צ'ארלס רוזן (צייר)
צ'ארלס רוזן (באנגלית: Charles Rosen; 28 באפריל 1878 – 21 ביוני 1950) היה צייר אמריקאי, שחי שנים רבות בוודסטוק, ניו יורק. בשנות ה -1910 זכה לשבחים על נופי החורף האימפרסיוניסטיים שלו. הוא היה לא מרוצה מהסגנון ובסביבות 1920 הוא עבר לסגנון קוביסטי-ריאליסטי. הוא זכה להכרה כאחד ממנהיגי מושבת האמנים של וודסטוק.
 | |
| לידה |
28 באפריל 1878 Reagantown, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביוני 1950 (בגיל 72) קינגסטון, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Mount Evergreen Cemetery |
| מקום לימודים |
האקדמיה הלאומית לעיצוב |
  | |
שנים מוקדמות
עריכהצ'ארלס רוזן נולד בחווה בריאגנטאון שבמחוז וסטמורלנד שבפנסילבניה ב -28 באפריל 1878. כשהיה בן שש עשרה פתח סטודיו לצילום במערב ניוטון שבפנסילבניה באזור כריית הפחם במערב המדינה.[1] רוב תצלומיו היו של כורים שנפטרו. לאחר מכן עבד רוזן בעסק צילום בסאלם, אוהיו, ובשנת 1898 עבר לעיר ניו יורק. הוא תכנן להיות מאייר בעיתון.[2] הוא למד ציור באקדמיה הלאומית לעיצוב אצל פרנסיס קוטס ג'ונס. הוא גם לקח שיעורים בבית הספר לאמנות בניו יורק אצל ויליאם מריט צ'ייס ופרנק דומונד. הוא התעניין בציור נוף בשנת 1902 בשיעורי החוץ שהיו באולד ליים, קונטיקט.
אימפרסיוניסט
עריכהבשנת 1903 התחתן רוזן עם מילדרד הולדן. הם עברו לניו הופ, פנסילבניה, שהפכה לביתם במשך שבע עשרה שנים. רוזן נודע בסצנות השלג הגדולות שלו.[1] עבודתו המוקדמת הושוותה לעיתים קרובות לזו של אדוארד ויליס רדפילד, מנהיג קבוצת האמנים האימפרסיוניסטים בניו הופ. הוא היה גם חבר של האמנים דניאל גרבר, ויליאם לנגסון לאטרופ וג'ון פולטון פולינסבי.
נופיו של רוזן היו מגוונים ביותר. לפעמים הם היו ספונטניים, צוירו במהירות, ולפעמים עבד בזהירות. חלק מהציורים היו מלאי תנועה ואחרים היו רגועים. חלקם היו כמעט מונוכרומים בעוד שחלקם מלאים במגוון צבעים.[3] בשנת 1914 ערך רוזן את הביקור הראשון מתוך מספר ביקורים באי וינלהאבן בחוף מיין. הנוף המחוספס היה נושא לכמה ציורים. עבודתו הפכה לדקורטיבית יותר.
בשנת 1916 העניקה האקדמיה הלאומית לרוזן את מדליית הזהב של Inness ואת פרס אלטמן. הוא הציג בשבע תערוכות יחיד ונבחר לאקדמיה הלאומית. [5] בשנת 1916 הקימו רוזן ושישה אמנים נוספים את קבוצת ניו הופ כדי לארגן תערוכות של יצירותיהם. האחרים בקבוצה זו היו ריי סלואן ברדין, מורגן קולט, דניאל גרבר, ויליאם לנגסון לאטרופ ורוברט ספנסר.[4]
מודרניסט
עריכהרוזן החל להרגיש שהאימפרסיוניזם שייך לעבר, ומשנת 1916 החל להתנסות בסגנונות אחרים. הוא לימד בליגת הסטודנטים לאמנות של בית הספר הקיץ בניו יורק בוודסטוק, ניו יורק בשנת 1918. הוא היה מדריך ולאחר מכן מנהל בית הספר לקיץ עד 1921. בשנת 1920 עבר רוזן לצמיתות לוודסטוק יחד עם אשתו ושתי בנותיהם. הוא הפך לחבר קרוב של הציירים ג'ורג' בלוז ויוג'ין שפייכר. בשנת 1920 אימץ רוזן סגנון קוביסטי-ריאליסטי שאפיין את יצירתו למשך שארית חייו.
בשנת 1922 הקים רוזן עם הנרי לי מקפי ואנדרו דאסבורג את בית הספר לציור וודסטוק. רוזן לימד בגלריה לאמנויות יפות בקולומבוס, אוהיו בשנים 1924 עד 1928.[5]
בתקופת השפל הגדול הזמינה הממשלה את רוזן לצייר סדרת ציורי קיר במשרדי הדואר. ציורי הקיר שלו בבייקון, ניו יורק ובפוקפסי בניו יורק כללו פנורמות של עמק ההדסון וניו יורק וסצנות היסטוריות. האחרון שבהם בוצע בשנת 1939. הוא גם ביצע עבודות בפאלם ביץ', פלורידה במסגרת תוכנית זו. תיאוריו המודרניסטיים אך המציאותיים של בניינים, מגדלים ועשן משקפים את השפעתו של פול סזאן.
בשנת 1940 מונה רוזן למנהל זמני של בית הספר לאמנות מוזיאון וויט בסן אנטוניו, טקסס .
רוזן לקה בהתקף לב בשנת 1942. לאחר מכן התמקד בפסטלים קטנים ורישומים.
הוא מת ב -21 ביוני 1950 בקינגסטון, ניו יורק בגיל שבעים ושתיים.
יצירה
עריכהנופי החורף האימפרסיוניסטיים של רוזן בפנסילבניה ובחוף מיין, נוצרו בעיצובים עוצמתיים ובעבודות מכחול נועזות ושכבות עמוקות. הם נחשבים כעבודותיו הטובות ביותר. יצירותיו האימפרסיוניסטיות זכו לשבחים. חלק מהקומפוזיציות הפשוטות אך האלגנטיות שלו מזכירות סגנון הדפסים יפנים. הם הוערכו על ידי הציבור והמומחים באותה תקופה.
למרות זאת, הוא פנה לסגנון קוביסטי-ריאליסטי לאחר שעבר לוודסטוק. חלק מהמבקרים רואים בציוריו של העיירות רונדאוט וסאוגרטס על נהר ההדסון את יצירתו הטובה ביותר.
במוזיאון האמנות של ג'יימס א. מיצ'נר בניו הופ יש אוסף של ציוריו של רוזן.
עבודותיו מוחזקות באוספים ציבוריים ופרטיים באיידהו, קונטיקט, אוהיו, ניו יורק, פנסילבניה, מיזורי וושינגטון.
גלריה
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 MYD, James A. Michener Art Museum – Art and Education in Doylestown, PA, James A. Michener Art Museum (באנגלית אמריקאית)
- ^ Carol Lowrey, National Arts Club (New York N.Y.), A Legacy of Art: Paintings and Sculptures by Artist Life Members of the National Arts Club, Hudson Hills, 2007, ISBN 978-0-615-15499-2. (באנגלית)
- ^ William H. Gerdts, Sylvia Yount, Erika Jaeger Smith, Pennsylvania Impressionism, University of Pennsylvania Press, 2002-10-25, ISBN 978-0-8122-3700-9. (באנגלית)
- ^ David Bernard Dearinger, National Academy of Design (U.S.), Paintings and Sculpture in the Collection of the National Academy of Design: 1826-1925, Hudson Hills, 2004, ISBN 978-1-55595-029-3. (באנגלית)
- ^ From Impressionist to Modernist: The Paintings of Woodstock Artist Charles Rosen". Samuel Dorsky Museum of Art