פריקלס (מחזה)
פריקלס (באנגלית: Pericles, Prince of Tyre, פריקלס, נסיך צור) הוא מחזה שנכתב לפחות בחלקו על ידי המחזאי האנגלי ויליאם שייקספיר למרות שלא ידוע בוודאות בעיקר משום שהמחזה לא הופיע במהדורת הפוליו הראשונה של שייקספיר. ההנחה המקובלת היא ששייקספיר כתב את המחזה ביחד עם המחזאי האנגלי ג'ורג וילקינס. שייך לקבוצת המחזות האחרונים של שייקספיר. המחזה תורגם לעברית בידי דורי פרנס.
 | |
| עמוד השער במהדורה מ-1609 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ויליאם שייקספיר, George Wilkins  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
מחזה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1609 |
| פרסים | |
|
פרס אוליבייה | |
  | |
הדמויות
עריכה- פריקלס - נסיך צור.
- תאיס - נסיכת פנטופוליס ואשתו של פריקלס.
- מרינה - בתם של פריקלס ותאיס.
- אנטיוכוס - מלך אנטיוכיה.
- סימונידס - מלך פנטופוליס, ואביה של תאיס.
- צרימון - רופא מאפסוס.
- דיוניזיה - ידידה של פריקלס.
- הליקנוס - שליט צור.
- פילוטן - בתה של דייונזה.
- אסקנס - מאצילי צור.
- קלאון - בעלה של דיינוזה.
- ליסימכוס - מושל מיטלין.
- גוואר - לא משתתף במחזה, אלא רק מספר את המחזה במקהלה.
תקציר העלילה
עריכה
המחזה מתחיל שפריקלס, נסיך צור מקבל על עצמו אתגר לפתור חידה ולזכות בבתו של אנטיוכוס מלך אנטיוכיה. בשלב זה מסופר לנו שיופייה כל כך גדול עד שאפילו אנטיוכוס מקיימם איתה יחסים של גילוי עריות, וכדי להיפטר מכל המחזרים, הוא פיתח להם חידה שרק מי שיפתור אותה יוכל לשאת את בתו, ובמידה שמישהו נכשל הוא מוצא להורג. פריקלס, בנוכחות המלך ובתו פותר את החידה ומגלה את הסוד של גילוי העריות ובעקבות זאת פריקלס מבין שהוא בסכנה ובורח לצור. בצור, מקבל פריקלס את תפקיד ניהול הממשל עבור שליט צור, הליקנוס. בדיוק שמגיע לפריקלס רוצח כדי לחסל אותו הוא מפליג לתרשיש. בתרשיש באותה תקופה היה רעב כבד ושליט העיר חשב שפריקלס מעוניין לנצל את המצב ולהכריז מלחמה על תרשיש. אך פריקלס ממהר להרגיע אותו ואומר לו שהידיעות על הרעב הגיעו עד צור ויש לו בספינה מספיק תבואה כדי להציל את תרשיש. לאחר שפריקלס מציל את תרשיש הוא מפליג שוב, אך ספינתו נטרפת ליד פנטפוליס ולא ניצל איש חוץ ממנו. דייגים מצליחים למשות את שריונו כדי שיוכל להשתתף בתחרויות שנערכות לכבוד הנסיכה תאיס, בתו של מלך פנטופוליס, סימונידס. פריקלס מנצח חמישה לוחמים וזוכה בפרס הראשון ופריקלס ותאיס מתחתנים. באותו זמן הגיעו ידיעות שמלך אנטיוכיה ובתו מתו ומתכוונים להמליך את הליקנוס כמלך צור, אלא אם כן פריקלס יחזור תוך שנה, ופריקלס מחליט לחזור. במהלך הפלגתו חזרה נמסר לו שתאיס מתה כאשר היא ילדה. הארון שלה נזרק לים עד לפסוס ושם רופא בשם צרימון מגלה את הארון ומגלה שתאיס לא מתה ומצליח להחיותה. תאיס הופכת לכוהנת במקדש של האלה דיאנה. פריקלס השאיר את בתו מרינה בתרשיש אצל זוג ידידיו קלאון ודיוניזה, והפליג לצור. אחרי שנים מרינה הופכת לנערה יפהפייה וחכמה ודיוניזה מקנאת כי מרינה עולה על בתה, פילוטן ביופייה וחוכמתה ולכן היא מצווה על משרתה, לאונין, להרוג את מרינה. אך לפני שאונין מספיק להרוג את מרינה שודדי ים חוטפים אותה ומוכרים אותה לבית בושת במיטלין. יום אחד פריקלס בא לתרשיש כדי לבקר את בתו ומשאיר את אסקנס, מאצילי צור לשליט צור. דיוניזה משקרת לפריקלס שהיא מתה ממחלה וגם מכינה מצבה מזויפת, פריקלס מבקר במצבה וחוזר לצור. בעלי בית הבושת במיטלין, וביניהם ליסימכוס, מושל מיטלין מרחם על מרינה ומתיר לה לעבוד כמורה, שחקנית וזמרת. בדרכו לצור, פריקלס, מגיע למיטלין בגלל רוח שדחפה את ספינתו ולליסימכוס נודע שפריקלס איבד את בתו ואשתו ושהוא מתאבל עליהם כבר 3 חודשים. ליסימכוס מביא אותו למרינה כדי שתנסה לנחם אותו. מרינה, בלי שהיא יודעת שהיא מדברת עם אביה, מספרת לו שהיא מבינה את צערו והיא מספרת לו את הסיפור שלה ופריקלס מבין שזאת בתו האבודה והם מתחבקים. מאוחר יותר שפריקלס הולך לישון, נתגלה לפניו האלה דיאנה שאומרת לו להקריב קורבן במקדשה שבאפסוס ואז לספר לכוהנת שם כיצד איבד את אשתו. פריקלס אכן עושה כך וברגע שהוא מספר לכוהנת את סיפורו היא מבינה שזה בעלה האבוד ושניהם מתחבקים. מרינה נישאת בסוף לליסמכוס והם הופכים ביחד לשליטי צור. פריקלס ותאיס מושלים בפנטפוליס לאחר שאביה של תאיס, המלך סימונידס, נפטר.
לקריאה נוספת
עריכה- בני נדלר, שקספיר: המחזות, הדמויות וקורות חייו, חיפה: רקפת, 2001.
קישורים חיצוניים
עריכה
- פריקלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)