צעירים יפים ומבריקים

סרט משנת 2003

צעירים יפים ומבריקיםאנגלית: Bright Young Things) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 2003 שכתב וביים סטיבן פריי. התסריט, המבוסס על הרומן "Vile Bodies" מאת הסופר אוולין וו, הוא ביקורת חברתית סאטירית על אנשי לונדון האריסטוקרטים והבוהמיינים חסרי הדאגות. כמו כן זוהי סאטירה על החברה בכללותה בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.

צעירים יפים ומבריקים
Bright Young Things
מבוסס על הרומן "Vile Bodies" מאת אוולין וו
בימוי סטיבן פריי
הופק בידי ג'ינה קרטר
מירנדה דייוויס
תסריט סטיבן פריי
עריכה אלכס מקי
שחקנים ראשיים אמילי מורטימר
סטיבן קמפבל מור
פנלה וולגר
מייקל שין
ג'יימס מקאבוי
דן אקרויד
ג'ים ברודבנט
פיטר או'טול
מוזיקה אן דאדלי
צילום הנרי ברהם
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה נטפליקס, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 3 באוקטובר 2003
משך הקרנה 106 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט קומדיה, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו brightyoungthings
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תקציר עלילה

עריכה

הדמויות הראשיות בסרט הן אדם פנוויק-סייקס, סופר שאפתן בתחילת דרכו, וארוסתו נינה בלאונט. אדם מוצא עצמו במצוקה כספית כאשר שלטונות המכס בנמל דובר מחרימים את הרומן שכתב, בטענה שמדובר בחומר תועבה. המו"ל, איל ההון לורד מונומרק, שעבורו נכתב הספר, שילם עבורו מראש והוא מכריח את אדם לכתוב את הספר מחדש. משום כך אדם ונינה נאלצים לדחות את נישואיהם. גם פנייתו הנואשת של אדם אל אביה העשיר והתמהוני של נינה אינה מביאה להם את הכספים שהם מקווים לקבל. במלון שהוא שוהה בו, אדם מרוויח אלף ליש"ט בתרגיל של זריזות ידיים, מייג'ור אלמוני מציע לאדם להמר בשבילו על סוס חסר סיכויים במרוץ הסוסים הבא. אדם מתפתה לסיכוי להרוויח הון ומפקיד את הכסף בידי המייג'ור, בסופו של דבר יעברו כעשור שנים עד שיזכה לקבל את כספי הזכייה.

אדם ונינה מוקפים בחבורה של צעירים דקדנטיים, שמעבירים את חייהם במסיבות פרועות ובצריכת אלכוהול, קוקאין ורכילות המופצת על ידי בעל הטור סיימון בלקיירן הידוע לקהל בשם "הפטפטן" (Mr. Chatterbox). החבורה מונה את אגאתה רנקבל האקסצנטרית, שחייה הפרועים מובילים אותה לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. מיילס שנאלץ להימלט מארצו כדי להימנע מהעמדה לדין על היותו הומוסקסואל. סנית', צלם פפראצי, המתעד את אורח חייהם ההולל של אותם צעירים, וג'ינג'ר ליטלג'ון, המחזר הקודם של נינה, שמצליח לחזור לחייה למגינת לבו של אדם. בילויי הצעירים העשירים והנהנתנים מגיעים לקצם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה המשפיעה בדרכים הרסניות על כולם.

הפקה

עריכה

הסרט הוא סרטו הראשון של סטיבן פריי כבמאי וכתסריטאי, הוא גם מופיע לרגע בסרט בהופעת קמע כנהג.

זהו הסרט האחרון שבו הופיע השחקן ג'ון מילס, בתפקיד קטן של אורח במסיבה המוקסם מהשפעות הקוקאין.

דמותו של לורד מונומרק מבוססת על איש העסקים הקנדי-בריטי, מקס אייטקן, שהעסיק את אוולין וו ככתב בעיתונו ה"סאנדיי אקספרס".

הפסקול כולל שירים המאפיינים את התקופה, כגון "נינה", "בלוז המאה העשרים", "רקדי, ליידי קטנה" ו"המסיבה נגמרה" המבוצעים על ידי נואל קאוורד. השיר "Mairzy Doats" בוצע על ידי להקת "מרי מאקס", והזמר ויקטור סילבסטר ביצע את "Hear My Song, Violetta".

הסרט הוקרן לראשונה במאי 2003 בפסטיבל קאן, ואחר כך בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. בלונדון הוצג הסרט ב-28 בספטמבר 2003, במסגרת אירוע צדקה. בארצות הברית הוקרן הסרט בשנת 2004 במסגרת פסטיבל סאנדנס, וכן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של פורטלנד, בפסטיבל "US Comedy Arts Festival" באספן ובפסטיבל הסרטים בקליבלנד.

צוות השחקנים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה