צ'ורנה
צ'ורנה (בהונגרית: Csorna, ביידיש: טשארנא) היא עיירה קטנה במחוז גיור-מושון-שופרון, הונגריה, בת כ-10,000 תושבים, השוכנת ליד הגבול עם אוסטריה. בצ'ורנה נולד גם נשיא הונגריה מאז 2012 יאנוש אדר.
| |||
 | |||
| תצלום אוויר של צ'ורנה | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מערב טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 גיור-מושון-שופרון | ||
| נפה | נפת צ'ורנה | ||
| ראש העיר | Katalin Bónáné Németh | ||
| שטח | 91.73 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 9,621 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 47°37′00″N 17°15′00″E / 47.6167°N 17.25°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.csorna.hu | |||
יהודים החלו להתיישב בצורנה במחצית השנייה של המאה ה-18. בראשית התיישבותם היו כ-27 תושבים יהודים בעיירה, אך במהלך השנים נוספו לה כמה מאות יהודים נוספים ובשנת 1930 גרו בה 795 אנשים. מאות מהתושבים היהודים שגרו בצורנה נרצחו בשואה ולא ידוע על יהודים המתגוררים בה כיום.
היסטוריה
עריכהעדויות לאכלוס אזור צ'ורנה קיימות עוד מהתקופה הפרהיסטורית, זאת על סמך ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בעיר. לדעת החוקרים נזנחה ההתיישבות באזור מספר פעמים במהלך השנים, אך מאז המאה העשירית הוא מאוכלס ברציפות.
לאחר חציית השבטים ההונגריים את הדנובה ותחילת כיבוש מחוז פאנוניה לשעבר צ'ורנה וסביבותיה נשלטו בידי המפקד "סור" ומשפחתו מבית ארפאד. בכתב יד אנונימי מאותה תקופה נכתב: "ראשו של ארפאד ואציליו פגעו במחנה למרגלות הר סנט מרטין, וכשהם טיפסו על ההר הם שמחו מאוד לראות את היופי של אדמתה של פאנוניה".
הרשומה הכתובה הראשונה על העיר היא מתוארכת לשנת 1226 בתעודות של ארפאד, שם מופיע שם העיר במספר וריאציות: צ'ורנה, צ'ורנה, סרנה. יש כמה השערות לגבי מקור השם: האחד נובע משמו של הכובש "סור", והשני הוא מהשפה הסלאבית ומשמעותו "שחור".
במוזיאון הלאומי של הונגריה ניתן לראות ממצאים מאזור זה מהתקופות השונות דוגמת פסלים, תכשיטי זהב ועוד.
קהילה יהודית
עריכהלפני השואה
עריכהיהודים התיישבו בצ'ורנה במחצית השנייה של המאה ה-18 ומספרם היה כ-27 אנשים. הקהילה התארגנה ב-1853 ובית הכנסת הוקם ב-1854. ב־1883 הוקם בעיירה בית ספר "תלמוד תורה" וב-1885 נוסדה חברת קדישא.
מקום לפני השואה: עיירה במחוז שופרון (Sopron), הונגריה).
כאשר הגיעו היהודים לעיירה, מספרם עמד על כ-27 אנשים. כ-100 שנים אחר כך גדל מספרם של היהודים עד לכדי 512 נפשות ושנים מעטות לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מספרם עמד על כ-795 אנשים. כשנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, מספר היהודים בצ'ורנה היה כ-120 נפשות והמספר הלך וקטן והגיע עד ל-70 נפשות ב־1955.
| שנה | מספר היהודים בעיר[1] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 43 | |
| 1880 | 512 | 5,549 |
| 1910 | 748 | |
| 1920 | 836 | |
| 1930 | 795 | |
| 1941 | 717 | 8,957 |
רוב יהודי צ'ורנה היו סוחרים, והיו ביניהם בעלי מלאכה, בעלי מקצועות חופשיים וכמה יהודים היו בעלי בתי חרושת.
הם גרו במשותף עם הגויים באותן הדירות והיחסים ביניהם היו טובים.
לאחר שנסללו מסילות ברזל בצ'ורנה היא הפכה לצומת חשוב של התנועה המסחרית. רוב יהודי צ'ורנה עסקו במסחר.
בין שתי המלחמות נמנו בה: 15 סוחרים גדולים, 82 חנוונים, 2 חקלאים, 4 עורכי דין, פקיד ממשלתי, 3 רופאים, 5 תעשיינים זהירים, 6 קבלנים, 14 פקידים במשק הפרטי, 28 בעלי מלאכה זהירים ו11 בעלי פרנסות בלתי מוגדרות.
כן היו בה כמה תעשיינים גדולים יותר וברשותם טחנת קמח בית חרושת ללבנים, בית חרושת למשקאות חריפים ומפעל לטחינת קפה.
השפות המדוברות היו הונגרית וגרמנית.
לפניי השואה לא הורגשה אנטישמיות אך מתחילתה ואחריה האנטישמיות הלכה וגברה.
בחסות בעל האחוזה אסטארהאזי התיישבו היהודים הראשונים בצ'ורנה.
בשנת 1941 נמנו בצ'ורנה 718 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסיית העיר היה כשמונה אחוזים. רוב היהודים עסקו במסחר ומלאכה, תעשיינים ובעלי מפעלים. הקהילה היהודית הייתה בעיקרה אורתודוקסית ולה היו בית ספר יסודי יהודי ותלמוד תורה.
בתקופת השואה
עריכההכיבוש הגרמני נערך בינואר 1941.
ב-1941- גויסו הגברים לעבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. באפריל 1945 הובלו לבית החולים העירוני בצ'ורנה עובדי כפייה יהודיים ממחנה המוות באלף. מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה ב-1938 את "החוקים היהודיים".
במרץ 1944 כבש הצבא הגרמני את הונגריה כולל את צ'ורנה. ובאפריל 1944 נספרו יהודי העיר ועמדו על 746 איש.
במאי 1944 הוקם גטו צ'ורנה ואליו כונסו כל יהודי העיר יחד עם יהודי האזור, סך הכל 852 יהודים.
ב-18 ביוני 1944, על-פי צו של אנטל רופרכט הממונה על מחוז שופרון, הועברו יושבי הגטו למרכז השילוח בשופרון ומשם גורשו לאושוויץ ביולי 1944.
במאי 1944 הוקם גטו בצ'ורנה, רוכזו בו גם יהודי הסביבה שהובאו ברגל ובעגלות ממרחקים גדולים. גטו צ'ורנה חוסל ב-18 ביוני 1944, על-פי צו של אנטל רופרכט (Antal Rupprecht), הממונה על מחוז שופרון.
כ-675 מיהודי צורנה נרצחו.
לאחר המלחמה חזרו כמה עשרות יהודים וחידשו את חיי הקהילה. ב-1955 חיו במקום 70 יהודים. בעשור השני של המאה ה-21, לא ידוע על יהודים המתגוררים בעיר.
היהודים בעיירה לא ידעו על קיומם של הגטאות בפולין.
ש: "לא ידעתם על כך שיש בפולין גטאות?" ת: " לא ידענו לא האמינו" ש: לא ידעתם או לא האמנתם? ת: "מי שידע אלה היו כבר הגדולים יותר, זאת אומרת, הם ידעו איזה משהו, שמעו איזה משהו, חזרו אולי אחד או שניים, אבל הם לא האמינו לזה. הם אמרו: אנחנו, שאנחנו היינו כל כך נאמנים להונגרים הם לא לוקחים אותנו."
— עדות מפי רוזנברג קליין רודליה רבקה
לאחר השואה
עריכהלאחר המלחמה חזרו כמה עשרות יהודים וחידשו את חיי הקהילה. ב-1955 חיו במקום 70 יהודים.
כיום לא ידוע על יהודים המתגוררים בעיר.
לקריאה נוספת
עריכה- צ'ורנה בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 462-463
- צ'ורנא (טשארנא), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 350-351. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של צ'ורנה- קהילת צ'ורנה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- "צ'ורנה", באתר JewishGen (באנגלית)
- צ'ורנה (Csorna), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- תיעוד יהודי מחוז צ'ורנה (בהונגרית)
הערות שוליים
עריכה