פרדראג מיאטוביץ'

פרדראג "פג'ה" מיאטוביץ' (בסרבית-קירילית: Предраг Мијатовић – Пеђа; נולד ב-19 בינואר 1969 בפודגוריצה, מונטנגרו, יוגוסלביה) הוא כדורגלן עבר מונטנגרי ומנהלה הספורטיבי של פרטיזן בלגרד בהווה. מיאטוביץ' נחשב לאחד משחקני יוגוסלביה הטובים ביותר בשנות ה-90.

פרדראג מיאטוביץ'

מידע אישי
לידה	19 בינואר 1969 (בן 55) פודגוריצה שביוגוסלביה
גובה	1.77 מטרים
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
FK קום בודוצ'נוסט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1987–1989 1989–1993 1993–1996 1996–1999 1999–2002 2002–2003 בודוצ'נוסט פרטיזן בלגרד ולנסיה ריאל מדריד פיורנטינה לבאנטה 59 (60) 104 (45) 104 (56) 90 (29) 42 (4) 21 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1989–1992 1994–2003 יוגוסלביה סרביה ומונטנגרו 9 (0) 65 (28)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

למיאטוביץ' 74 הופעות בנבחרות (נבחרת יוגוסלביה ונבחרת סרביה ומונטנגרו), בהן כבש 28 שערים. במסגרת הופעותיו בנבחרת יוגוסלביה שיחק מיאטוביץ' גם במונדיאל 1998 וביורו 2000.

קריירת מועדונים

בחורף 1989/1990 היה מיאטוביץ', שחקנה של בודוצ'נוסט פודגוריצה, קרוב לחתימה בהיידוק ספליט, עד אשר נשיא פרטיזן (ולימים ראש ממשלת סרביה) מירקו מריאנוביץ' שכנע אותו לעבור לפרטיזן בלגרד. מיאטוביץ' חתם בבלגרד תמורת סכום של מיליון מארק ששולמו לקבוצת הנוער שלו, נגדה גם כבש את שער הבכורה שלו במדי פרטיזן.

בעונתו השנייה בפרטיזן כבש מיאטוביץ' 14 שערים ב-33 הופעות. למרות זאת, פרטיזן לא הצליח לזכות בתארים, ונשארה בצילה של היריבה הגדולה הכוכב האדום בלגרד, שהצליחה גם במפעלים המקומיים וגם במשחקיה באירופה. מיאטוביץ' נהיה למנהיג בקבוצה בעונת 1991/1992, תחת המאמן איביצה אוסים. הוא סייע לקבוצה לזכות בגביע היוגוסלבי ב-1992 כאשר גברה על הכוכב האדום, שהייתה באותה עת גם אלופת אירופה. באותה עונה זכה מיאטוביץ' בתואר "הכדורגלן היוגוסלבי של השנה".

עונת 1992/1993, שהחלה לאחר פירוקה של יוגוסלביה, כללה קבוצות מסרביה ומונטנגרו בלבד. בעונה זו הצליחה פרטיזן לזכות באליפות כאשר גברה על הכוכב האדום, בעוד עונה מוצלחת של מיאטוביץ'. כתוצאה מהתבלטותו הוחתם מיאטוביץ' בקבוצת ולנסיה הספרדית.

כבר בעונת הבכורה שלו בליגה הספרדית היה מיאטוביץ' בורג מרכזי בוולנסיה, תחת המאמן חוס הידינק, וכבש 16 שערים ב-35 הופעות. מיאטוביץ' המשיך להתקדם ובעונת 1995/1996, בה כבש כמות מדהימה של 28 שערים ב-40 הופעות, זכה בתואר הכדורגלן הזר של העונה בספרד. לאחר העונה המרשימה הזאת כבר לא יכלו להתעלם ממנו בריאל מדריד, וכרטיסו נרכש על ידי מועדון הפאר הספרדי.

בריאל חבר מיאטוביץ' לחלוץ יוגוסלבי אחר, דאבור שוקר, שהגיע מסביליה, ויחד הרכיבו השניים חוד קטלני. שניהם שיחקו בכל 38 משחקי הליגה של עונת 1996/1997, והובילו את ריאל לאליפות, כששוקר כובש 24 שערים ומיאטוביץ' 14. בעונת 1997/1998 סבל מיאטוביץ' מפציעות, שגרמו לחוסר יציבות בכושר המשחק שלו. למרות זאת הוא כבש 10 שערים ב-24 משחקי ליגה, ושיתף פעולה עם החלוץ הצעיר פרננדו מוריינטס שהגיע מסרגוסה ודחק את שוקר החוצה. אמנם את האליפות איבדה ריאל לטובת ברצלונה, אך הצליחה לזכות בליגת האלופות לאחר 32 שנים. במשחק הגמר נגד יובנטוס באמסטרדם ארנה ניצחה ריאל, כשמיאטוביץ' כובש את השער היחיד במשחק.

למרות הזכייה בליגת האלופות, חוזהו של המאמן יופ היינקס לא הוארך. ומחליפו חוסה אנטוניו קמאצ'ו וחוס הידינק שהחליף את קמאצ'ו הירבו למקם את מיאטוביץ' כשחקן כנף, עמדה הזרה לו. גם החלפתו של הידינק בג'ון טושאק לא עזרה למיאטוביץ', שכן השניים הסתכסכו. ההדחה המוקדמת בליגת האלופות (ברבע הגמר לדינמו קייב, בשורותיה שיחק אנדריי שבצ'נקו), יחד עם אובדן האליפות עונה שנייה ברצף, הביאו לשינויים בסגל הקבוצה. אחד מהם היה הבאתו של החלוץ הצרפתי הצעיר והמוכשר ניקולא אנלקה במקומו של מיאטוביץ', שהועבר לפיורנטינה.

בפיורנטינה, תחת המאמן ג'ובאני טרפטוני ולצדו של גבריאל בטיסטוטה, לא הצליח מיאטוביץ' לבוא לידי ביטוי, עקב תחרות גדולה על ההשתתפות בהרכב. את רוב משחקיו בקבוצה שיחק מיאטוביץ' בקישור, ולכן כבש רק 4 שערים ב-3 עונותיו בקבוצה. לאחר מכן חזר מיאטוביץ' לספרד לעונת פרישה בלבאנטה מהליגה הספרדית השנייה, שם כבש 3 שערים ב-21 הופעות.

קריירת נבחרות

בקיץ 1996, יחד עם המעבר של מיאטוביץ' לריאל מדריד, חזרה יוגוסלביה להתחרות לאחר 4 שנות השעיה בעקבות אמברגו של האומות המאוחדות. מיאטוביץ', שהיה באותה תקופה כוכב בקנה מידה אירופאי, היה שחקן מפתח בנבחרת, ששיחקה בשיטה התקפית שהתאימה לו. בשני משחקי הפלייאוף על ההעפלה למונדיאל 1998 נגד נבחרת הונגריה כבש מיאטוביץ' 7 שערים (שלושער במשחק הראשון בבודפשט ורביעייה בגומלין בבלגרד). יוגוסלביה ניצחה 1–12 בסיכום שני המשחקים והעפילה למשחקי המונדיאל בצרפת.

למונדיאל הגיעה יוגוסלביה עם ציפיות גבוהות. רבים חשבו שהנבחרת, שהציגה סגל שהורכב מכוכבים מקבוצות אירופאיות, תהיה "הסוס השחור" של הטורניר, ומיאטוביץ', שהגיע לאחר זכייה עם ריאל מדריד בליגת האלופות, אף רמז כי יוגוסלביה תגיע לשלבים הגבוהים של הטורניר. למרות כל הציפיות, יוגוסלביה הודחה כבר בשמינית הגמר, כשמיאטוביץ' כבש רק שער אחד ואף החמיץ פנדל במשחק בו הודחה יוגוסלביה נגד נבחרת הולנד.

לטורניר יורו 2000 הגיע מיאטוביץ' מפיורנטינה, ללא הלחץ והציפיות שליוו את נבחרתו בטורניר ב-1998. הוא שיחק בכל משחקיה של יוגוסלביה בטורניר, אם כי בעמדה אחורית יותר, כשבעמדת החלוץ שיחק סאבו מילושביץ'. את הטורניר סיים מיאטוביץ' ללא שערים.

לאחר הפרישה מכדורגל

לאחר שפרש ממשחק ב-2004 המשיך מיאטוביץ' להתגורר בוולנסיה והפך לסוכן שחקנים. ביולי 2006 חבר מיאטוביץ' לרמון קלדרון במירוץ לנשיאות ריאל מדריד. כשקלדרון זכה בתפקיד מונה מיאטוביץ' למנהל הספורטיבי של המועדון, ומאז מתגורר במדריד.

מיאטוביץ', שהגיע במקור ממונטנגרו, היה מעורב בכמה הפגנות נגד הפגזות נאט"ו ביוגוסלביה. הוא נקנס על ידי ריאל מדריד במעל 5 מיליון פזטות, לאחר שסירב לעלות למשחק נגד אלאבס באפריל 1999, בעיצומה של מלחמת קוסובו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרדראג מיאטוביץ' בוויקישיתוף

• פרדראג מיאטוביץ', באתר Transfermarkt
• פרדראג מיאטוביץ', באתר BDFutbol
• פרדראג מיאטוביץ', באתר WorldFootball.net
• פרדראג מיאטוביץ', באתר National Football Teams
• פרדראג מיאטוביץ', באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt