ציפי גון-גרוס
ציפי גון-גרוס (נולדה ב-30 בנובמבר 1952) היא שדרנית רדיו, פסיכולוגית חינוכית קלינית והתפתחותית[1] וסופרת ישראלית.
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1952 (בת 71) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| פרסים והוקרה | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולדה בתל אביב, למדה בבית הספר היסודי "דובנוב" ובתיכון עירוני א'. הייתה פעילה בשבט צופי "דיזנגוף".
בראשית שנות ה-70 התגייסה לצה"ל לשירות במחלקת התעודה והאומר של גלי צה"ל, שם שימשה כעורכת ומגישת תוכניות.
גון-גרוס היא בעלת תואר ראשון ותואר שני בפסיכולוגיה (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב, עבודתה לתואר שני נכתבה ב-1979 על "אקספרסיביות ואינסטרומנטליות בקבוצות הכנה ללידה" בהדרכת רות שרבני וסופי קב-ונקי.
נוסף על עבודתה בגלי צה"ל, גון-גרוס עובדת כפסיכולוגית קלינית, התפתחותית וחינוכית ומשתתפת בקביעות בתוכניות רדיו וטלוויזיה בנושאים אלו. היא פעילה ומרצה בנושא בני הדור השני לשואה. מרצה בבתי ספר ובפורומים שונים בנושאי ספרות.
זכתה 6 פעמים בפרס מפקד גלי צה"ל. סיפורה "כבר גדולה" זכה בפרס בתחרות בינלאומית לסיפור הקצר לנשים מאגן הים התיכון (1999). זוכת פרס אקו"ם לספרות ילדים (2008) על סיפרה "אף פעם לא מלכה". זוכת פרס אקו"ם על שם דבורה עומר (2014) על סיפרה "פעם היינו משפחה"[2]. זוכת פרס היצירה לסופרים ומשוררים על שם ראש הממשלה לוי אשכול לשנת 2014[3]. זוכת פרס אקו"ם למפעל חיים לשנת 2021.
בעשור השני של המאה ה-21, היא המשיכה לעבוד בתחנה הצבאית, ולמעלה מ-35 שנה עורכת ומגישה את מגזין הספרות השבועי של גלי צה"ל "ספרים רבותי, ספרים"[4].
חיים אישיים
עריכהגון-גרוס, המתגוררת בתל אביב, הייתה נשואה לד"ר מירון גרוס, מרצה באוניברסיטת תל אביב ואיש עסקים, עד פטירתו ב-20 במאי 2017. היא אם לארבעה וסבתא לשבעה.
ספריה
עריכה- "גלי צה"ל כל הזמן" (עם רפי מן), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991
- "גלי צה"ל מדברים מהשטח" (עם רפי מן), הוצאת ידיעות אחרונות, 2002
- "הורים מתגייסים", הוצאת כתר, 2003[5]
- "כבר לא ילדה של אף אחד", הוצאת זמורה-ביתן, 2001[6], רומן אוטוביוגרפי, שעובד ובוים על ידי בנצי אידיסיס להצגת יחיד, ועלתה בתיאטרון "תמונע". מבצעת - אסתי זקהיים[7].
- ספרי ילדים
- "יום ויומולדת" (עם עשי ויינשטיין), הוצאת מסדה-פרס, 1981
- "אמא ואבא נוסעים לחוץ לארץ" (עם עשי ויינשטיין), הוצאת עם עובד, 1990
- "כאן זאת לא קייטנה", הוצאת מעריב, 1992
- "הסוד של מיכל", הוצאת מעריב, 1994
- "לא עובר דירה, ודי!" הוצאת מודן, 1995
- "יש רגעים שאני לא חושבת עלייך", הוצאת אריה ניר-מודן, 1996
- "למה ולא", הוצאת קוראים, 2007[8]
- "אף פעם לא מלכה", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008[9]. הספר עובד להצגת יחיד בשם "אף פ'ם לא" שכתבה וביימה סיוון בן ישי. שחקן - ידידיה ויטל[10]. ההצגה זכתה בפרס הצגת השנה לנוער, וכן בפרסים על המשחק, הבימוי והעיבוד הטובים ביותר בתחרות משרד התרבות וארגון התיאטרון אסיטז' (2013).
- "פעם היינו משפחה", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015. זוכה פרס אקו"ם לספרות ילדים לשנת 2014
- "מי זה אבא שלי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ציפי גון-גרוס, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- "יש לך עוד ראיון אתי, שתוכלי לשדר...", באתר הארץ, 30 באוקטובר 2006
- ציפי גון-גרוס, מדף הספרים של ציפי גון-גרוס, באתר nrg, 19 באוקטובר 2008
- יעקב בר-און, “הניסיון שצברתי כפסיכולוגית משפיע על מה ואיך שאני כותבת", באתר מעריב אונליין, 24 באוגוסט 2023
- ציפי גון-גרוס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ציפי גון-גרוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מס' רישיון 27-1158
- ^ גל אפלרויט וגילי איזיקוביץ, פרס אקו"ם למשוררת רחל חלפי ולמלחין ארי בן שבתאי, באתר הארץ, 27 בינואר 2016
- ^ מיה סלע, הוכרזו 14 הזוכים בפרס היצירה לסופרים: 65,000 שקל לכל אחד, באתר הארץ, 11 במאי 2014
- ^ שירי לב-ארי, 20 שנה ל"ספרים רבותי, ספרים", באתר הארץ, 1 בנובמבר 2006
- ^ יגיל לוי, ההורות הצבאית, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2003
- ^ עמיה ליבליך, קול נשי-אישי של הדור השני, באתר הארץ, 30 במאי 2001
- ^ טלי רבן, עכבר העיר, השקט שנשאר, באתר הארץ, 13 בפברואר 2007
- ^ יעל דר, ספרים, הארץ, מה קורה כשילדים מפתחים עצמאות?, באתר הארץ, 14 במרץ 2007
- ^ אפרת אבן צור, אף פעם לא מלכה, ציפי גון-גרוס דרך ארוכה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2008
- ^ עכבר העיר, אף פ'ם לא - הצגת ילדים, באתר הארץ