האנשה
האנשה (בלעז: אנתרופומורפיזם) היא ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם (בעלי-חיים, חפצים דוממים, איתני הטבע, אלים וכן הלאה). האנשה נחשבת לנטייה מולדת של הפסיכולוגיה האנושית.
בעברית, האנשה משמשת לעיתים קרובות גם במשמעות של פרסוניפיקציה (אנ'), ייצוג כדימוי אנושי בשירה, בפרוזה או בסלנג יומיומי כאמצעי פיגורטיבי.
האנשה כייחוס תכונות אנושיות
עריכה  |
ראו גם – פראידוליה |
בעלי חיים
עריכהדוגמאות לייחוס תכונות אנושיות ניתן למצוא במחשבה כי כלבים החושפים את שיניהם למעשה מחייכים,[1] או חתולים המתאבלים על בעליהם שמתו.[2]
מופעים רבים בעולם הטבע, ובפרט בעולם החי, מפורשים באופן אינטואיטיבי כמעידים על תכונות אנושיות של נושאיהם.
.jpg)
מכונות
עריכהבינה מלאכותית
עריכהדוגמה נוספת לייחוס כזה יש בדיון על פיתוח בינה מלאכותית, בהנחה שככל שמחשבים הופכים אינטליגנטיים יותר, הם יתחילו להציג תכונות אנושיות, כמו מוסר או צמא לכוח. תרחישים אנתרופומורפיים נדחים על ידי רוב החוקרים הכותבים על הסיכון הקיומי של בינה מלאכותית,[3] אך למרות זאת לעיתים אנשים מייחסים תכונות אנושיות למודלים של בינה מלאכותית.[4]
רובוטים
עריכהמחקרים טוענים שעם הזמן, ככל שרובוטים ימלאו יותר ויותר תפקידים חברתיים (למשל עוזרים או מלווים), האנתרופומורפיזם ימלא תפקיד גובר והולך בממשק בין בני האדם לרובוטים.[5]
האנשה כייצוג פיגורטיבי
עריכה_-_WGA08164.jpg)
בדיבור ובכתיבה, האנשה יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעים שונים:
- באמצעות דימוי ('לב בנפש כמלך במלחמה' - ספר יצירה)
- באמצעות מטפורה ('הצל צנח מכתפי ההר' - גנסין)
- באמצעות מטונימיה ('המלון מציע שלושה חדרים נאים')
בספרות
עריכה
בפרוזה נעשה בהאנשה שימוש מורכב יותר מאשר בשפת היומיום או בשירה. במסגרת זו הופך החפץ, החיה, או המושג המואנש לדמות של ממש בסיפור, לעיתים אף הדמות המרכזית. האנשה מסוג זה נפוצה במספר ז'אנרים ספרותיים. בספרות ילדים נעשה שימוש כה נרחב בהאנשת בעלי חיים ('פו הדב', 'גבעת ווטרשיפ' ורבים אחרים) עד כי חיות מואנשות הפכו כמעט למרכיב סטנדרטי בז'אנר זה.
גם בז'אנר הפנטזיה נעשה שימוש רב בהאנשה, בדרך כלל כתוצאה של קסם. במסגרת ז'אנר זה נעשו מספר ניסיונות להאנשה של מושגים מופשטים: הסופר טרי פראצ'ט כלל בסדרת ספרי 'עולם הדיסק' מספר דמויות מואנשות, שהידועה שבהן היא דמות המוות; הסופר פירס אנתוני פרסם סדרת ספרים העוסקת בהתגלמויות האנושיות של מוות, טבע, זמן, מלחמה, גורל, טוב ורע; וגם ניל גיימן האניש מושגים מופשטים כגון 'חלום' ו'תשוקה' בסדרת ספרי הקומיקס 'סנדמן'. בנוסף, רוב הסרטים המצוירים של חברת וולט דיסני מציגים חיות מואנשות (רובין הוד למשל). בסדרת האנימציה הנה היא! דמויות ראשיות הן חיות דמויות אדם, והדבר מנוצל להעברת מסר נגד דעות קדומות.
השימוש בהאנשה הוא דרך נפוצה בכתיבה הפוליטית או הסאטירית. במקרה זה משמשות הדמויות המואנשות כדרך לייצוג דמויות סטראוטיפיות, המתייחסות לסוג מסוים או לשכבה מסוימת של בני אדם. דוגמה בולטת לכתיבה מסוג זה היא ספרו של ג'ורג' אורוול 'חוות החיות', המהווה משל פוליטי. בתחום ספרי בילוש, לאוני סוואן פרסמה מספר ספרים בהם כבש הוא הדמות הראשית ומפענח את הרצח.
בנוסף לשימושים אלו בהאנשה בז'אנרים שונים, משמשת ההאנשה לעיתים להעתקת נקודת התצפית בסיפור, על ידי הצגתו מפיה של חיה או חפץ דומם. טכניקה זו מנוצלת, למשל, בספרו של פול אוסטר, 'טימבוקטו'.
דוגמה בולטת להאנשה בסיפורת העברית היא הכלב בלק, גיבור המשנה של הרומן "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון.
סם מקברטני ודניאלה קולוט מנצלים טכניקה זו להעברת מסר חינוכי בספרי הילדים שכתבו.
במיתולוגיה ובדת
עריכהבדתות ובמיתולוגיות עתיקות רבות, שהידועה שבהן היא המיתולוגיה היוונית, הוענקו לאלים תכונות אנושיות רבות, ביניהן רגשות כגון אהבה, שנאה וקנאה. האלים מיוצגים לעיתים קרובות כבעלי גוף אנושי.
בדתות ובמיתולוגיות רבות מוצגים אלים כבעלי חיים, וכן ממלאים בהן תפקיד מפלצות. ברבות מהן גוף העולם מוצג כשחיות מחזיקות אותו.
האנשת האל ביהדות
עריכההאמונה ביהדות כפי שנוסחה בידי הרמב"ם היא שלאלוהים אין גוף. עם זאת, יש דעות במחקר כי לפחות חלק מכותבי התנ"ך האמינו באלוהים אנתרופומורפי שיש לו תכונות אנושיות, וכך גם בספרות חז"ל.
במקרא נכתבו דימויים אנושיים הן מתחום הגוף והן מתחום הרגש. המקרא מציג את האל כמדבר,[6] כרואה,[7] כיוצר אדם מעפר[8] כנוטע גן מלא עצים[9] כמתהלך באופן שמשמיע קול[10] ועוד. כל אלה הן פעולות גופניות. אך לאלוהים מיוחסים גם רגשות מהעולם האנושי: אלוהים אוהב את האבות ומשום כך בוחר בעם ישראל – "כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו" (דברים, ד', ל"ז); שונא את העבודה הזרה של הכנענים – "כִּי כָּל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם" (דברים, י"ב, ל"א); נעצב בגין האדם – "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית, ו', ו') ועוד.
גם בספרות חז"ל ניתן למצוא דוגמאות להאנשת האל בתיאורים של הכהנים הגדולים שראו אותו בקודש הקודשים. לדוגמה, שמעון הצדיק ראה אותו בדמות אדם זקן לבוש בגדים לבנים,[11] ורבי ישמעאל בן אלישע ראה אותו יושב על כיסא רם ונישא ומנענע בראשו.[12] דוגמאות נוספות להאנשה ניתן למצוא בהסבר על האיסור לעשות צלם וכל מסיכה כי זהו צלם האל;[13] בתיאורים על סדר יומו של אלוהים שבו הוא מניח תפילין,[14] מתפלל,[12] לומד תורה ומשחק עם הלווייתן;[15] ובתיאורים על כך שהוא בוכה, מתאנח, בועט ברקיע, דוחק את רגליו תחת כיסא הכבוד,[16] כועס[12] או מחייך.[17]
הספר שיעור קומה עוסק בתיאור האלוהים במונחים של דמות אנושית, עד כדי מניין האיברים, שמותיהם ומידותיהם. בשל האנתרופומורפיות החריפה שבו, הספר עורר פולמוס בקרב הוגים יהודיים לאורך הדורות כגון רב סעדיה גאון, הרמב"ם ואברהם אבן עזרא, שנטו לפקפק באמינותו של הספר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הגשמת האלוהות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ John Woods, Do Dogs Really Smile? The Science Explained (באנגלית)
- ^ Anthropomorphism: when we love our pets too much (באנגלית)
- ^ Yudkowsky, Eliezer (2008). "Artificial Intelligence as a Positive and Negative Factor in Global Risk" (PDF). Global Catastrophic Risks: 308–345. Bibcode:2008gcr..book..303Y. ארכיון (PDF) מ-2 במרץ 2013. נבדק ב-27 באוגוסט 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ יובל מן, גוגל פיטרה את המהנדס שטען כי הבינה המלאכותית שלה פיתחה תודעה, באתר ynet, 24 ביולי 2022
- ^ Anthropomorphism in human–robot interactions: a multidimensional conceptualization, אונ' אוקספורד
- ^ ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר”
- ^ ”וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב”
- ^ ”וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה”
- ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק ז': וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם
- ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק ח': ”וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם”
- ^ בדברי רבי אבהו: "מַה אֲמַר לִי דַהֲוָה בַּר נַשׁ? אֲנִי אוֹמֵר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה" תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ה', הלכה ב' בסופה.
- ^ 1 2 3 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ו', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ג', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט, עמוד ב'