צסיס

צסיס
**Cēsis**
סמל צסיס סמל צסיס	דגל צסיס דגל צסיס
	צסיס
מדינה	לטביה
תאריך ייסוד	1206
שטח	19.28 קמ"ר
גובה	119 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	14,699 (1 בינואר 2024)
‑ צפיפות	902 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות	57°18′36″N 25°16′00″E / 57.31°N 25.266666666°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.cesis.lv
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לטביה רגילה) ריגה דאוגבפילס ילגבה יורמלה לייפאיה אלוקסנה ונטספילס יקבפילס רזקנה ולמיירה בלארוס רוסיה אסטוניה ליטא הים הבלטי צסיס

צסיס (בלטבית: Cēsis, באסטונית: Võnnu, בגרמנית: Wenden) היא עיר בלטביה הממוקמת בחלק הצפוני של מרכז וידזמה. צסיס נמצאת על עמק הנהר גאויה, והיא בנויה על סדרה של רכסים מעל הנהר המשקיף אל היער הכחול.

טירת צסיס

החלק הוותיק ביותר של צסיס היא המצודה על גבעת "רייקסטו", טירה מבוצרת מעץ שנבנתה על ידי שבט המכונה "ונדס".

הצלבנים הגרמנים הידועים כאחים של הליבונים החלו את הבנייה של טירת צסיס ליד הגבעה ב-1209. כאשר הטירה הורחבה, היא שימשה כמעון עבור יחידת המסדר הליבוני. בשנת 1577 החיילים הרסו את הטירה כדי למנוע ממנה ליפול לידיו של איוואן הרביעי. בשנת 1598 העיר שולבה באיחוד הפולני-ליטאי. בשנת 1620 צסיס נכבשה על ידי שוודיה. היא נבנתה מחדש לאחר מכן, אולם היא נהרסה שוב בשנת 1703 במהלך המלחמה הצפונית הגדולה על ידי הצבא הרוסי. כאשר ב-1777 הטירה הועברה לידי הרוזן סיברס, היה המקום בית המגורים החדש שלו. מאז 1949, מוזיאון ההיסטוריה של צסיס קיבל לידיו את הטירה. החצר הקדמית של הטירה מוקפת על ידי אסם. לצד האסם יש את מבשלת השיכר העתיקה ביותר בלטביה, "darītava Cēsu alus", אשר נבנתה בשנת 1878 במהלך השנים האחרונות של הרוזן סיברס, אך מקור התאריך לא ברור לחלוטין ויש המשייכים אותו לתקופה של המסדר הליבוני.

בהמשך משתרע פארק של הטירה, אשר נבנה בשנת 1812. הפארק כולל את "המאפיין הרומנטי של פעם", עם שבילים, צמחים אקזוטיים, ומי האגם המשקפים את הטירה.

העיר

התכנון של העיר נעשה במחצית השנייה של המאה ה-13. השוק והכנסייה היו במרכז העיר, ומרכז הדיור העירוני היה הטירה עם שלושה מגדלים מבוצרים. העיר הייתה גם מוקפת חומת אבן דולומיט עם שמונה מגדלים וחמישה שערים. בניינים מימי הביניים בעיר כוללים את כנסיית יוחנן הקדוש (נבנתה 1281–1284) וחורבות הטירה. בנוסף, רשתות הכביש העתיק מקשרים את הבניינים ששרדו מימי הביניים, אם כי בניינים רבים נהרסו (האחרון נהרס בשנת 1748).

במחצית השנייה של המאה ה-19, התחברה העיר לכביש פסקוב (1868) ולקו הרכבת עם הבירה ריגה (1889) אשר האיצה את פיתוח העיר.

קרב צסיס ביוני 1919 כאשר כוחות אסטוניה ולטביה ניצחו את הגרמנים היה אחד הקרבות המכריעים במלחמת העצמאות של לטביה.