יזמה ברית המועצות, בעלת בריתה של גרמניה, את הפלישה המזרחית לפולין, מה שגרם לנפילתה של פולין באופן יעיל ומהיר. הברית בין הכובשים בפולין הסתיימה עם פרוץ המלחמה ביניהם ב-1941. פולין נשארה תחת כיבוש גרמניה הנאצית עד סוף המלחמה ב-1945.

פלישת צבאות ערב לארץ ישראל במלחמת העצמאות

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת העצמאות

לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, למחרת פלשו לארץ כל צבאות ערב.

כך החל השלב השני של מלחמת העצמאות, אבל הסתיים בניצחון לישראל.

פלישת עיראק לאיראן

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת איראן–עיראק

ב-22 בספטמבר 1980, לאחר כמה עימותים, עיראק פלשה לאיראן. עיראק רצתה להחליף את איראן כמדינת המפרץ הפרסי הדומיננטית, וחששה כי המהפכה האיראנית ב-1979 תוביל את הרוב השיעי בעיראק למרוד בממשלת הבעת'ים. עיראק תכננה גם לספח את פרובינציית חוז'סטן העשירה בנפט. המלחמה לא הביאה להישגים טריטוריאליים לאף אחת מהמדינות, אך עלתה בחייהם של כמיליון חיילים ואזרחים משני הצדדים.

הפלישה העיראקית לכווית

עריכה

ב-3 באוגוסט 1990 פלש צבא עיראק תחת הנהגתו של סדאם חוסיין לכווית כדי שהשתלט על מצבורי הנפט של המדינה. הפלישה למדינה ריבונית, בעלת זיקה מערבית ועתודות נפט הובילה את ארצות הברית להתערב, דבר שהוביל למלחמת המפרץ.

הפלישה לעיראק בשנת 2003

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת עיראק

בשנת 2003 הורה נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש על הפלישה האמריקנית לעיראק שמטרתה המוצהרת הייתה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. מוקדם יותר באותה השנה האשימו האמריקנים את עיראק בהחזקת נשק להשמדה המונית, וקראו להדחתו של הנשיא העיראקי סדאם חוסיין. עיקר הלחימה נמשך שלושה שבועות, במהלכה נכבשה עיראק והופל משטרו של חוסיין, שנתפס מאוחר יותר, הועמד לדין והוצא להורג ב-2006.

פלישות שגויות

עריכה

בעוד שרוב הפלישות המתועדות בהיסטוריה הן מהלכים אשר מבוצעים תוך תכנון והנחיה של דרגים בכירים ומוסמכים, מספר אירועים מהווים פלישה בשוגג.

ב-2010 נגרמה תקרית גבול בין צבא ניקרגואה לקוסטה ריקה בעקבות אי דיוקים בגוגל מפות. מפקד מניקרגואה הסתמך על מקטע לא מדויק בגוגל מפות והורה לחייליו לנוע בהסתמך על המקטע הלא מדויק. החיילים ביצעו תנועה לתוך קוסטה ריקה ואף הסירו דגלים שלה בשטח זה[1].

ב-2020 נסגר הגבול בין פולין וצ'כיה בעקבות מגפת הקורונה. לצורך הסגירה חיילים מצבא פולין טעו באיתור הגבול והתמקמו בכנסייה אשר נמצאת בשטחה של צ'כיה. החיילים אבטחו את המקום ומנעו תנועה וגישה מאזרחי צ'כיה. לאחר כמה ימים התבררה הטעות והחיילים עזבו את המקום[2].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פלישה צבאית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה