צ'ירו פרארה

צ'ירו פרארה
Ciro Ferrara
	פרארה כמאמן סמפדוריה, 2012
מידע אישי
לידה	11 בפברואר 1967 (בן 57); נאפולי שבאיטליה
שם מלא	צ'ירו פרארה
גובה	1.80 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
1980–1984	נאפולי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2005–2006 ; 2008–2009 ; 2009 - 2010 ; 2010 - 2012 ; 2012 ; 2016 - 2017	נבחרת איטליה (עוזר מאמן) ; נבחרת איטליה (עוזר מאמן) ; יובנטוס ; נבחרת איטליה עד גיל 21 ; סמפדוריה ; ווהאן זאל
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

צ'ירו פרארה (באיטלקית: Ciro Ferrara; נולד ב-11 בפברואר 1967 בנאפולי) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הבלם, וכיום מאמן כדורגל.

פרארה שיחק במשך כל הקריירה בשני מועדונים בלבד, נאפולי ויובנטוס, שאותה אף הוביל כמאמן, ונחשב לאחד הבלמים האיטלקים הטובים בדורו. הוא שיחק בנבחרת איטליה שסיימה במקום השלישי במונדיאל 1990.

קריירת משחק

פרארה, יליד העיר נאפולי, החל את קריירת המשחק במחלקת הנוער של קבוצת נאפולי מעיר ילדותו. כשהיה בן 14 לקה במחלת אוסגוד-שלטר ונאלץ אף להשתמש בכסא גלגלים תקופה מסוימת. הוא עלה לקבוצה הבוגרת בעונת 1984/1985, וערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ב-5 במאי 1985, שני מחזורים לסיום העונה, במשחק מול יובנטוס שהסתיים בשוויון 0-0.

בעונת 1986/1987 כבר היה פרארה לשחקן הרכב קבוע. באותה עונה זכו פרארה ונאפולי בדאבל באיטליה. בגמר הקופה איטליה גברה נאפולי על אטאלנטה 4-0 בסיכום שני המשחקים, ובשניהם פתח פרארה בהרכב. שנתיים אחר כך, בעונת 1988/1989, זכתה נאפולי בגביע אופ"א. היא פגשה בגמר הכפול את שטוטגרט וגברה עליה 2-1 במפגש הראשון שהתקיים בנאפולי. בגומלין הסתיים המשחק בשוויון 3-3 שזיכה את נאפולו בגביע, ובמשחק זה כבש פרארה את שערה השני של קבוצתו, מבישול של דייגו מראדונה. היה זה השער היחיד של פרארה במדי הקבוצה במסגרת אירופית. עונה אחר כך זכה פרארה בפעם השנייה באליפות איטליה עם נאפולי. עם תחילת עונת 1990/1991 זכתה נאפולי גם בתואר הסופר קאפ האיטלקי, לאחר שהביסה את יובנטוס 5-1, עם פרארה בהרכב. בסיום אותה עונה עזב מראדונה את נאפולי, וסרט הקפטן עבר לפרארה.

לקראת עונת 1994/1995 עזב פרארה לראשונה את נאפולי, ועבר ליובנטוס יחד עם מאמנו בעונה האחרונה בנאפולי, מרצ'לו ליפי. כבר באותה עונה זכתה הקבוצה בדאבל באיטליה והעפילה לגמר גביע אופ"א, ועונה אחר כך זכתה בליגת האלופות, כשפרארה פותח במשחק הגמר מול אייאקס אמסטרדם ואף כובש את הפנדל הראשון לזכות קבוצתו בדו-קרב הפנדלים. במהלך עונת 1996/1997 המשיכה יובנטוס את הזכייה בליגת האלופות, כשזכתה בתואר הסופר קאפ האירופי לאחר שהביסה 6-1 את פריז סן-ז'רמן ובתואר הגביע הביניבשתי לאחר ניצחון 1-0 על ריבר פלייט. בשני המשחקים פתח פרארה בהרכב הקבוצה.

פרארה היה לעוגן בחוליית ההגנה של יובנטוס במשך כעשור, ונחשב לאחד משחקני ההגנה האיטלקים הטובים בדורו. בתקופתו נחשבה הגנת יובנטוס לאחת הטובות ביבשת, ובנוסף לזכייה בליגת האלופות ב-1996, גם העפילה לגמר ליגת האלופות 1997, 1998 ו-2003. פרארה פתח בהרכב בשניים ממשחקי הגמר.

ב-11 העונות של פרארה ביובנטוס זכתה הקבוצה פעם אחת בליגת האלופות, וכן בשש אליפויות (האחרונה שבהן נלקחה מהקבוצה בעקבות פרשת הטיית המשחקים בסרייה א' 2006), ארבעה תארים אירופים ובינלאומיים וחמישה תארים נוספים באיטליה, והייתה מהדומיננטיות בכדורגל האירופי.

בעונה האחרונה שלו בקבוצה, עונת 2004/2005, שותף פרארה בחמישה משחקים בלבד, ארבעה מתוכם בליגה. משחק הפרישה שלו בליגה היה ב-15 במאי 2005, מול פארמה. היה זה משחק הליגה ה-500 שלו בקריירה, ובסיום העונה פרש מכדורגל בגיל 38.

בזכות 500 הופעות הליגה שלו, פרארה ממוקם במקום ה-13 במספר ההופעות בסרייה א' בכל הזמנים. הוא אחד משלושת השחקנים היחידים בהיסטוריה שצברו 200 הופעות לפחות במדי שתי קבוצות שונות בסרייה א', יחד עם ג'אנקרלו דה סיסטי (פיורנטינה ורומא) ולוצ'יאנו קסטליני (טורינו ונאפולי).

נבחרת איטליה

בשנת 2005, זמן קצר לאחר פרישתו מכדורגל, התמנה פרארה לעוזרו של מאמנו לשעבר בנאפולי וביובנטוס, מרצ'לו ליפי, בנבחרת איטליה. הוא היה חלק מהצוות המקצועי של הנבחרת שזכתה במונדיאל 2006. לאחר הטורניר, הצטרף פרארה לחברו לשעבר לקבוצה ג'אנלוקה פסוטו בקבוצת הנוער של יובנטוס, וקיבל תפקיד ניהולי באקדמיה לכדורגל של המועדון. ביוני 2008, עם שובו של ליפי לתפקיד המאמן בנבחרת איטליה, חזר פרארה לתפקיד עוזר מאמן הנבחרת.

ב-18 במאי 2009 מונה פרארה לתפקיד המאמן הזמני של יובנטוס, במקומו של קלאודיו ראניירי שפוטר, לקראת שני מחזורי הסיום של העונה^[1]. פרארה הוביל את יובנטוס לניצחונות 3-0 על סיינה ו-2-0 על לאציו בשני המחזורים הנותרים, שהבטיחו לקבוצה את המקום השני בטבלה, וב-5 ביוני הוא הוכרז כמאמן הקבוע של הקבוצה^[2].

יובנטוס של פרארה החלה טוב את עונת 2009/2010, כשניצחה את ארבעת מחזורי הפתיחה והפגינה יכולת טובה גם בשלב הבתים של ליגת האלופות. בהמשך העונה יובנטוס נחלשה מאוד. היא הפסידה 4-1 לבאיירן מינכן במחזור הסיום של שלב הבתים והודחה מליגת האלופות, ורשמה רצף של תוצאות מאכזבות בליגה. לאחר שהודחה גם מהגביע האיטלקי על ידי אינטר מילאנו ב-29 בינואר 2010, פוטר פרארה מתפקידו והוחלף על ידי אלברטו זאקרוני עד לסיום העונה^[3].

ב-22 באוקטובר 2010 מונה פרארה לתפקיד מאמן נבחרת איטליה עד גיל 21, עם חברו לקבוצה לשעבר אנג'לו פרוצי כעוזרו. הוא הוביל בהצלחה את הנבחרת הצעירה עד שעזב אותה ב-2 ביולי 2012, כדי להתמנות לתפקיד המאמן של סמפדוריה, העולה החדשה לסרייה א'^[4]. כעבור כחמישה חודשים בלבד, ב-17 בדצמבר, הוא פוטר מתפקידו כמאמן הקבוצה^[5].

ביוני 2016 התמנה לתפקיד מאמן ווהאן זאל מליגת המשנה הסינית.

תארים

תארים כשחקן

נאפולי
- גביע אופ"א: 1988/1989
- אליפות איטליה (2): 1986/1987, 1989/1990
- הגביע האיטלקי: 1986/1987
- הסופר קאפ האיטלקי: 1990

יובנטוס
- ליגת האלופות: 1995/1996
- אליפות איטליה (6): 1994/1995, 1996/1997, 1997/1998, 2001/2002, 2002/2003, 2004/2005 (נשללה)
- הגביע הביניבשתי: 1996
- הסופר קאפ האירופי: 1996
- הגביע האיטלקי: 1994/1995
- גביע האינטרטוטו: 1999
- הסופר קאפ האיטלקי (4): 1995, 1997, 2002, 2003

נבחרת איטליה
- אליפות העולם: 1990 (מקום שלישי)
- אליפות אירופה: 2000 (מקום שני)

תארים כמאמן

נבחרת איטליה
- אליפות העולם: 2006 (כעוזר מאמן)

סטטיסטיקות

מועדונים

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה		בגביע		באירופה		אחר		סך הכל
עונה	קבוצה	ליגה	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים
1984/1985	נאפולי	איטליה סרייה א'	2	0	0	0	-	-	-	-	2	0
1985/1986			14	0	2	0	-	-	-	-	16	0
1986/1987			28	2	8	0	2	0	-	-	38	2
1987/1988			23	1	7	0	2	0	-	-	32	1
1988/1989			27	0	8	0	12	1	-	-	47	1
1989/1990			33	0	6	0	6	0	-	-	45	0
1990/1991			29	2	8	2	3	0	1	0	41	4
1991/1992			32	1	2	0	-	-	-	-	34	1
1992/1993			31	4	5	0	3	0	-	-	39	4
1993/1994			28	2	0	0	-	-	-	-	28	2
1994/1995	יובנטוס	איטליה סרייה א'	33	1	7	0	9	1	-	-	49	2
1995/1996			31	3	1	0	9	0	1	0	42	3
1996/1997			32	4	3	0	11	0	3	1	49	5
1997/1998			17	1	2	0	5	0	1	0	25	1
1998/1999			18	0	2	1	3	0	1	0	24	1
1999/2000			31	1	1	0	9	0	-	-	41	1
2000/2001			23	1	1	0	6	0	-	-	30	1
2001/2002			22	3	4	1	4	0	-	-	30	4
2002/2003			25	0	0	0	12	1	0	0	37	1
2003/2004			17	1	4	0	4	0	1	0	26	1
2004/2005			4	0	1	0	0	0	-	-	5	0
סך הכל	נאפולי		247	12	46	2	28	1	1	0	322	15
סך הכל	יובנטוס		253	15	26	2	72	2	7	1	358	20
סך הכל קריירה			500	27	72	4	100	3	8	1	680	35

נבחרת לאומית

נבחרת איטליה
שנה	הופעות	שערים
1987	3	0
1988	4	0
1989	7	0
1990	5	0
1991	6	0
1992	0	0
1993	0	0
1994	0	0
1995	6	0
1996	4	0
1997	8	0
1998	1	0
1999	1	0
2000	4	0
סה"כ	49	0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'ירו פרארה בוויקישיתוף

צ'ירו פרארה, באתר Transfermarkt
צ'ירו פרארה, באתר Soccerway
צ'ירו פרארה, באתר WorldFootball.net
צ'ירו פרארה, באתר National Football Teams
צ'ירו פרארה, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
ענבל מנור‏, פרארה עם מנוע פיאט, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2009

הערות שוליים

^ קלאודיו ראניירי פוטר מיובנטוס, באתר וואלה, 18 במאי 2009
^ רשמית: צ'ירו פרארה מאמן יובנטוס, באתר וואלה, 5 ביוני 2009
^ זאקרוני: "המטרה לגרום למנהלי יובה לבעיה", באתר וואלה, 29 בינואר 2010
^ צ'ירו פרארה מונה למאמן סמפדוריה, באתר ערוץ הספורט, 2 ביולי 2012
^ צ'ירו פרארה פוטר מסמפדוריה, דליו רוסי יחליפו, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2012

נבחרת איטליה – אולימפיאדת סיאול 1988
1 טאקוני • 2 קראברו • 3 קרנבאלה • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 טאסוטי • 7 קולומבו • 8 פלגריני • 9 ברמבאטי • 10 קארובי • 11 קריפה • 12 ג'וליאני • 13 וירדיס • 14 ריציטלי • 15 גאליה • 16 יאקיני • 17 דסידרי • 18 מאורו • 19 אבאני • 20 פליוקה • מאמן: רוקה		איטליה

נבחרת איטליה – יורו 1988
1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קראברו • 5 פרארה • 6 פרי • 7 פראנציני • 8 מלדיני • 9 אנצ'לוטי • 10 דה אגוסטיני • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 פוסי • 14 ג'אניני • 15 רומאנו • 16 אלטובלי • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 ריציטלי • 20 ויאלי • מאמן: ויצ'יני		איטליה

נבחרת איטליה – מונדיאל 1990 (מקום שלישי)
1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 פרי • 7 מלדיני • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 ברטי • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 ג'אניני • 14 מארוקי • 15 ר' באג'ו • 16 קרנבאלה • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 סקילאצ'י • 20 סרנה • 21 ויאלי • 22 פליוקה • מאמן: ויצ'יני		איטליה

נבחרת איטליה – יורו 2000 (מקום שני)
1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף		איטליה

[1] קלאודיו ראניירי פוטר מיובנטוס, באתר וואלה, 18 במאי 2009

[2] רשמית: צ'ירו פרארה מאמן יובנטוס, באתר וואלה, 5 ביוני 2009

[3] זאקרוני: "המטרה לגרום למנהלי יובה לבעיה", באתר וואלה, 29 בינואר 2010

[4] צ'ירו פרארה מונה למאמן סמפדוריה, באתר ערוץ הספורט, 2 ביולי 2012

[5] צ'ירו פרארה פוטר מסמפדוריה, דליו רוסי יחליפו, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]