צבי רפופורט
צבי רפופורט (1936 – אפריל 2021) היה כימאי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מחלוצי תחום הכימיה אורגנית-פיזיקלית בישראל. חתן פרס ישראל לכימיה לשנת תשס"ו.
 | |
| לידה |
1936 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | אפריל 2021 (בגיל 85 בערך) |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| מנחה לדוקטורט | פרופסור שאול פטאי |
| תלמידי דוקטורט | פרופסור שמריהו הוז, דוד אלמלא |
| פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל לכימיה לשנת 2006 |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום כימיה אורגנית-פיזיקלית | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהרפופורט נולד בירושלים לאריה ולפנינה רפופורט, אנשי חינוך בשכונת בית הכרם. למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה. בסיום שירותו הצבאי בנח"ל החל בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת לימודיו השנייה התקבל לשמש כעוזר המחקר של שאול פטאי וסייע בחקר מנגנונים של תגובות כימיות. עבודת המוסמך שכתב באותו נושא (1959, בהצטיינות יתרה) התמקדה בניסיון למציאת תרכובות שבחומרי היסוד שלהן מצוי אטום פחמן בעל מטען חשמלי. עבודת הדוקטורט שערך בנושא מנגנוני תגובות של מולקולות עם קשרים כפולים בין אטומי פחמן, בהדרכת פטאי, הורחבה במהלך השנים במאמץ אקדמי בינלאומי ופורסמה כסדרת ספרים של כ-120 כרכים: "הכימיה של קבוצות פונקציונליות".
בתום לימודיו יצא רפופורט ללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1963–1965) ועסק בחקר מנגנוני תגובות של תרכובות בעלות אטומי מתכת. עם חזרתו לישראל הוא הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית והחל בחקר תגובות כימיות שתוצריהן הם יונים ויניליים. קבוצת המחקר בראשותו הייתה מהראשונות בעולם להוכיח קיומה של תופעה זו. לאחר מכן עבר מחקרו להתמקד בהיווצרות אנולים יציבים, הרכבם ותגובותיהם. בשנת 1967 הועלה לדרגת מרצה בכיר[1], ובשנת 1974 קבל דרגת פרופסור מן המניין. בשנת 1986 היה לבעל הקתדרה לכימיה אורגנית על שם ווטקינס.
מחקריו ככלל עסקו בחקר תגובות של חומרים אורגניים ורפופורט היה מחלוצי מחקר הכימיה אורגנית-פיזיקלית בישראל. הוא היה שותף לכתיבתם ועריכתם של 55 ספרים ופרסם כ-300 מאמרים בכתבי עת מקצועיים, כמו גם חברותו במערכות כתבי עת בינלאומיים וחברותו בוועדות מקצועיות, דוגמת: המועצה המדעית לבחינת הכימיה האורגנית-פיזיקלית בשוודיה (1984), הוועדה לכימיה אורגנית-פיזיקלית של האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (1991–2001), וחבר ועדת ליווי המחקר בכימיה אורגנית-פיזיקלית של אוניברסיטת רומא (1995–2001). לאורך השנים הוזמן רפופורט כפרופסור אורח לאוניברסיטאות בצפון אמריקה, אוקיאניה, יפן ואירופה.
רפופורט היה חתן פרס ישראל לכימיה לשנת 2006, בעל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קליארי (2001) ובעל מדליית זהב מטעם אוניברסיטת מסריק (1995). בנימוקי ועדת השופטים להענקת פרס ישראל נאמר כי:
מחקריו של פרופ' רפופורט הם בשטח הכימיה האורגנית המנגנונית, ובמיוחד בתהליכים הכוללים תרכובות בעלות קשרי פחמן-פחמן כפולים. פרופ' רפופורט יישם שיטות קינטיות, סטריאוכימיות וחישוביות ללימוד השפעת המבנה והממס על הפעילות ועל יחסי סלקסיביות-ריאקטיביות של חומרי-הביניים קצרי-החיים הנוצרים בתהליכים אלה. פרופ' רפופורט הוא מחלוצי המחקר המנגנוני של ההתמרה הנוקליאופילית בפחמן וינילי. הוא מיפה את המנגנונים הרבים לתהליך זה, וחקר לעומק את שני המנגנונים העיקריים: המונומולקולרי והרב-מולקולרי.
חייו האישיים
עריכהבשנת 2004 פרש רפופורט לגמלאות, והחל בלימודי תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי מזרח אסיה.
תחביביו כללו: גנאלוגיה (היה חבר הסניף הירושלמי של החברה הגנאלוגית הישראלית), צילום ואיסוף בולים בנושאי הכימיה כגון ההיסטוריה של הכימיה, כימאיים נודעים, פריטי ציוד בשירות הכימיה.
אחד מבניו הוא פרופ' ארי רפופורט מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. נפטר באפריל 2021 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ הועלו בדרגה באוניברסיטה, על המשמר, 17 באוגוסט 1967