פרדוקס הכול-יכול

פרדוקס הכול-יכול, או טיעון התכונות הסותרות, הוא פרדוקס המערער על היותו של מושג האומניפוטנטיות (כול-יכולוּת) כמוגדר היטב.

ממילא לכאורה הפרדוקס נוגד את קיומה של ישות המוגדרת ככל-יכולה ומצביע על היותה רב-יכולה במקום זאת ולכן יש לו השלכות בתחום התאולוגיה.

לפרדוקס צורות שונות, כגון "האם מי שהוא כל-יכול מסוגל ליצור אבן שאותה הוא לא יוכל להרים?", "האם מי שהוא כל-יכול יכול ליצור כיסא העשוי רק מברזל אבל רק מנחושת בו זמנית?", "האם מי שהוא כל -יכול יכול ליצור עיגולים מרובעים?", "האם מי שהוא כל-יכול יכול לממש החלטה להפסיק להיות כל-יכול?" או "האם מי שהוא כול יכול וכל יודע מסוגל לברוא אדם המסוגל לעשות משהו ולהיות היחיד היודע זאת?".

מעלי השאלות הללו טוענים כי שאלות אלה מובילות לסתירה ובעיקר מראות שכל-יכולות היא למעשה רב-יכולות, כלומר היא היכולת לעשות כל שניתן לעשות בלי להגיע לסתירה.

קטגוריות של כל-יכולות

ישנן מספר דרכים להגדיר את הטענה "א' הוא כל-יכול":

1. "א' כל-יכול באופן אבסולוטי" משמעותה ש"א" יכול לעשות כל דבר בכלל. בפרט כל דבר הניתן לתיאור על ידי רצף של מילים, גם אם ניתן להראות שרצף המילים הזה מכיל סתירה פנימית. הפרדוקס במלוא חריפותו מתייחס בעיקר להגדרה מסוג זה. תומכים באפשרות קיומה של ישות כזאת פותרים את הפרדוקס על ידי הטענה שישות כל-יכולה איננה כפופה להיגיון האנושי.
2. "א' כל-יכול" משמעותה שהטענה "א' יכול ב'" היא נכונה אם ורק אם ב' הוא תיאור עקבי של פעולה. הגדרה כזאת פותרת חלק מהפרדוקס, אך קיימת דעה כי היא איננה מתחמקת מהמקרה שבו ב' מוגדר כ"אבן שהיוצר שלה איננו מסוגל להרים אותה"; תיאור כזה של ב' איננו מכיל כל סתירה פנימית בפני עצמו, שהרי אנשים מסוגלים לייצר חפצים שהם אינם מסוגלים להרים. נובע מכך שאנשים מסוגלים לעשות דברים שכל-יכול (בהגדרתו זו) איננו יכול. קיימת גם דעה הסוברת שבהחלת המשפט "אבן שהיוצר שלה איננו מסוגל להרים אותה" על כל-יכול, נוצר המשפט "אבן שכל-יכול איננו מסוגל להרים אותה" והוא כמובן מכיל סתירה פנימית, ולכן הגדרה זו פותרת גם מקרים אלו.
3. "א' כל-יכול" משמעותה שהטענה "א' יכול ב'" היא נכונה אם ורק אם "א' עשה ב'" הוא תיאור נטול סתירה פנימית. הגדרה כזאת פותרת את הפרדוקס המקורי לחלוטין, אך עדיין טומנת בחובה בעיות מוסריות (אם ב' הוא "לשקר") או בעיות של זמנים (אם ב' הוא "להביא לכך שירושלים מעולם לא הייתה קיימת"). כמו כן, הגדרה כזאת עשויה לא לספק תאולוגים או מאמינים הרואים בהגדרה של האל ככל-יכול מצורה "מופחתת" כזאת פגיעה באל.
4. "א' הוא נאדר" - זו הגדרה חלשה יותר, המגדירה את א' בתור ישות החזקה מכל ישות קיימת אחרת, ואף ישות איננה עשויה להתחרות בא', אף לא בחוסר הצלחה.

הפרדוקס והיהדות

בעניין היכולות המיוחסות ביהדות לאל, כתב רס"ג: ”ולכן לא תהללנו שהוא עושה את החמשה יותר מעשרה, על אף שאינו מוסיף עליהן, ולא שהוא מכניס את העולם בתוך טבעת, בעוד שאינו מיצר את זה ולא מרחיב את זה, ולא שהוא מחזיר את אתמול במצבו של אתמול, מפני שכל אלה מן הנמנע. ויתכן שישאל אותנו אחד הכופרים עליהן, אז נענה לו שהוא יכול על כל דבר. וזה אשר שאלו עליו אינו מאומה, כי אם הבל, וההבל אינו כלום. וכאלו שאלו אם יש לו יכולת על לא כלום, כי על זה שאלו באמת.”

דברים דומים כתב הרמב"ם, והוסיף: ”ואין חיסרון ביוצר בכך שאינו יכול לעשות את הנמנע [...] ולא נייחס לאל יתעלה חוסר אונים מכיוון שאין הוא יכול להפוך את עצמותו לגוף או לברוא את מי שהוא כמותו”. זאת אומרת שעצם זה שהוא "לא יכול" להגביל את עצמו - זו היכולת הגדולה ביותר, ואם היה יכול להגביל את עצמו אז היה מוגבל. כן כתב ר' יוסף אלבו: ”אם נמנעות קיימות בעצמם, שלא יתואר השם ביכולת על חילופן, כמו שהכל יותר גדול מן החלק, או שקוטר המרובע גדול מצלעו. כי לא יתואר השם ביכולת [...] שיהיו החיוב והשלילה צודקים יחד על דבר אחד מצד אחד, וכיוצא באלו הנמנעות אי אפשר שתבוא הקבלה להאמין במציאותם ולא במה שהוא ממינם, ואי אפשר לחוש שיעיד לעולם על הימצא זה ולא כיוצא בו, אחר שאי אפשר לשכל לצייר מציאותם. ולזה לא יתכן שתבוא האמונה על זה ועל כיוצא בו, כמו שאי אפשר שתבוא הקבלה להאמין בשיתואר השם בשהוא יכול לברוא אחר דומה לו מכל צד, כי בהכרח יהיה האחד עילה והאחד עלול, ולא יהיה אם כן דומה לו מכל צד.” דברים דומים כתבו ר' ידעיה הפניני בעל "בחינות עולם" (בתשובתו שנדפסה בשו"ת הרשב"א סי' תי"ח), ר' יצחק עראמה בספרו עקדת יצחק (שער פ'), הרלב"ג (בפירושו על ספר יהושע, פרק ד', פסוק כ') ור' יצחק אברבנאל בספרו "מפעלות אלהים" (מאמר ד'). על פי פרופ' שלום רוזנברג, השאלה נוגעת לשאלת כפיפותו של אלוהים לעקרונות ההיגיון: ”במידה שהתשובה היא לא, בעולם הרציונליסטים, בו אין משולשים בעלי ארבעה קדקודים ולא עיגולים מרובעים, אין זאת פגיעה כלל בכבודו ובכל-יכולתו לטעון שהוא "כפוף" לעקרונות ההיגיון, שמבטא את חכמתו”. מאידך, אם התשובה היא כן: ”תמצא את עצמך בקוסמוס שהוא מעבר לחוקי תבונתך. הקב"ה אינו נבהל מאילוצי חוק הסתירה, ואולי יצר אי-שם, עולמות עם משולשים בעלי חמש זוויות, ואבנים מוזרות כאוות רצונך.”

ראו גם

• אומניפוטנטיות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרדוקס הכול-יכול בוויקישיתוף