פריג
במיתולוגיה הנורדית, השמות פריג (בנורדית עתיקה: Frigg), פריה[1] (בגרמנית עילית עתיקה: Frija), פראה (בלומברדית: Frea), ופריגה ( באנגלית עתיקה: Frige) מתייחסים לאלה מסוימת. בכמעט כל המקורות היא מתוארת כאשתו של אודין. במקורות גרמניים עיליים ונורדים עתיקים, היא גם קשורה לאלה פולה (Fulla). השמות ליום שישי באנגלית "Friday", ובגרמנית "Freitag", נושאים את שמה.
 | |
| תרבות |
מיתולוגיה נורדית  |
|---|---|
| אב |
פורגין |
| בן או בת זוג |
אודין |
| צאצאים |
בלדר |
  | |
דמותה של פריג במיתולוגיה הנורדית, הפלג הצפוני ביותר והמתועד ביותר בפגאניזם הגרמאני, היא של אלה נבונה בעלת יכולת לראיית הנולד, והמקורות מייחסים לה חשיבות עילאית בקרב האלים ובפרט האלות. פריג היא אשת האל המרכזי אודין והיא שוכנת בהיכל ביצי בשם פנסאליר (Fensalir). היא גם קשורה לאלות האחרות פולה, לופן (Lofn), הלין (Hlín), וגנא (Gná). בנוסף פריג מיוחסת בצורה מעורפלת לאדמה, שלפעמים גם מואנשת כישות לא קשורה יורד' (Jörð). לאודין ולפריג היו ילדים. בשל חפיפה תמטית גבוהה בין השתיים, חוקרים רבים מציעים כי האלה פריג קשורה לאלה פריה.
לאחר ההתנצרות, פריג המשיכה להופיע בסיפורי עם סקנדינביים, ובתקופות מודרניות, פריג נשארת דמות פופולרית באמנות ובנאו-פגניזם הגרמאני.
הקשר עם Freyja ויום שישי
עריכהאופיו של הקשר בין פריג והאלה פריה (Freyja) בתקופה הפרוטו-גרמאנית אינו ברור, ולא ברור אם במקור היו אותה אלה. במיתולוגיה הנורדית מדובר היה באלות נפרדות (שתיהן מופיעות באותם טקסטים), ובאופן כללי אין מספיק ראיות כדי לקבוע בדיוק מה הקשר ביניהן, או איפה ומתי היו בעצם אותה אלה והתפצלו זו מזו.
המילה ליום שישי באנגלית, "Friday", מקורה במילה באנגלית עתיקה Frīġedæġ, שמשמעותה "יום פריג", וכן המילה בגרמנית ליום שישי, "Freitag", שמקורה במילה בגרמנית עילית עתיקה "frîatac".
בנורווגיה ובשוודיה, מקומות רבים נקראים בשם פריג ובצורות אחרות המתייחסות אליה, אך המצב אינו כזה בדנמרק.
מקורות לפריג
עריכהמקור שבט הלומברדים
עריכהמקור שבט הלומברדים (אנ') שנכתב במאה ה-7 והיסטורית הלומברדים (אנ') שנכתב במאה ה-8 על ידי פאולוס הדיאקון ונגזר ממנו (בלטינית - Origo Gentis Langobardorum ו-Historia Langobardorum) מתארים מיתוס של מקור הלומברדים, עם גרמאני ששלט בשטחים של איטליה המודרנית. לפי האגדה, "עם קטן" בשם וינילי נשלט פעם על ידי גמבארה ולה היו שני בנים, יבור ואגיו. הוונדלים, שנשלטו על ידי אמברי ואסי, באו עם צבאם לוינילי בדרשו שהם ישלמו מס או שיכונו למלחמה. יבור, אגיו, ואמם גמבארה סירבו להצעה. בעקבות זאת, אמברה ואסי התפללו לניצחון על וינילי מאל בשם גודאן, וגודאן השיב: "מי שאראה ראשון בזריחה, לו אתן את הניצחון".
באותו הזמן, יבור ואגיו קראו לאלה פראה, אשתו של גודאן. פראה ייעצה להם ש"בזריחה הוינילי יבואו, ונשותיהם, כששערן מורד לפניהן כזקן יבואו עם בעליהן". בזריחה, פראה סובבה את מיתן גודאן כך שתפנה מזרחה והעירה אותו. גודאן ראה את הוינילי, ונשותיהן המשופמות, ושאל "מיהם אלו, בעלי הזקנים?". פראה השיבה לגודאן "כמו שנתת להם את שמם, תן להם גם את ניצחונם". גודאן עשה בדיוק כך "כדי שהם יגנו על עצמם לפי הדרכתו וישיגו ניצחון". מאז והלאה הוינילי נודעו כלאנגובארדים (לומברדית: "בעלי הזקן הארוך").
לחש מרזבורג השני
עריכהכתב יד מהמאה ה-10 שנמצא במרזבורג, גרמניה של היום מכיל תפילה שידועה בתואר לחש מרזבורג השני. התפילה קוראת לאלים גרמאניים יבשתיים רבים, כולל פריה (Frija - פריג) הגרמנייה העתיקה ואלה הקשורה אליה - פולה (Fulla), שעוזרת לה לרפא סוס:
גרמנית עתיקה
עריכה
.Phol ende uuodan uuoran zi holza
.du uuart demo balderes uolon sin uuoz birenkit
,thu biguol en sinthgunt, sunna era suister
thu biguol en friia, uolla era suister
:thu biguol en uuodan, so he uuola conda
:sose benrenki, sose bluotrenki, sose lidirenki
,ben zi bena, bluot si bluoda
!lid zi geliden, sose gelimida sin
תרגום
עריכה
וודן ופול ערכו מסע ליער
ואז התעקמה רגלו של הסיח של באלדור
ואז סינת'גונט וסונה (סול) אחותה הפעילו עליו קסמים,
ואז פריה [פריג] ופולה הפעילו עליו קסמים,
ואז וודן [אודין], עד כמה שהוא יכל,
כשהנקע בעצמות, וגם הדם שנשפך, וגם הגף,
עצם לעצם, דם לדם,
נדבקו זה לזה.
אדה פואטית
עריכה
באדה הפואטית, שחוברה במאה ה-13 וליקטה מקורות מסורתיים מוקדמים יותר, פריג מוזכרת בשירים חזון הנביאה (Völuspá), הבלדה של ואפת'רודניר (Vafþrúðnismál), הבלדה של גרימניר (Grímnismál), ההתנצחות של לוקי (Lokasenna), ובקינה של אודרון (Oddrúnargrátr).
בחזון הנביאה לפריג שלושה אזכורים. בראשון, השיר מספר שפריג התאבלה על מותו של בלדר בנה בפנסאליר (המקום שבו פריג שוכנת). מאוחר יותר בשיר, כאשר מותו של אודין ננבא, מתייחסים לאודין כאהוּב על ידי פריג ולמותו כהתאבלות השנייה של פריג, כאשר נרמז שההתאבלות הראשונה שלה היא על בלדר.
לפריג תפקיד ראשי בפתיחה הפרוזאית לבלדה של גרימניר. הפתיחה מספרת כי שני בני מלך בשם הראודונג (Hrauðungr), אגנאר (בן 10) וגאירוד (Geirröðr) (בן 8) פעם שטו למטרת ציד דגים קטנים, אבל רוח סחפה אותם לאוקיינוס ובחשכה סירתם נהרסה. האחים שחו לחוף ושם מצאו חווה בודדת ובה זוג חקלאים זקנים. הם נשארו בחווה חורף אחד שבו הזוג, בנפרד, שימשו כהורה אומן, האישה המבוגרת חינכה את אגנאר והאיש המבוגר חינך את גאירוד. כאשר האביב הגיע, הזקן העניק להם סירה. הזוג הזקן לקחו את הילדים לחוף, והזקן דיבר עם גאירוד. הילדים עלו לסירה והיה משב רוח.
הסירה שבה לנמל של אב הילדים. גאירוד, ששהה בקדמת הסירה, קפץ לחוף ודחף את הסירה, כשאחיו בה, הרחק מן החוף ואמר "לך לאיפה שרוח רעה אולי תיקח אותך". הסירה נסחפה לה וגאירוד הלך לתוך הבית, שם קיבלו את פניו בשמחה. קיבלו את פניו כך משום שבזמן שהבנים היו חסרים, אביהם מת, וכעת גאירוד היה המלך. הוא נהיה אדם מהולל. התמונה משתנה לאודין ופריג שישובים הלידסקיאלפ (Hliðskjálf), צופים בכל העולמות. אודין אומר "האם את רואה את אגנאר, ילדך המאומץ, איפה שהוא עושה ילדים עם ענקית? בזמן שגאירוד, בני המאומץ, הוא מלך בארצו". פריג ענתה לו "הוא כל כך לא מסביר פנים שהוא מענה את אורחיו אם הוא חושב שיותר מדי מהם הגיעו".
אודין טען שזה לא נכון והשניים הסכימו על התערבות. פריג שלחה את משרתה פולה להזהיר את גאירוד שיהיה זהיר, או שכשף שמחפש אותו יזיק לו, ושהוא יזהה את הכשף על ידי זה שאף כלב, אפילו לא הנועז ביותר, לא יתקוף אותו. אף על פי שזה לא היה נכון שגאירוד שנא את אורחיו, גאירוד הקשיב להוראות שניתנו לו ועצר את הכשף. כאשר הכשף, שלבש גלימה כחולה, החל להיחקר הדבר היחיד שאמר הוא ששמו גרימניר ("רעול הפנים"), שם שאודין השתמש בו כדי להסתיר את זהותו. גאירוד רצה שגרימניר ידבר, ולכן ציווה שהוא יעונה על ידי הושבה שלו בין שתי להבות במשך שמונה לילות. לגאירוד היה ילד בגיל 10 שנים, שהיה קרוי על שם אגנאר, אחיו. אגנאר ניגש לגרימניר ונתן לא קרן ששימשה לשתייה (אנ') ואמר שמעשיו של המלך לא היו מוצדקים, עינוי מישהו שלא עשה דבר רע. גרימניר רוקן את הקרן. האש כבר התקרבה אליו עד כדי שריפת גלימתו. כאן נגמרת הפתיחה הפרוזאית של השיר, ובהמשך אין אזכור לפריג.
בהתנצחות של לוקי, שבו לוקי מאשים כמעט כל אישה שנכחה במופקרות או בחוסר נאמנות, יש חילוף מילים תוקפני בין לוקי ופריג (ומאוחר יותר בין פריה לבין לוקי על פריג). פתיחה פרוזאית לשיר מתארת משתה של ענק בשם אגיר שאליו הגיעו אלים רבים, כולל אודין ואשתו פריג.
אדה פרוזאית
עריכהפריג מוזכרת פעמים רבות באדה הפרוזאית, שאותה חיבר סנורי סטורלוסון במאה ה-13. פריג מוזכרת בהקדמה, שבה הכותב מתאר את האלים הנורדיים בצורה אוהמריסטית. הכותב מתאר את פריג כאשתו של אודין, ובדרך של אטימולוגיה עממית הוא מיחס את המילה פריג למילה שקשורה ללטינית (שרחוקה מהשפות הגרמאניות) Frigida. ההקדמה מוסיפה גם כי לאודין ולפריג היו יכולות נבואתיות.
בחלק הבא של האדה הפרוזאית, "ההטעיה של גילבי" (Gylfaginning) האר ("גבוה") מספר לגאנגלרי (המלך גילבי במסווה) שפריג, בתה של פיורגין, נשואה לאודין ושהאסיר הם צאצאים של הזוג, ומוסיפה שהארץ (שמואנשת על ידי יורדין, Jörðin) הייתה בתו של אודין והאישה שלו. לפי האר, לשניים היו ילדים רבים, והבכור היה האל הנועז ת'ור.
מאוחר יותר בהטעיה של גילבי, גנאנגלרי שואל מי הן האסיניור ("אלות"). האר עונה לו שהרָמָה ביותר מביניהן היא פריג ושרק פריה בדרגה הכי גבוהה, ביחד איתה. פריג שוכנת בפנסאליר שאותו האר מתאר כ"מפואר ביותר". בחלק הזה בהטעיה של גילבי, מזכירים את פריג גם כשמדברים על הקשר שלה עם אסיניור אחרות. פולה (Fulla) נושאת את קופסת פריג האפורה, שומרת על ההנעלה שלה, וסודותיהן משותפים. לאלה לופן (Lofn) ניתן "אישור" מיוחד מפריג ואודין לארגן זיווגים בין גברים ונשים, ואת הלין (Hlin) פריג מחייבת לשמור על מי שפריג חושבת שראוי להגנה כזו. על האלה האחרונה ברשימה, גנא (Gná), כתוב שהיא מבצעת שליחויות בשם פריג.
בחלק ה-49 של ההטעיה של גילבי, מסופר סיפור על בנה של פריג, באלדר. לפי האר, לבאלדר פעם החלו להופיע חלומות שהצביעו על כך שחייו בסכנה. כשבלדר סיפר זאת לאֶסיר, הם החליטו על התאספות, þing (אנ'), והחליטו שהם יבקשו חסינות של באלדר מכל הסכנות האפשריות. בעקבות זאת, פריג מקבלת הבטחות מהיסודות, הסביבה, מחלות, חיות, אבנים, ועוד. עכשיו כשהבקשה הייתה מוצלחת, האלים משעשעים עצמם עם זה שבאלדר כעת היה בלתי פגיע, לא משנה מה הם עשו לו, לא נגרם לו נזק. לוקי מגלה זאת, והוא לא מרוצה ממה שקרה, אז כאשר הוא מתחזה לאישה, הוא הולך אל פריג בפנסאליר.
שם, פריג שואלת את המבקרת מה האסיר עושים בהתאספות. האישה אומרת שהאסיר יורים על באלדר אך לא נגרם לו נזק. פריג מסבירה כי כלי נשק ועץ לא יפגעו בבאלדר, משום שהיא קיבלה שבועות מכולם. האישה שואלת את פריג אם כל הדברים נשבעו שלא לפגוע בבלאדר, ופריג עונה לה שיש יוצא דופן אחד: "יש נבט של עץ ממערב לוולהאלה. שמו דבקון. נראה לה שהיה צעיר מדי בשביל שתבקש שבועה. במידית, לוקי נעלם.
עכשיו כשבידיו הדבקון, לוקי מגיע להתאספות של האסיר ומשטה באל העיוור הוד'ר (Höðr), שיורה בחץ שבראשו הדבקון. החץ עובר הישר דרך באלדר והורג אותו, מה שמזעזע את האסיר. מרוב שהם מזועזעים והלומים, האלים תחילה יכולים רק לבכות מצערם. פריג קמה ושואלת בהכרזה "מי כאן מבין האסיר שרוצה לזכות בכל אהבתי מוכן לרכוב אל הל ולבקש ממנה פדיון על באלדר".
הרמוד, (Hermóðr), אח של באלדר, מסכים לבקשתה של פריג ומגיע להל. בו זמנית, לבאלדר עורכים הלוויה מפוארת שאליה מגיעים ישויות רבות, כשהחשובים ביותר מביניהן הם אודין ופריג, הוריו. בזמן ההלוויה, נאנה, אשתו של באלדר, מתה מרוב צער וגוויתה ממקמת ביחד עם באלדר בסירה שמעלים אותה באש, וגוויותיהם נשרפות יחדיו. הרמוד מוצא את באלדר ונאנה בהלהיים. הרמוד משיג הסכם על החזרה של באלדר ונאנה, ביחד עם הרמוד, שולחת מתנות לפריג ולפולה. הרמוד חוזר לאסיר ומספר להם על מה שקרה. למרות הכל, ההסכם בסוף לא מתממש בגלל השחתה של ענק בשם ת'וק (Þökk "תודה"), שמתואר שהוא כנראה לוקי במסווה.
פריג גם מוזכרת פעמים רבות ב"שפת השירה" (Skáldskaparmál). האזכור הראשון הוא במשתה של האסיר, שבו פריג היא אחת מהנוכחים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- תרגום לאנגלית של ההטעיה של גילבי ושפת השירה מן האדה הפרוזאית מאת ראסמוס ביורן אנדרסון באתר ויקיטקסט באנגלית
- תרגום לאנגלית של האדה הפואטית מאת הנרי אדמס בלוס (1936)
- פריג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פריג, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)