צבי קלארק

צבי קלארק (שם מדעי: Ammodorcas clarkii; מכונה גם דיבאטאג) הוא סוג של אנטילופת-צבי בינונית בתת-משפחת הצבאיים האנדמי לקרן אפריקה ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר לראשונה בשנת 1894 על ידי חוקר הטבע האנגלי תומאס אלנגרין. מבחינה חיצונית הוא נראה כשילוב של הסוג צבי ג'ירפי והסוג צבי בשל הדמיון שלו לשניהם. מבחינה גנטית הוא קרוב יותר דווקא לסוג דלגן ולאחר מכן לצבי הג'ירפי.

צבי קלארק
איור של זכר ונקבה מתוך "ספר האנטילופות", 1894.
מצב שימור
מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	צבאיים
שבט:	אנטילופות ערבה
סוג:	צבי קלארק
מין:	צבי קלארק
שם מדעי
Ammodorcas clarkei ‏תומאס, 1891
תחום תפוצה

השם המדעי שלו נגזר מיוונית כדלהלן: "Ammo" = חול, "dorcas" = צבי, מתייחס לבית גידולו החולי והצחיח. "clarkii" - על שם מגלהו החוקר קלארק. הכינוי "דיבאטאג" פירושו בסומלית "זנב זקוף" (דאב = זנב, טאג = זקוף), ומתייחס לכך שבזמן מנוסה צביי קלארק מניפים את זנבם למעלה. בדומה לרוב פרסתני קרן אפריקה כדוגמת: צבי ספיקי, צבי סומרינג, קודו זוטר ואנטילופת ביירה, האוכלוסייה של צביי קלארק יורדת בהדרגה בתחומי תפוצתו בשל ציד ואובדן בית גידול מוגבר.

תיאור

צבי קלארק מתאפיין בזוג קרניים ספירליות וגדולות יחסית, והצורה שלהם מזכירה קצת בומרנג, קשת או סהר: הקרן צומחת לכיוון מעלה ואחורה באלכסון, ומתעגלת וחוזרת כלפי קדימה בחדות (">"), כשהעיקול וכיוון הצמיחה עלולים להשתנות בין הפרטים. אנטילופה אחרת שגם לה מבנה קרניים דומה היא צבי סוף ההרים. מיקום הקרניים במרכז המצח סמוך לעיניים, ובאופן כללי המרחק בין קרן לחברתה די זהה בין הבסיס לקצוות. הקרן עבה בעיקר באזור התחתון, והיא הופכת בהדרגה לדקה ביותר עד שמסתיימת בשפיץ חד; עם זאת בהשוואה לאנטילופות כגון הבובאל, והקודו קרני צבי קלארק נחשבות לדקות מאוד. מהבסיס ועד אמצע הקרן ישנם כ-8 טבעות גדולות ובולטות, והחלק העליון שנשאר חלק תופס בדרך כלל כשליש מהקרן. צבע הקרניים כחלחל, אפרפר או חלודה, והקצוות מתכהות עד לצבע שחור. היחידים שצומחים להם קרניים הם הזכרים, וזהו ההבדל העיקרי והנוח לזהוי בינם לבין הנקבות.

הפרווה של צביי קלארק חלקה ומבריקה, ומורכבת משערות קצרות ודלילות כיאה לבעל חיים השוכן באזורים צחיחים. צבע הפרווה משתנה בין צהבהב בהיר, לחום אפרפר כסוף ולרוב חולי. החלק התחתון של הגוף הכולל את החלק העליון של הרגליים והמותניים נוטה לצהבהב בהיר, בעוד שהחלק התחתון של הרגליים לכתמתם בהיר. הגחון המפשעה ופנים הרגליים בצבע לבן קרמי. בצד החיצוני של הרגליים הקדמיות יש כתמים דקים בצבע חום שוקולד כהה. הזנב של צבי קלארק דק ושעיר לכל אורכו כזנב הצבי ה"אמיתי" וצבעו שחור, אך הוא גלילי מעט וארוך ביותר מכל מיני תת-משפחת הצבאיים.

צבע ראשו של צבי קלארק משתנה בין צהבהב וחולי בלחיים ובעורף, לבין כתם גדול על הפנים בצבע אדמדם בהיר עד כהה המשתרע מהמצח ועד לחוטם בדומה לצבי אדום חזית. סימוני הפנים שלו דומים מאוד ל"צבאים אמיתיים": סביב כל עין יש כמעט עיגול לבן שלם שמזכיר "משקפיים", והוא ממשיך בפס לבן עבה וארוך עד לאזור החוטם; לעיתים הפס יתחבר עם הכתם הלבן שמקיף את האף, השפתיים והלוע. מאזור בלוטות הריח שמתחת לעיניים ועד לחוטם במקביל לפס הלבן, ישנו פס כהה יחסית בצבע חום בהיר עד חום שוקולד שלעיתים מתחבר באף עם הכתם האדמדם שבפנים. צבע האוזניים מתחלק בין אדמדם\צהבהב בצד האחורי, לבנבן ושחרחר בצד הקדמי.

סימן ההיכר של צבי זה הוא צוואר דק וארוך מן הרגיל - כמעט כשל הצבי הג'ירפי, ורגליים דקות וארוכות ביותר. גם גופו וזנבו ארוכים ודקים, וראשו קטן בהשוואה לגופו ומזכיר במקצת את ראשה של האימפלה. יש לו עיניים גדולות ושחורות, ולהם בלוטות ריח צמודות. הנחיריים שלו דקים ומחורצים, שפתיו עגלגלות ומזכירות את אלו של הגמל, ואוזניו גדולות, ארוכות, וצרות. הלסת הפה והשיניים קטנים מאוד. הפרסות שלו קטנות וחדות. מלבד הקרניים אין כל כך הבדל בולט בין הזכרים לנקבות, כשהזכרים עלולים להיות גדולים וכהים במקצת משל הנקבות.

מידות הגוף של צבי קלארק

גובה הכתפיים	88-80 ס"מ
אורך ראש וגוף	168-152 ס"מ
אורך קרני הזכר	25-15 ס"מ
אורך הזנב	36-30 ס"מ
משקל	35-22 ק"ג

צבי ג'ירפי

ערך מורחב – צבי ג'ירפי

הצבי הג'ירפי (Litocranlus walleri) המכונה גם ג'ארנוק, בעל דמיון יוצא מן הכלל לצבי קלארק הן בצבעי פרוותו, הן צווארו הארוך ומבנה גופו, ואפילו תחומי מחייתו של צבי קלארק מובלעים באלו של הצבי ג'ירפי - עם חפיפה בכל חלקי התפוצה. אף על פי שבמבט שטחי הם זהים לחלוטין, עדיין ניתן להבדיל ביניהם בקלות על ידי מספר מאפיינים: 1) קרניים: קרני הצבי הג'ירפי צומחות לכיוון מעלה בצורת נבל, והן גדולות וארוכות יותר. 2) צבעי פרווה: לצבי הג'ירפי יש כתם גדול ובולט בצבע אדמדם לאורך הגב, וכתמים לבנים בצידי החזה. 3) סימוני פנים: לצבי הג'ירפי יש משקפיים גדולים ובולטים סביב העיניים, לעומת הפסים הלבנים והחומים של צבי קלארק שנמשכים מהעיניים עד לאף. 4) זנב: זנבו של הצבי הג'ירפי מסתיים בציצת שיער עגלגלה וכהה - כששאר הזנב בצבע בהיר, לעומת הזנב הגלילי והשעיר של צבי קלארק שכהה לכל אורכו. זכרי הצבי הג'ירפי גבוהים בכ-12 ס"מ מזכרי צבי קלארק, בעוד שהנקבות זהות כמעט לגמרי במידות הגוף. תפוצתו של הצבי הג'ירפי גדולה יותר כדלקמן.

תפוצה, אקולוגיה ומחזור חיים

נוף אופייני לבית גידולו של צבי קלארק בסומליה.

צבי קלארק אנדמי למזרח קרן אפריקה. תפוצתו כיום משתרעת על מזרח אתיופיה (מדינת סומאלי), ומערב סומליה (מחוזות: גלגודוד, חיראן, ומודוג; בעבר גם בשבלה-דאקסה עילית ובבאקול, וכן בנוגאל שבפונטלנד, וסול, טוגדייר, ובוגו גאלבייד בסומלילנד). הצבי הג'ירפי לעומתו נפוץ גם כיום הרבה יותר, כמעט בכל חלקי סומליה, חלקים גדולים ממזרח אתיופיה, ג'יבוטי, קניה וטנזניה.

בית הגידול של צבי זה הוא בעיקר אזורים צחיחים למחצה המאפיינים את קרן אפריקה כדוגמת סוואנת-שיחים דוקרנית בגובה בינוני, חורשים דלילים, סבך של עצי סנה, ומישורים עם פסיפס של שיחים וכרי דשא. אזורים אלה מתאפיינים באדמת ברזל אדום עם תילי טרמיטים רבים. הוא נמנע מאזורים סלעיים, או צמחייה סבוכה ביותר. צביים אלו נמצאים בגבהים של 200 עד 1,200 מטר מעל פי הים. הטמפרטורות בתחומי מחייתם 40-20 מעלות לאורך השנה, וכמות המשקעים הממוצעת נעה בין 25 ל-250 מ"מ לשנה.

צבי ג'ירפי אוכל מענפי עץ. צבי קלארק דומה מאוד במבנה גופו ובאקולוגיה שלו לצבי הג'ירפי, וכמוהו גם הוא נוהג לעמוד על רגליו ולהשתמש בצווארו הארוך על מנת להגיע לענפי העצים.

צביי קלארק הם בעלי חיים יומיים, עם שיא פעילות בשעות הבוקר והערב הקרירות והשקטות, ומנוחה במקום מוסתר בשעות הצהריים החמות. הם בעלי חיים ביישנים וזהירים מאוד, וכמעט ולא ניתן להפתיעם. כאשר הצבי מבחין בסכנה מרחוק הוא נוקט במהלך האופייני דווקא לאנטילופות הסבך - כניסה בזריזות לצמחייה עבותה של שיחים ועצים, והוא עומד על מקומו במשך זמן רב ללא ניע ומסתייע בצווארו הארוך על מנת לצפות בסכנה ממקום בטוח. הצוואר והרגליים הארוכים והדקים מותאמים במיוחד לסבך של צמחייה מחוספסת, והם הופכים אותו לבלתי נראה. אם למרות זאת הוא זוהה על ידי הטורף או שהלה מתקרב למקומו יתר על המידה, הצבי פותח בריצה עם צוואר מקושת וזנב זקוף כמו "שרביט". אופן ההילוך של צבי הקלארק הוא ריצה או הליכה מתנודדת לצדדים כשהוא דוהר רק לעיתים רחוקות, וכל יד ורגל נעות במקביל בדומה לג'ירף.

הטורפים העיקריים של צביי קלארק הם אריה, נמר, ברדלס, צבוע נקוד, צבוע מפוספס וזאב טלוא. עופרים עלולים להיטרף גם על ידי קרקלים, סרוואלים, תנים ופיתונים.

תזונתו של צבי קלארק מבוססת על שיחים, עשבי תיבול ועלים, ובמידת האפשר גם על עשבים טריים הנפוצים במידה מועטת לאחר הגשמים המועטים. צווארו הארוך עוזר לו ללקט מזון מצמחייה גבוהה, אולם כאשר היא עדיין נמצאת מחוץ להישג ידו הוא נעמד על רגליו האחוריות שמקנות לו יחד עם הצוואר והגוף גובה של 2 מטר ומעלה; בתנוחה זאת הוא משעין את רגליו הקדמיות על העץ - מה שמעניק לו עמדה יציבה. צבי זה זקוק לשתיית מים בכמויות קטנות, ואת מרבית הלחות הנדרשת לו הוא מקבל מהצמחייה.

צבי קלארק פעיל בעיקר בבדידות או בזוגות, ולעיתים קרובות גם בקבוצות משפחתיות קטנות של 9-3 פרטים. הזכרים הבוגרים טריטוריאליים, ומסמנים את שטחם בערימות של צואה ושתן או על ידי שפשוף בלוטות הריח שמתחת לעיניים בצמחייה. הזכרים מסיירים בשטחם מדי יום, ומגרשים כל זכר שיפלוש לטריטוריה שלהם. גם הנקבות נוהגות לעיתים לסמן את שטחם בבלוטות ריח. למרות שיש לזכרים קרניים, בקרבות הם נמצאות בשימוש מועט יחסית בשל השבריריות שלהם. בתחילת הלחימה הזכרים תוחבים את ראשם וצווארם בין הרגליים, ואז דוחפים בכל הכוח כדי לנסות להפיל את משקל גופם על היריב.

ההריון נמשך 7-6 חודשים (כ-240 ימים) כשלאחריהם נולד עופר יחיד בדרך כלל בחודשי אוקטובר ונובמבר. העופר שוכב מוסתר בצמחייה הסבוכה במשך שבועיים, ולאחר מכן מצטרף לאימו. העופר נגמל ככל הנראה בגיל 6 חודשים, ומגיע לבגרות בסביבות 18-12 חודשים.

תוחלת החיים של צבי קלארק 12-10 שנים.

איומים ושימור

צבי קלארק מסווג על ידי IUCN במצב השימור פגיע (VU), בשל ירידה משמעותית במספריו המוערכת בכ-30% מהאוכלוסייה על פני תקופה של 21 שנים (2006-1985). מקורה של הירידה הכללית במגוון איומים אנושיים וטבעיים, כשהעיקריים שבהם הם ציד ואובדן בית גידול, וסכסוכים צבאיים בלתי פוסקים באזורים רבים בסומליה. איומים נוספים כוללים תחרות עם בעלי חיים, הפרעה אנושית, שריפת עצים ושיחים בלתי מבוקרת לצורכי יצוא המוני של פחם למדינות המפרץ, ובצורות הנפוצות באזורי הסאהל. המספרים אמנם גבוהים מספיק כדי להיכלל בקטגוריה זאת, אך עשויים להיות קרובים מאוד לקריטריונים של סכנת הכחדה (EN). באתיופיה הוא נעלם מחלקים רבים מהטווח ההיסטורי שלו באוגדן, אך כיום האוכלוסיות הקטנות שנשארו מוגנות יחסית על ידי השלטונות לעומת הגורל של האוכלוסיות העיקריות בסומליה. הערנות המוגברת של צבי הקלארק כמו גם יכולת ההסוואה שלו גורמת לציד להשפיע עליו בצורה מועטה, ומאפשרת לו לשרוד בעשרות כיסים קטנים עם מספרים משמעותיים. הילידים המקומיים בסומליה טוענים שזה אף כמעט בלתי אפשרי לצוד צביי קלארק במכוון, למרות שבשרו הטעים ממריץ אנשים רבים לצודו. אין כיום פעולות שימור ספציפיות להצלת צבי זה, והוא אף אינו מצוי באזורים מוגנים כלל, כך שעתידו בטבע לוט בערפל.

אומדן האוכלוסייה העולמית לצבי קלארק אינו ברור דיו בשל המצב הפוליטי הרעוע, וככל הנראה בסביבות 7,000-4,000 פרטים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צבי קלארק בוויקישיתוף

• צבי קלארק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• צבי קלארק, באתר ITIS (באנגלית)
• צבי קלארק, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• צבי קלארק, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• צבי קלארק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• צבי קלארק, באתר GBIF (באנגלית)
• מידע על צבי קלארק באתר ultimateungulate.