פרד בירדסלי
פרדריק ויליאם בירדסלי (אנגלית: Frederick William Beardsley; 13 ביולי 1856 – 1939) היה כדורגלן אנגלי הנמנה עם מייסדי מועדון הכדורגל ארסנל.
סגל ארסנל בעונת 1888/1889. בירדסלי עומד מאחורי הספסל עם ידיים משולבות | |||
מידע אישי | |||
---|---|---|---|
לידה |
13 ביולי 1856 נוטינגהאם שבאנגליה | ||
פטירה |
1939 (בגיל 82 בערך) פלאמסטיד, הממלכה המאוחדת | ||
שם מלא | פרדריק ויליאם בירדסלי | ||
עמדה | שוער | ||
מועדונים מקצועיים כשחקן | |||
| |||
| |||
חייו
עריכהבירדסלי, יליד נוטינגהאם, החל לעבוד בצעירותו במפעל תחמושת בצ'ילוול, לונדון. בזמנו החופשי שיחק כדורגל בעמדת השוער, והשתתף כשחקן חובב במשחקי נוטינגהאם פורסט. ב-1884 שמר על שער נקי בחצי גמר גביע ה-FA נגד קווינס פארק ריינג'רס, והמשחק החוזר שנערך באדינבורו הסתיים בהפסד של פורסט בתוצאה 0 - 3. בירדסלי פוטר ממשרתו כיוון שלקח חופשה ללא רשות, וכתוצאה מכך עבר ללונדון והחל לעבוד במפעל התחמושת רויאל ארסנל שוולוויץ'. מאוחר יותר הצטרף אליו מוריס בייטס, שהיה גם כן שחקן בפורסט.
בירדסלי היה מעוניין להמשיך לשחק כדורגל, והצטרף לניסיון המקומי להקים מועדון כדורגל; ב-1884 הוא שיחק בקבוצה בשם וולוויץ' יוניון במשך תקופה קצרה, אך הקבוצה התפרקה זמן קצר לאחר הקמתה. לאחר הגעתם למפעל של חובבי כדורגל נוספים, כגון דייוויד דנסקין וג'ק האמבל, נעשה ניסיון נוסף להקים מועדון כדורגל; תחת הנהגתו של דנסקין הם הקימו קבוצת פועלים שנקראה דיאל סקוור; הקבוצה הפכה בסופו של דבר למועדון הכדורגל ארסנל.
בירדסלי היה השוער במשחק נגד איסטרן וונדררס ב-11 בדצמבר 1886, שהיה גם המשחק הראשון בתולדות המועדון; תוך זמן קצר שונה שם המועדון לרויאל ארסנל, אך בירדסלי המשיך לשחק כשחקן אורח במשחקי נוטינגהאם פורסט, ושותפו לקבוצה בייטס סייע כשופט. באחת הפעמים שבירדסלי ובייטס נסעו לנוטינגהאם הם הצליחו להשיג סט של מדי משחק אדומים. המדים הללו הוענקו לארסנל, ומאז הצבע האדום מאפיין את המועדון הלונדוני.
בירדסלי שיחק ברויאל ארסנל עד עונת 1890/1891, והוחלף על ידי אדמונד בי; הוא השתתף ב-67 משחקים רשמיים בליגות ובטורנירי הגביע האזוריים בתקופה שקדמה לצירוף ארסנל לפוטבול ליג. כמו כן, בירדסלי היה השוער בשני משחקי גביע ה-FA, כולל המשחק הראשון של ארסנל בטורניר נגד לינדהרסט ב-5 באוקטובר 1889. בירדסלי היה השוער בניצחונות במשחקי הגמר של גביע קנט בכדורגל ומגן הצדקה של לונדון ב-1890.
בירדסלי היה שחקן חובב לאורך כל הקריירה שלו, והמשיך לעבוד כמהנדס, בין היתר בחברת סימנס, ממנה פוטר לאחר שלקח יותר מדי חופשות על מנת לשחק כדורגל. בירדסלי כיהן כחבר הנהלה בארסנל בזמן ששיחק שם, ולאחר פרישתו ב-1891 הוא נבחר למשרת סגן היושב-ראש. הוא היה חבר בהנהלת וולוויץ' ארסנל (השם החדש של המועדון) במשך שני העשורים הבאים, ועסק במקביל באיתור כישרונות. הקשר בין בירדסלי לארסנל הסתיים ב-1910 לאחר שהמועדון נקלע לקשיים כספיים; המועדון נרכש על ידי קבוצת אנשים בראשות סר הנרי נוריס, ובירדסלי לא הצטרף להנהלה החדשה של ארסנל.
בירדסלי הצטרף להנהלת צ'רלטון אתלטיק לאחר המעבר של ארסנל לאצטדיון הייבורי ב-1913, אך עזב בעקבות מחלוקת על סגנון המשחק של המועדון שנחשב בעיניו כהגנתי מדע. בסופו של דבר הוא פתח חנות למכירת טבק בשכונת וולוויץ', והתגורר בפלאמסטיד עד למותו ב-1939.
לקריאה נוספת
עריכה- ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who, Independent UK Sports, 1995 (ISBN 1-899429-03-4)
- פיל סואר ומרטין טיילר, The Official Illustrated History of Arsenal, המלין, 2005 (ISBN 0-600-61344-5)
- אלן רופר, The Real Arsenal Story: In the Days of Gog, Wherry, 2004 (ISBN 0-9546259-1-9)