מדרון חלקלק

מדרון חלקלק הוא טיעון מטפורי לפיו צעד מסוים עלול להביא לתגובת שרשרת של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית, או שהוא יפרוץ סכר ויגרום לריבוי צעדים מסוגו עד למצב אבסורדי.

אם הטיעון מתייחס לצעד הראשון ככזה שיכול להיות ראוי מצד עצמו, או אם לא נלווים לצידו דוגמאות או הסברים חזקים דיים לאופן שבו תגובת השרשרת אכן עשויה להיווצר, הוא הופך לכשל לוגי.
טיעון "פריצת הסכר", כלומר ראשוניות על המדרון החלקלק, נקרא גם פנייה אל המוקצן (Appeal to Extremes).

רעיון המדרון החלקלק דומה לרעיון תאוריית הדומינו (או "הקש ששבר את גב הגמל", או "שיטת הסלמי"), אך משמש לעיתים קרובות דווקא בדיון בדילמות בנושאים הקשורים לאתיקה וזכויות.

בתחום הרטוריקה "כשל המדרון החלקלק" הוא כשל לוגי, שמבקש להפריך טענה על ידי הצגת סדרה של אירועים שכביכול מתחייבים נסיבתית מהטענה, אף שאין ביניהם קשר נסיבתי.

המדרון החלקלק כטיעון

מבנה טיעון "המדרון החלקלק" מגדיר את א' ו-ב' כאירועים, מצבים, מדיניות, פעולה וכדומה, וטוען למבנה הבא:

אם א' יתרחש

גדלים הסיכויים ש-ב' יתרחש

בדרך כלל, הטיעון מתבסס על אחד משני המבנים הבאים:

אם א' יתרחש, כי אז נעלה על מסלול שסביר שיביא להתרחשות ב' ואחריו גם תוצאות נוספות, כמו בהתדרדרות במדרון חלקלק.
אם א' נכון, כי אז <שרשרת טענות לוגיות> ב' נכון, או אם א' נכון אז אין סוף אירועים מסוג א' נכונים.

המדרון החלקלק ככשל לוגי

טיעון המדרון החלקלק יכול להיות גם כשל לוגי של כשלי אי-רלוונטיות השייך למשפחת הכשלים טווח ביניים. הטענה כאן היא סופיסטית: אם א' יתרחש, באופן בלתי נמנע יתרחש ב'. לעיתים קרובות, לובש הטיעון דמות "חדק הפיל": אם החדק נראה, סימן שהפיל כולו ניצב מאחוריו. במובן זה, דומה כשל המדרון החלקלק לכשל גנטי, רק במהופך. אם הקשר הסיבתי בין הדבר העומד לקרות לבין הדבר שעל פי הטיעון יבוא בהכרח אחריו אינו חזק דיו – מדובר בכשל לוגי.

טיעוני מדרון חלקלק לובשים לעיתים קרובות בדיון דמות של כשל דחליל (איש הקש) במבנה הבא:

א' התרחש (או עלול להתרחש); לכן
ב' עתיד להתרחש באופן בלתי נמנע (מדרון חלקלק)
ב' אינו רצוי; לכן
א' אינו רצוי (הדחליל).

הטיעון עשוי כמובן להיות תקף (אם אכן קיים מדרון חלקלק בנקודה זו) ואז הדחליל אינו באמת דחליל כי אם דבר שרצוי להימנע ממנו. דוגמה לטיעון תקף:

אליס מטפחת חוות אריות בחצר ביתה; לכן
יש סיכוי טוב שהאריות ישתחררו מן החווה ויטרפו את העוברים והשבים (מדרון חלקלק אמיתי),
טריפה כזו אינה רצויה מנימוקים שונים; ולכן,
לא רצוי שאליס תטפח חוות אריות בחצר ביתה.

דוגמה לטיעון לא תקף:

בוב משקה את העציץ שלו מדי שלושה ימים; לכן
יש סיכוי טוב שהצמח בעציץ יגרום להתפשטות צמחים טורפי אדם ברחבי העיר (מדרון חלקלק שגוי),
טריפה כזו אינה רצויה מנימוקים שונים; ולכן,
לא רצוי שבוב ישקה את העציץ שלו.

דוגמה לפנייה אל המוקצן:

ישראל חייבת לקבל פליטים במצוקה
יש בעולם מיליוני פליטים וישראל לא יכולה לקבל את כולם, לכן אסור לקבל אף פליט

דוגמאות נוספות:

"אם נרשה לנשים להפיל עוברים, בקרוב חיי כולנו יהיו הפקר".
"אם נהפוך את החשיש לחוקי, בתוך זמן קצר מעשני החשיש יתמכרו להרואין".

המדרון החלקלק באתיקה

בטיעון "המדרון החלקלק" נעשה שימוש רב בביואתיקה. טיעון המדרון החלקלק שגור, בין השאר, בפי המזהירים מפני המתות חסד באומרם שהכשרתן, אף במקרים חריגים, עלולה להוביל להמתה שיטתית של זקנים וחולים ולזילות מוחלט של ערך החיים.

פרופ' אברהם שטינברג, הציג עמדה בזכות השימוש בשיקול "המדרון החלקלק":

יש המתנגדים להפעלת שיקול זה בהתייחסות לחולה נוטה למות, מתוך חשש ששימוש מופרז בטיעון המדרון החלקלק עלול להביא לנזק יותר גדול מאשר לתועלת.
כמו כן טוענים המתנגדים, שהחברה המערבית המודרנית היא אחראית ושקולה, ואין לחשוש מפני הידרדרות למעשים בלתי מבוקרים ובלתי מוסריים. אולם, טיעוניהם אינם עומדים בפני ביקורת ההיסטוריה ובפני העובדות הנוכחיות הקיימות

דברים דומים כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מנחם אלון:

משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש"הערכה" ו"שקילה" אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן - גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק ... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב"נאורותה" והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ-275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים.
...תיאורית המדרון החלקלק, שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה

פרופ' א' דווידסון תיאר במהלך דיון בוועדת הכנסת:

אני רוצה להביא סיפור, אף על פי שאני מבקש את סליחתכם על ההשוואה: בתחילת שנות השלושים הייתה מצוקה קשה בגרמניה, שהשפיעה גם על התחום הרפואי. אי אפשר היה להגיש טיפול רפואי לכל החולים. איגוד הרופאים הגרמני נתן אז עצה לרופאים: אל תטפלו בכל חולה, אלא באלה שאפשר לרפאם תוך זמן קצר. כעבור שנה-שנתיים התקבלה החלטה נוספת על ידי איגוד הרופאים הגרמני: לא לטפל בחולים שדעותיהם עומדות בניגוד חריף לדעת הממשלה. זמן מה לאחר מכן התקבלה החלטה נוספת: לא רק שלא נגיש טיפול, אלא נעזור לממשלה לחסל את האנשים שדעותיהם אינן תואמות את דעת הממשלה. במשפטי נירנברג השתתף רופא משקיף בשם לאו אלכסנדר. והוא כתב על המדרון התלול שאתה מידרדר בו מרגע שאתה מתחיל לקבל החלטות ההופכות את חייו של האחד לשווים פחות מחייו זולתו.

טיעונים מקבילים למדרון חלקלק

ישנם כמה וכמה טיעונים מקבילים למדרון חלקלק: מומנטום, חיכוך סטטי ואינדוקציה.

מקבילת המומנטום

לפי מקבילה זו, התרחשות א' תניע תהליך שיוביל באופן בלתי נמנע לאירוע ב'. התהליך עשוי להיות קשור בקשרים סיבתיים בין האירועים, אך הדגם תלוי במידת האיתנות של ההקבלה לעקרון הפיסי של המומנטום. מקבילה זו לובשת לעיתים קרובות דמות "תאוריית דומינו" או "הדבקה".

מקבילת החיכוך הסטטי

בפיזיקה, יש בדרך כלל חיכוך רב יותר כנגד עצמים לא נעים (חיכוך סטטי) מאשר כנגד עצמים נעים (חיכוך קינטי). טיעונים המשתמשים במקבילה זו מניחים כי הרגלים או עכבות של אנשים פועלים באופן דומה: כאשר ישנם שינויים רחבי היקף, קל יותר לשנות התנהגות באופן בלתי רצוי (וזה טיעון שדורש הוכחה נפרדת, כמובן).

מקבילת האינדוקציה

המקבילה כאן דומה לאינדוקציה מתמטית, וממחישה את פרדוקס הערימה. מעריכים את ההקשר (נזק או היעדרו) של כיתת אירועים א₁, א₂, א₃,..., א_n. מניחים כי בכל "ח'" האירוע א'_ח אינו שונה בהרבה מ-א'_ח+1, כך ש-א'_ח מוערך בדומה ל-א'_ח+1.

אנחנו מסיקים שעבור "ח'" עד איבר "n" האירוע א'_ח יוערך בדומה ל-א'₁.

על כן, א'₁ צריך להחשב מזיק אם א'_n נחשב מזיק. לדוגמה:

"אם ניתן רישיון בנייה למסגד בעירנו, כי אז יהיה עלינו לתת רישיון לעוד מסגד, לא יהיה גבול למספר הרישיונות שנצטרך לתת למסגדים, והעיר תשתנה לחלוטין". מובן כאן כי "רישיון"_{בניית מסגד} אינו שונה בהרבה מ"רישיון"_{בניית מסגד+1} ומובן מאליו כי בניית אלף מסגדים תשנה את אופייה של העיר.

ביהדות

בהלכה, ישנם איסורים מדרבנן שאין להם מקור באיסורי התורה, ונאסרו "כדי להרחיק את האדם מן העבירה". דוגמה לכך בתחילת המשנה, מסכת ברכות פרק א', בעניין זמן קריאת שמע של ערבית. חכמים אמרו "עד חצות הלילה" בעוד בהתורה הזמן הוא עד עלות השחר.

ככלל, במסורת היהודית מקובל המונח "סייג" (=גדר) האוסר לבצע פעולה מסוימת, לא מתוך שפעולה זו אסורה- גופא, אלא מתוך כך שביצוע פעולה זו עלול להוביל ביצוע פעולות אחרות. כך ההלכה אוסרת על רכיבה על חמור בשבת לא מתוך איסור מצד עצמו לעשות כן - אלא משום שהרוכב עלול לקטוף ענף עץ על מנת להשתמש בו לזירוז החמור. על מנת למנוע את קטיפת הענף (- הפעולה האסורה המקורית), ההלכה אוסרת גם רכיבה על חמור שהיא לכשלעצמה פעולה מותרת. לעניין זה יש קשר למושג "מראית עין" שהוא מקרה פרטי של מדרון חלקלק.

עם זאת, שיקול זה מוגבל על ידי הכלל ש"אין גוזרים גזירה לגזירה", האומר שאם פעולה א' היא הפעולה האסורה מהתורה, ההלכה אוסרת את פעולה ב' שתוביל לפעולה א', אך לא אוסרת על ביצוע פעולה ג' שתוביל לפעולה ב' שתוביל לפעולה א'.

מקורות

רפאל כהן אלמגור (עורך), דילמות באתיקה רפואית, הוצאת הקיבוץ המאוחד/מכון ון ליר, תשס"ב
אסא כשר, אתיקה צבאית הוצאת משרד הביטחון

ראו גם

קישורים חיצוניים

אליקים רובינשטיין, על סכנת המדרון החלקלק, באתר דעת