פרח בר (ספר)

פרח בר (אנגלית: Wildflower) הוא ספרה השני של הסופרת והמתמטיקאית החרדית מלכה שפס משנת 1989 שיצא לאור לראשונה בשפה האנגלית, אותו כתבה תחת שם העט שלה רחל פומרנץ. כמו רוב ספריה גם ספר זה עוסק בעולמם והשתלבותם של בעלי התשובה בציבור החרדי והוא מבוסס על מעשה שהיה. עלילת הספר נחשבה בתקופת כתיבתו לחריגה מעט בקנה המידה של הספרות החרדית.

פרח בר

מידע כללי
מאת	מלכה שפס
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
הוצאה
תאריך הוצאה	תשס"ד-2004
מספר עמודים	380
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאה עצמאית
תרגום	רונית הופנר
סדרה
הספר הבא	פרחי הקקטוס

עלילת הספר

ברברה היא בחורה אמריקאית יהודייה ממוצעת שהגיעה לטיול בישראל, שם מתגוררת אביבה, חברה טובה שעלתה לארץ אף היא מארצות הברית ודודה אורי ודודתה ג'ולי הדתיים, להם שני ילדים, דני כרגע חייל ביחידה קרבית, הדומה לה בשיערו הג'ינג'י איתו יש לה קשר קרוב, וחיה (לשעבר קרול), דתית לאומית אידיאליסטית.

בעת ביקור בכותל הציע לה אדם זר להגיע לסמינר ללימודי יהדות כדי למלא את חוסר הידע שלה בנושאים הללו והביא לה כרטיס ביקור של בית הספר לבנות. היא לא התכוונה להגיע לסמינר, אולם שיחה עם בן-דודה דני על נישואי תערובת והתרשמותה מהמוכנות של דודה שחזר לארץ בעקבות מלחמת ששת הימים ובן-דודה דני להקריב את חייהם למען מדינת ישראל גרמו לה לחשוב שוב על העניין, והיא מצאה את עצמה מגיעה בכל אופן לסמינר ללימודי יהדות בירושלים לדוברות אנגלית.

בסמינר הוצגה ברברה אל מול רינה, אישה צעירה בעלת תשובה אף היא, אחת מהמורות הפרטיות של הסמינר אשר איתה ועם משפחתה יצרה בהמשך קשר קרוב.

בסופו של דבר החליטה ברברה להישאר בישראל ולהמשיך את לימודיה בסמינר. יחד עם זאת למדה להכיר את הן את התרבות הישראלית והן את התרבות החרדית, ששתיהן היו זרות לה.

תוך כדי לימודיה בסמינר התארס בן דודה דני עם חברתה הטובה אביבה, אותה הכיר דרך ברברה, אירוסין שהותירו את ברברה עם תחושה רעה משום שהיא הכירה בכך שחברתה אביבה דומיננטית הרבה יותר מדני. כפי שציפתה, אכן הזוג נקלע לעימותים כבר בתחילה, כשדני רצה לגור בהתיישבות מחוץ לקו הירוק בעוד שאביבה, רציונלית ופרקטית העדיפה לגור בירושלים. ברברה נקראה לפשר בין בני הזוג שקנה לבסוף דירה בעיר העתיקה בירושלים.

לאחר פחות משנה בסמינר התארסה ברברה עם חיים זילבר, בחור אמריקאי חוזר בתשובה אף הוא ובן להורים גרושים. אירוסיה של ברברה עם חיים הפתיעו את דודיה שלא ציפו מברברה להינשא עם בחור חרדי אולם קיבלו זאת בכבוד. בשונה מהם, אמה של ברברה קיבלה את הבשורה בצורה קשה הרבה יותר וניסתה לשכנע את ברברה לבטל את האירוסין. גם רנדי, אחיה הצעיר לא חסך משבט לשונו. ברברה, ששהתה בחו"ל בתקופה שלאחר האירוסין שקלה ברצינות את האופציה שאולי היא אינה מספיק דתית עבור חיים זילבר ולפיכך מוטב לבטל את השידוך. לאחר שדני הזעיק את חיים לארצות הברית כדי להשיב את ארוסתו, יושרו ההדורים, החתונה נערכה בחו"ל ומיד לאחר מכן הם חזרו לישראל.

בעת שהם מתאקלמים בדירתם החדשה בישראל, ברברה מנסה לחפש עבודה בעזרתה של אביבה, חברתה הטובה ואשתו של בן-דודה. ברברה מודאגת מכך שהיא עדיין לא הצליחה להרות אך חיים, בעלה, אינו מבין מדוע היא כל כך מודאגת.

באותו זמן גברת ארזי, שכנתה של אביבה המתגוררת ברובע היהודי יולדת בן הנקרא בשם רוני. אמו של רוני אינה מעוניינת בו, ולמעשה מעט אחרי הלידה היא מתאשפזת במחלקה פסיכיאטרית. אביבה מציעה לברברה לגדל את הילד באומנה. ברברה מסכימה ומשכנעת גם את חיים.

לימודיו של דני יוצרים מתחים בינו לבין אביבה. בעוד שאביבה היא אישה דעתנית, שאפתנית ומשקיעה בלימודיה, דני אינו סגור על עצמו לגבי המקצוע שהוא רוצה ללמוד. הוא נכשל בשתיים מהבחינות שלו בכלכלה ושוקל לעזוב את התואר ואביבה אינה רואה זאת בעין יפה משום שלדעתה יש לסיים את מה שמתחילים.

כמה חודשים לאחר שרוני הגיע לביתם מגיע מר ארזי ודורש לקחת את בנו חזרה. חיים וברברה לוקחים זאת קשה מאוד. אולם זמן קצר לאחר מכן ברברה מגלה שהיא בהריון. הבת שנולדת נקראת בשם נעמי. מעט לאחר הלידה מציע חיים לברברה לעבור דירה, בין השאר כדי לנסות להתאזן מהבחינה הכלכלית. בטרם עובר הזוג לאחד היישובים בדרום, מר זילבר מגיע לביתם ומבקש שייקחו חזרה את רוני. חיים אינו מתלהב אך לבסוף מסכים והזוג עובר יחד עם שני ילדיהם ליישוב דרומי. אולם, ברברה אינה מתאקלמת שם והם חוזרים לירושלים.

אביבה מקבלת מלגה עבור התזה שלה. עבור המלגה היא צריכה לעשות את המחקר בניו יורק. דני אפילו אינו מוכן לשמוע על זה: הוא מאמין שאם הם יטוסו לארצות הברית, אפילו לשנה אחת, הם ישתקעו שם שנים. נוסף לכך הוא מאשים את אשתו שהיא התנהגה בערמומיות. דני המתוסכל מאשתו השתלטנית ומהעובדה שאביבה היא המפרנסת הראשית בביתם מוצא במקרה זה עילה למשבר. הוא מכריז שאם אביבה תטוס לניו יורק הוא ייסע באותו יום לרבנות להגיש תביעת גירושין. אביבה טסה בסופו של דבר, ודני הולך לרבנות אולם שם הוא פוגש את חברתה של אביבה אותה הוא לא סובל שאף היא ממתינה בתור בלשכה והוא נושא את רגליו ומסתלק משם. לאחר ניסיונות גישור בין בני הזוג הכוללים את סיועם של בני הזוג זילבר כמו גם אמה של ברברה, הזוג משלים.

על הספר

שפס החלה לכתוב את הספר בשנת 1985, שעה ששברה את קרסולה בתחילת הקיץ ורותקה אל הבית. הספר נכתב שנה אחת לאחר שילד אומנה נלקח ממשפחתה בנסיבות טראומטיות מה שהיווה טריגר למוטיבציה שהובילה לכתיבת הספר. במהלך השנה הבאה היא כתבה חלקים מהספר ורק שנתיים לאחר מכן היא חשה שכתיבת הרומן הושלמה.

הספר יצא לראשונה בשפה האנגלית, בשנת 1989. מהמהדורה הראשונה נמכרו 5,000 עותקים. הוצאה שנייה באנגלית יצאה בשנת 2002. בעברית יצא הספר בתרגומה של רונית הופנר בשנת תשס"ד, 2004, בהוצאה עצמאית שמכרה כ-1,000 עותקים. בהמשך יצא הספר כספר אלקטרוני ב-Jewish E-Books.

לספר יצא ספר המשך בשם פרחי קקטוס המתאר את חייהם של גיבורי הסיפור, ברברה וחיים מספר שנים מאוחר יותר, אף הוא מבוסס על מקרה שקרה במציאות.