צניחת דיסק בין-חולייתי המכונה גם פריצת דיסק, היא פציעת מאמץ חוזרני, הנגרמת לדיסק בין-חולייתי בעמוד השדרה, בשל שגרה של הרמת משאות ונשיאתם או פריקתם מהגב.

פריצת דיסק
תחום נוירוכירורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1263961 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D007405
סיווגים
ICD-10 M51.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חוליה חזית, צלעות ודיסק במבט על

מבנה הדיסק ותפקידו הפיזיולוגי

עריכה

סחוסי עמוד השדרה נועדו לבלום זעזועים בין חוליות עמוד השדרה. סחוסים אלה בנויים, בדומה לבצל, משכבות של קרומים, המאגדים ביניהן נוזל בעל צמיגות גבוהה. ככל ששכבת הנוזל הצמיג פנימית יותר בדיסק, כך גם הלחץ של הנוזל הצמיג גבוה יותר.

כאשר הלחץ בין החוליות גבוה יותר מזה שהדיסק יכול לשאת, נפרץ הקרום הפנימי ביותר של הדיסק, שעדיין שלם. קרום זה מתאחה במצב של מנוחה מספקת. השכבות החיצוניות של הסחוסים מכילות גם עצבים מקומיים החשים כאב. כאשר נפרצים רק קרומים פנימיים, האדם אינו חש כאב[1].

תהליך פתולוגי

עריכה

במצב של לחץ יתר על הגב, שכבות הקרומים שבדיסקים הולכות ונפרצות, כך שתהליך הפריצה מהיר יותר מתהליך האיחוי. כאשר עוד ועוד קרומים נפרצים, מתחילים להינזק גם קרומי הדיסקים החיצוניים המכילים עצבים החשים כאב. המשך תהליך הפציעה מתלווה בכאבים הולכים וגוברים. בסופו של דבר, תיתכן גם פריצת דיסק מלאה, לחץ על חוט השידרה ועל שלוחות העצב היוצאות ממנו, זליגת נוזל הדיסק ודלקות כתוצאה ממגע הרקמות עמו ולנזקים בלתי הפיכים.

פריצות דיסק שונות

עריכה
 
שמות החוליות בגב. איור עמוד שדרה במבט צידי. חזית עמוד השדרה פונה לצד שמאל

פריצות דיסק בין חוליה L5-S1 - מהוות עד 45% מהמקרים. הכאב האופייני הוא לאורך הצד האחורי של השוק ובצד החיצוני של כף הרגל (לרוב באצבע החמישית), וכן כאב גם מתחת לברך. בבדיקה, המטופל מתקשה לעמוד על קצות האצבעות בגלל חולשה של השרירים הכופפים של השוק. קיימת חולשה של רפלקס המתיחה של גיד אכילס וכן חולשה של שריר הסוליה ושריר הסובך.

פריצות דיסק בין חוליה L4-L5 - מהוות אף הן בין 40%-45% מהמקרים. הכאב האופייני יהיה בחלק הצידי (לטרלי) של הירך ושל השוק, ובגב כף הרגל בין הבוהן לבין האצבע השנייה. בבדיקה, המטופל יתקשה בהרמת הירך אל כיוון הבטן (יחוש כאב מסוג דקירה בגבו), בנוסף יתקשה לעמוד על העקבים (חולשה של השרירים הפושטים) ובמקרים קיצוניים החולה לא יוכל להחזיק את כף הרגל כלפי מעלה, מצב המכונה drop foot. בפריצות דיסק אלו לא תהיה פגיעה ברפלקסים.

פריצת דיסק בין חוליה L3-L4 - זהו הדיסק שנפגע ב-10% מהמקרים. השריר העיקרי שנפגע הוא השריר הארבע ראשי, אשר יכול להיות מדולדל. רפלקס המתיחה בפיקת הברך יהיה חלש והמטופל יסבול מכאבים בצד החיצוני-צידי של הירך, בקדמת הברך, ובצד התיכון של השוק.

פריצות דיסק נדירות יותר הן בין חוליות L2-L3, המאופיינת בכאבים בקדמת הירך, או בין חוליות L1-L2, המאופיינת בפגיעה במפשעה וכן היחלשות של השרירים הכופפים בירך (שריר הכסל והמותניים).

סוג נוסף של פריצת דיסק הוא פריקת דיסק צווארי, הנוגע לכל חוליות הצוואר (חוליות C). פגיעה באזורים אלה עלולה לגרום לפגיעה עצבית בידיים הכוללת כאב, נימול, חולשה או הפרעה מוטורית.

קבוצות סיכון

עריכה

אנשים בעלי עודף משקל ואנשים בעלי שרירים חלשים שעובדים בעבודה גופנית. אנשים עם עודף משקל הסוחבים בדרך קבע משקל יתר על הגב ולא מאפשרים לסחוסים להימצא במצב מנוחה המאפשר איחוי של הקרומים. בניגוד אליהם, אנשים חלשים מתקשים לנוע באופן המומלץ בעת הרמת משאות. אנשים עם רגליים חלשות, למשל, מתקשים לכופף ברכיים בעת הרמת משא והם נוטים לכופף את גבם כדי להרים דבר מה.

קבוצת סיכון נוספת היא הורים צעירים. ההורים מתרגלים להרים את התינוק בצורה לא נכונה כשהתינוק שוקל מעט והדבר אינו מסוכן לגביהם. אולם, התינוק גדל מהר וההרגלים הלא נכונים נשארים.

הוכח שישנו קשר הדוק בין ישיבה ממושכת לבין פריצות דיסק[דרוש מקור]. הלחץ על חוליות הגב התחתונות בזמן ישיבה גדול ב-140%-150% מאשר בעמידה. ישיבה מרושלת, שרועה כלפי מטה או ישיבה גמלונית המאופיינת ברכינה קדימה מגדילות את הלחץ ל כ-180%-200%.

טיפול

עריכה
  • הדרכה לגבי הדרכים הנכונות לאמץ את הגב והדרכים הנכונות לאפשר לו מנוחה.
  • פיזיותרפיה לחיזוק השרירים המקלים על התנועה הנכונה.
  • שיטות רפואה משלימה תנועתיות - כגון שיטת פלדנקרייז, שיטת אלכסנדר, שיטת גרינברג, יוגה טיפולית, עבור מי שתחום טיפול זה מקובל עליו.
  • דיאטה להפחתת משקל הגוף.
  • מחוך רפואי - פריט טכנולוגיה מסייעת מקבוצת ה-"מיישרים" (אורטזות) המורכב על פלג הגוף המרכזי. המחוך מגביל תנועות לא נכונות של הגב ומאלץ ומרגיל את האדם להרים משאות באופן בריא יותר.
  • שינוי התנהגות עד להחלמה - הימנעות גורפת ככל האפשר מהרמת משאות כבדים (מעל קילוגרמים אחדים) ומכיפוף הגב עד להגעה להחלמה מלאה. ניתן לרכוש אביזרים שעוזרים לשנות את אורח החיים, כגון יד עזר למוגבל - מכשיר טכנולוגיה מסייעת המונע כיפוף ומתיחת הגב בעת שאוחזים בחפצים המצויים בטווח לא נוח לאחיזה.
  • תרופות לספיחת דלקות במקרה שהנוזל התוך סחוסי זולג אל מחוץ לסחוס וגורם לדלקת. דלקת כזו מתאפיינת בנפיחות שאינה מאפשרת לגב להתייצב בתנוחה נכונה ובכאבים עזים.
  • קנאביס רפואי - יעיל כטיפול בכאבים הנובעים מהלחץ על שורשי העצבים.
  • כירופרקטיקה - הטיפול עובד על ידי מתיחות, התעמלות מתקנת, מניפולציות שדרתיות ועוד, במטרה להשפיע על מערכת העצבים. אומנם הכירופרקטיקה לבדה אינה גורם להחלמה מלאה, אך היא מספקת את הטיפול ההתחלתי.
  • שחייה - פעילות אירובית, התומכת בגוף, ומפעילה פחות לחץ על פרקים ועצמות. חשוב לשחות על הגב, ולהפסיק כאשר ישנה תחושת כאב.
  • ניתוח - טיפול ניתוחי בפריצת דיסק לרוב אינו מומלץ, בין השאר משום שבהשוואה לאנשים שטופלו ללא ניתוח מול אנשים שטופלו באמצעות ניתוח, לא היה הבדל ניכר מבחינת הסימפטומים, היכולת לבצע פעילות והמגבלות שעמדו בפניהם[2][3]. עם זאת קיימים מצבים בהם יש אינדיקציה לניתוח, והם:
  1. תסמונת זנב הסוס - מצב שבו יש חוסר תחושה עצבית חריפה בגפיים בנוסף על תופעות נוירולוגיות אחרות.
  2. פגיעה עצבית קשה המאופיינת בחולשה מוטורית משמעותית שהתפתחה במהירות.
  3. כאבים עזים למשך יותר מ - 4 עד 6 שבועות.

הניתוח יכלול בדרך כלל כריתת חלק או כל הדיסק, החלפתו בשתל מתכתי או פולימרי, וקיבוע החוליות השכנות באמצעות שתל עצם.

לאחר ההחלמה מן הניתוח יש להקפיד על הרמה נכונה של משאות בחיי היום יום.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פריצת דיסק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אמיר פניו ואחרים, פריצת דיסק, בקע או בלט? מינוח נכון וסקירה - מתי וכיצד נגדיר כמחלה, הרפואה 158, 2019, עמ' 807-811
  2. ^ מחקר: ניתוח פריצת דיסק לא תמיד יעיל, באתר BEOK, ‏8 בפברואר 2008
  3. ^ ניתוחי עמוד שדרה - מצבים שכיחים וטיפולים, באתר המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, ‏18 בדצמבר 2022

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.