סיימון קאלו
סיימון פיליפ יו קאלו (באנגלית: Simon Phillip Hugh Callow; נולד ב-15 ביוני 1949) הוא שחקן, מוזיקאי, סופר ובמאי תיאטרון אנגלי.
 | |
| לידה |
15 ביוני 1949 (בן 75) סטרטהאם, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה |
Simon Phillip Hugh Callow |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1973 |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.simoncallow.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקאלו נולד בסטריטהאם שבלונדון, בנם של איבון מרי, מזכירה במקצועה, ושל איש העסקים ניל פרנסיס קאלו.[1] אביו היה ממוצא אנגלי וצרפתי ואימו ממוצא דני וגרמני.[2][3] הוא התחנך כקתולי,[2] ולמד ובבית הספר "לונדון אורטורי סקול". אחר כך למד באוניברסיטה "Queen's University Belfast" בבלפסט שבצפון אירלנד, והיה פעיל בתנועה לזכויות האזרח של צפון אירלנד. הוא הלך ללמוד משחק ב"דרמה סנטר לונדון" מבלי שהשלים את התואר.
קריירה
עריכההכניסה של קאלו אל תחום התיאטרון החלה כששלח מכתב מעריצים לסר לורנס אוליבייה, המנהל האמנותי של התיאטרון המלכותי הלאומי, וקיבל מענה שמציע לו להצטרף לצוות העובדים בקופות. הוא הבין שהוא רוצה להיות שחקן בעת שצפה בשחקנים עושים חזרות.[4]
הופעת הבכורה שלו בתיאטרון הייתה בשנת 1973 במחזה "The Thrie Estates" בתיאטרון "אסמבלי רומס" באדינבורו. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים הצטרף ללהקת התיאטרון "Gay Sweatshop" והופיע במחזה שזכה לשבחי הביקורת "Passing By" מאת מרטין שרמן.[5] ב-1977 שיחק במספר תפקידים בהפקה של להקת התיאטרון "Joint Stock" של המחזה "Epsom Downs". ב-1979 כיכב במחזה "The Soul of the White Ant" של המחזאי סנו וילסון (אנ') בתיאטרון סוהו פולי.
ב-1984 הופיע קאלו לראשונה בקולנוע בסרט "אמדאוס" בתפקיד שיקאנדר (עוד לפני כן ב-1979 שיחק בתפקיד מוצרט בהפקה המקורית של "אמדאוס" בתיאטרון המלכותי הלאומי). תפקידו הראשון בטלוויזיה היה בפרק "אורגי ובס" בסדרה הקומית "Carry On Laughing", אבל הקטע נחתך בעריכה. הוא כיכב בסדרות אחדות של הסיטקום "Chance in a Million" של ערוץ 4 בתפקיד טום צ'אנס, תמהוני שנתקל בצירופי מקרים לרוב. להכרה של הקהל הרחב זכה בזכות תפקידים כמו בסרט "ארבע חתונות ולוויה אחת" יותר מאשר הופעותיו זוכות השבחים על במת התיאטרון.
במקביל לקריירה שלו כשחקן הצליח קאלו גם כבמאי וכסופר. ספרו "Being An Actor" יצא לאור ב-1984 וביקר את שליטת הבמאים בתיאטרון וכן כלל קטעים אוטוביוגרפיים על ראשית דרכו כשחקן. ב-1992 ביים קאלו את המחזה "Shades" מאת שרמן מקדונלד ואת המחזמר "גבירתי הנאווה" עם תלבושות שעיצב ג'ספר קונרן.[6] ב-1995 ביים גרסה בימתית של הסרט הצרפתי "ילדי גן העדן" עבור הלהקה השייקספירית המלכותית, בהפקה שלא זכתה להצלחה. עוד ביים קאלו הפקות אופרה.
אחד מספריו הידועים ביותר הוא "Love Is Where It Falls", על יחסיו עם פגי רמזי, סוכנת תיאטרון בריטית בולטת שפעלה משנות השישים ועד לשנות השמונים של המאה העשרים. קאלו כתב רבות על הסופר צ'ארלס דיקנס, שאת דמותו גילם פעמים אחדות. הוא שיחק בהופעת יחיד "The Mystery of Charles Dickens" מאת פיטר אקרויד, שיחק בדמותו בסרט "הנס כריסטיאן אנדרסון" וב"מזמור לחג המולד: הסרט". בטלוויזיה גילם את דיקנס ב-1996 בתוכנית "An Audience with Charles Dickens", וב-2005 בפרק "The Unquiet Dead" בסדרת המדע בדיוני "דוקטור הו". ב-2011 חזר והופיע ב"דוקטור הו" בפרק סיום העונה, שוב בתפקיד דיקנס.[7]
ב-1994 הופיע קאלו יחד עם סעיד ג'פרי בסדרת הטלוויזיה "Little Napoleons". ב-1996 ביים את הרכב הא-קפלה "קנטבילה" בשלוש יצירות מוזיקליות שהלחין חברו סטיבן אוליבר. בסדרת הטלוויזיה לילדים "Shoebox Zoo" דיבב את וולפגנג הערמומי. ב-2004 הופיע למטרות צדקה בפרק בסדרה "הממלכה הקטנה" שנעשה עבור הקומיק ריליף. הוא כיכב בתפקיד הרוזן פוסקו הנבל ברומן "האישה בלבן" מאת וילקי קולינס, הן בסרט משנת 1997, והן בהפקה המוזיקלית של אנדרו לויד ובר שהועלתה בשנת 2005 בווסט אנד.
בדצמבר 2004 הנחה קאלו את מופע חג המולד של "London Gay Men's Chorus" (אנ') במרכז האמנויות ברביקן בלונדון. הוא אחד מהפטרונים של "מייקל צ'כוב סטודיו בלונדון". ב-2006 היה המספר בספר השמע "אינאיס" מאת ורגיליוס בתרגומו של רוברט פאגלס (אנ').
ביולי 2006 הוכרז כי קאלו יהיה אחד הפטרונים של בית הספר הקתולי "London Oratory School". ב-2007 איים שיתפטר עקב מחלוקת בעניין "קרן טרנס היגינס" (אנ').
מ-11 ביולי ועד 3 באוגוסט 2008 הופיע קאלו בפסטיבל שייקספיר בסטרטפוד שבקנדה במופע "There Reigns Love" שבו ביצועים לסונטות של ויליאם שייקספיר. עוד ב-2008 הופיע בפסטיבל אדינבורו במופע "דר' מריגולד" ו"מר צ'ופס" מאת צ'ארלס דיקנס בעיבודו ובבימויו של פטריק גרלנד. הוא הופיע שוב בתפקידים אלה מדצמבר 2009 ועד ינואר 2010 ב"ריברסייד סטודיוס", ובסיבוב הופעות ב-2011.
בפברואר 2008 שיחק בתפקיד הפסיכיאטר במחזה "אקווס" מאת פיטר שאפר בתיאטרון פסטיבל צ'יצ'סטר.
בין מרץ לאוגוסט 2009 כיכב קאלו בתפקיד פודזו בהפקה של שון מתיאס של המחזה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט, לצדם של איאן מקלן (אסטרגון), סר פטריק סטיוארט (ולדימיר) ורונלד פיקאפ (לאקי). סיבוב ההופעות נפתח במלוורן (אנ') שבווסטרשייר, ואחר כך המשיך במילטון קינס, ברייטון, באת', נוריץ', אדינבורו וניוקאסל. לפי דרישת הקהל הועלו הצגות נוספות בתיאטרון היימרקט.
מיוני ועד נובמבר 2010 הופיע קאלו בסיבוב הופעות לאומי במופע יחיד בשם "Shakespeare: the Man from Stratford" מאת ג'ונתן בייט, בבימויו של טום קיירנס ובהפקת קבוצת התיאטרון אמבסדור (אנ'). המחזה הועלה בווסט אנד בשם "Being Shakespeare", והצגת הבכורה הייתה ב-15 ביוני 2011 בטרפלגר סטודיוס. ב-2012 הועלה המחזה שוב באותו תיאטרון, ואחר כך הוצג בעיר ניו יורק ובשיקגו. במרץ 2014 חזר קאלו והופיע בווסט אנד בתיאטרון הרולד פינטר.[8]
באוקטובר 2014 הופיע קאלו במערכון עבור התוכנית "The Feeling Nuts Comedy Night" של ערוץ 4 להעלאת המודעות לסרטן האשכים.[9] באותה שנה שיחק בתפקיד הדוכס מסנדרינגהם בסדרת הדרמה התקופתית "זרה" של רשת Starz.[10]
קאלו כתב ביוגרפיות של אוסקר ויילד, צ'ארלס לוטון ואורסון ולס. עוד הוא כתב אנתולוגיה על קטעים מאת שייקספיר בשם "Shakespeare on Love", ותרם לסדרת הספרים "Actors on Shakespeare". הוא קרא את הספרים "הטוויטים" ו"המכשפות" מאת רואלד דאל לאוסף ספרי השמע של ספרי דאל (ISBN 978-0-140-92255-4). הוא הקליט גרסאות מקוצרות מכמה מספרי פ. ג'. וודהאוס ושיחק בדמות ג'יבס ובתפקידים נוספים. בין הספרים היו "Very Good, Jeeves", ו-"Jeeves and Aunts Aren't Gentlemen". כחסיד של מוזיקה קלאסית כתב קאלו מאמרים לכתב העת "גרמופון".
חיים אישיים
עריכהב-2007 נכלל קאלו במקום ה-28 ברשימת של האינדפנדנט של הלהט"בים המשפיעים ביותר בבריטניה.[11] ב-1999 הוענק לו תואר מפקד מסדר האימפריה הבריטית (CBE) על תרומתו לתחום המשחק.[12]
קאלו גר עם הבמאי דניאל קריימר (אנ') ברובע קמדן שבצפון לונדון,[13] עד שנפרדו.[14] קאלו היה אחד השחקנים הראשונים שהצהיר בגלוי על ההומוסקסואליות שלו בספרו "Being An Actor" משנת 1984.
פילמוגרפיה
עריכהקולנוע
עריכה| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1984 | אמדאוס | Amadeus | עמנואל שיקאנדר / פאפאגנו | |
| 1985 | The Good Father | מארק ורדה | ||
| 1985 | זיכרונות אהבה מפירנצה | A Room with a View | הכומר מר בבה | מועמדות לפרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר |
| 1987 | מוריס | Maurice | מר דוסי | |
| 1988 | Manifesto | מפקד המשטרה האנט | ||
| 1990 | גלויות מהחיים | Postcards from the Edge | סיימון אסקווית' | |
| 1990 | מר וגברת ברידג' | Mr. & Mrs. Bridge | ד"ר אלכס סואר | |
| 1991 | בלדה לבית קפה עצוב | The Ballad of the Sad Cafe | במאי; מועמדות לפרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין | |
| 1991 | זיכרונות מאחוזת הווארד | Howards End | הופעת קמע | |
| 1992 | Soft Top Hard Shoulder | אדי צ'רדובסקי | ||
| 1994 | ארבע חתונות ולוויה אחת | Four Weddings and a Funeral | גארת' | מועמדות לפרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר |
| 1994 | סטריט פייטר | Street Fighter | ||
| 1995 | England, My England | צ'ארלס השני | ||
| 1995 | Victory | זנג'אקומו | ||
| 1995 | ג'פרסון בפריז | Jefferson in Paris | ריצ'רד קוסוויי | |
| 1995 | אייס ונטורה: בלש פראי | Ace Ventura: When Nature Calls | וינסנט קדבי | |
| 1996 | ג'יימס והאפרסק הענק | James and the Giant Peach | חגב | דיבוב |
| 1998 | The Scarlet Tunic | קפטן פיירפקס | ||
| 1998 | חדרי שינה | Bedrooms and Hallways | קית' | |
| 1998 | שייקספיר מאוהב | Shakespeare in Love | סר אדמונד טילני | פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע |
| 1999 | מסביב לעולם בשמונים יום | Around the World in 80 Days | פיליאס פוג | דיבוב |
| 1999 | Junk | |||
| 2000 | The Mystery of Charles Dickens | סרט טלוויזיה | ||
| 2001 | שטח הפקר | No Man's Land | קולונל סופט | |
| 2001 | מזמור לחג המולד | Christmas Carol: The Movie | אבנעזר סקרוג' | |
| 2002 | מכנסי הרעם | Thunderpants | סר ג'ון אוסגוד | |
| 2002 | תודה ד"ר ריי | Merci Docteur Rey | בוב | |
| 2003 | צעירים יפים ומבריקים | Bright Young Things | מלך אנטוליה | |
| 2004 | George and the Dragon | המלך אדגר | ||
| 2004 | פנטום האופרה | The Phantom of the Opera | אנדרה | |
| 2005 | Rag Tale | רורק | ||
| 2005 | The Civilization of Maxwell Bright | מר וורת' | ||
| 2005 | Bob the Butler | מר באטלר | ||
| 2006 | סבינה | Sabina | יוג'ין בלולר | |
| 2007 | Chemical Wedding | פרופסור האדו / אליסטר קרולי | ||
| 2007 | ארן: אביר מסדר הטמפלרים | Arn - The Knight Templar | האב הנרי | |
| 2011 | פריחה מאוחרת | Late Bloomers | ריצ'רד | |
| 2011 | מהמטבח באהבה | No Ordinary Trifle | גאי וית'רספון | |
| 2012 | Acts of Godfrey | גודפרי | ||
| 2014 | Magician: The Astonishing Life and Work of Orson Welles | בתפקיד עצמו | ||
| 2015 | נושים | Creditors | ג'ון אלן | מבוסס על המחזה "נושים" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג |
| 2016 | Golden Years | רויסטון | ||
| 2017 | המפסטד שלי | Hampstead | שופט | |
| האיש שהמציא את חג המולד | The Man Who Invented Christmas | |||
| להעיר את המלכה | Victoria & Abdul | ג'אקומו פוצ'יני | ||
| 2018 | Blue Iguana | הדוד מרטין | ||
| 2023 | Surprised by Oxford | ד"ר סטרלינג | ||
| 2024 | פו הדב: דם ודבש 2 | Winnie-the-Pooh: Blood and Honey 2 | קוונדיש |
טלוויזיה
עריכה| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1975 | Get Some In! | וואלי | ||
| 1976 | The Sweeney | סמל בילוש | ||
| 1981 | The Man of Destiny | נפוליאון | ||
| 1984 | Chance in a Million | טום צ'אנס | ||
| 1986 | Dead Head | הוגו סילבר | ||
| דייוויד קופרפילד | David Copperfield | מר מיקובר | ||
| 1987 | המפקח מורס | Inspector Morse | תאודור קמפ | בפרק "The Wolvercote Tongue" |
| 1990 | Old Flames | נתניאל קוואס | ||
| 1993 | פאם פאטאל | Femme Fatale | הכומר רוני | |
| 1994 | Little Napoleons | אדוארד פית'רס | ||
| 1996 | An Audience With Charles Dickens | צ'ארלס דיקנס | ||
| 1995 | El pasajero clandestino | מייג'ור אוונס | ||
| 1997 | האישה בלבן | The Woman in White | הרוזן פוסקו | מיני-סדרה |
| 1998 | משפט ועונש | Trial & Retribution II | רופרט הולידיי | |
| 2001 | Don't Eat The Neighbours | פוקס (שועל) ובר (דוב) | ||
| 2002 | Galileo's Battle for the Heavens | גליליאו | סרט דוקומנטרי | |
| 2003 | מלאכים באמריקה | Angels in America | מיני סדרה | |
| 2004 | Shoebox Zoo | וולפגאנג הזאב האנטר הסוס |
||
| מיס מארפל | Agatha Christie's Marple | קולונל טרנס מלצ'ט | בפרק "The Body in the Library" | |
| 2005 | רומא | Rome | פובליוס סרוויליוס | |
| 2005, 2011 | דוקטור הו | Doctor Who | צ'ארלס דיקנס | בפרק "The Unquiet Dead" ובפרק "The Wedding of River Song" |
| 2006 | רציחות במידסומר | Midsomer Murders | ד"ר ריצ'רד וולו | בפרק "Dead Letters" |
| Classical Destinations | קריינות | |||
| 2007 | אנשי הצללים | The Company | אליהו | |
| How Gay Sex Changed the World | בתפקיד עצמו | |||
| Trick or Treat | בתפקיד עצמו | |||
| 2008 | The Mr. Men Show | קריינות | ||
| 2009 | לואיס | Lewis | ורנון אוקס | בפרק "Counter Culture Blues" |
| הרפתקאות שרה ג'יין | The Sarah Jane Adventures | דיבוב | בפרק "The Gift" | |
| 2011 | This is Jinsy | ת'רקר | בפרק "Nameworm" | |
| Popstar to Operastar | בתפקיד עצמו | |||
| Jamie's Dream School | בתפקיד עצמו | |||
| 2013 | פוארו | Agatha Christie's Poirot | ד"ר היינריך לוץ | בפרק "The Labours of Hercules" |
| 2014–2016 | זרה | Outlander | הדוכס מסנדרינגהם | 5 פרקים |
| 2014 | The Feeling Nuts Comedy Night | בתפקיד עצמו | ||
| 2021 | הוקאיי | Hawkeye | ארמנד דיקוונס | פרק: "Never Meet Your Heroes" |
| 2023 | The Cleaner | מר אבהאסין | פרק: "The Clown" | |
| Dodger | הארכיבישוף מקנטרברי וויליאם האולי (אנ') | פרק: "Coronation" | ||
| 2024 | הילד שלא היה | The Boy That Never Was | קוזימו | מיני-סדרה |
ספריו
עריכה- Callow, Simon (1986) [1984], Being an actor, St. Martin's Press, ISBN 978-0-312-07276-6
- Callow, Simon (1997), Charles Laughton : a difficult actor, Fromm International Pub, ISBN 978-0-88064-180-7
- Callow, Simon (2003), Shooting the actor, Picador, ISBN 978-0-312-42244-8
- Callow, Simon (1991), Acting in Restoration comedy, The Applause acting series, Applause Theatre Books, ISBN 978-1-55783-119-4
- Callow, Simon (1995), Orson Welles : the road to Xanadu, Jonathan Cape, ISBN 978-0-224-03852-2
- Callow, Simon (2007), Love is where it falls, Nick Hern, ISBN 1-85459-976-3
- Callow, Simon (2000), The night of the hunter, BFI film classics., BFI Publishing, ISBN 978-0-85170-822-5
- Callow, Simon (2003), Dickens' Christmas : a Victorian celebration, Harry N. Abrams, ISBN 978-0-8109-4534-0
- Callow, Simon (2006), Orson Welles : hello Americans, Jonathan Cape, ISBN 978-0-224-03853-9
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סיימון קאלו
סיימון קאלו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סיימון קאלו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
סיימון קאלו, באתר AllMovie (באנגלית)
סיימון קאלו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
סיימון קאלו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סיימון קאלו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סיימון קאלו, באתר Discogs (באנגלית)
סיימון קאלו, באתר Songkick (באנגלית)- סיימון קאלו במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- סיימון קאלו באתר ה-BBC
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ "Simon Callow Biography". filmreference. 2008. נבדק ב-1 בספטמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Lee, Luaine (30 באוקטובר 2002). "Spending time in Africa shaped who Simon Callow is today". Star News. Wilmington, North Carolina: Google Newspapers. p. 9.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Checking In: Simon Callow on the many joys of Edinburgh and his dread of air travel". Daily Mail. Associated Newspapers. 25 בספטמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fryer, Jonathan (24 במרץ 2010). "Simon Callow Laid Bare". Jonathan Fryer. WordPress.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Callow, Simon (31 באוקטובר 2008). "Sexual healing: From The Boys in the Band to Brokeback Mountain, gay roles in cinema have come a long way from their tortured beginnings". The Observer.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "My Fair Lady – Performing Arts". Jasper Conran. אורכב מ-המקור ב-2013-03-20. נבדק ב-2015-10-12.
- ^ "Doctor Who: Series 6 – 13. The Wedding of River Song". Radio Times. BBC Magazines.
- ^ "Being Shakespeare Official Website". נבדק ב-27 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "IMDB".
- ^ "Scots-based Outlander TV show casts Simon Callow". The Scotsman. 7 בדצמבר 2013. נבדק ב-26 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gay Power: The pink list". The Independent. 2 ביולי 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Queen's Birthday Honours: The Full List". The Independent. 12 ביוני 1999.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wolf, Matt (21 בנובמבר 2006). "An American's bravura on the London stage". Herald Tribune. אורכב מ-המקור ב-2006-11-24. נבדק ב-26 בינואר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Christiansen, Rupert (6 במאי 2009). "Daniel Kramer: 'I want to explore the dark side'". The Telegraph.
{{cite news}}: (עזרה)