צריח (מבנה)

צְרִיחַ הוא מבנה או חלק ממבנה גדול יותר המתאפיין בממדים צרים וגבוהים ועם אלמנט בולט כלשהו בקצהו העליון. בדרך כלל, מתנשא הצריח מעל המבנה שעליו הוא בנוי.

צריח מבוצר

ערך מורחב – צריח (מגדל שמירה)

צריח משמש לעיתים קרובות כשם למגדל מבוצר המשובץ בחומה ומתנשא מעליה (בניגוד לבאסטיון). מצורת הצריח המבוצר עם השינות נגזרה צורתו של הצריח בשחמט.

הצריח האדום באלניה שומר על הנמל.
צריח מרובע עם שינות וחרכי ירי.
צריח מבוצר משולב בחומה, האי רודוס. ניתן לראות את הגג המסתיים בשינות

מגדל

פעמים רבות משמש המושג צריח כשם נרדף למגדל, תוספת מוגבהת וצרה יחסית מעל מבנה מסוים.

צריח מחודד

ערך מורחב – צריח מחודד

קתדרלת סולסברי והצריח המחודד במרכז, מתנשא לגובה של 123 מטר.

צריח מחודדים בסגנון תחרה גרמני, בקתדרלת ויטוס הקדוש בפראג.

צריח מחודד, או באנגלית Spire, הוא תוספת מוגבהת, בצורת חרוט או פירמידה רב צלעית, המתנשאת בראש של מגדל שמירה (לדוגמה) או גג מבנה גבוה. מקור המילה הוא אנגלו-סקסוני, והיא גזורה מהמילה Spear שפירושה חנית.

פרקטית, לצריח היו מספר תפקידים:

לשמש כנקודת ציון עירונית.
להכיל אמצעי אזעקה שאותו ניתן להשמיע בחוזקה, כגון פעמון או אדם שקורא בקול (כמו המואזין במינרט).
לקשט את המבנה.

סימלית, לצריחים המחודדים שני תפקידים:

להכריז על העוצמה של בוניו, מזמיניו והמקום בו נבנה. ככל שהצריח גבוה ומפואר יותר כך הוא מעיד על עוצמה רבה יותר.
לגרד את השמיים ולשאוף גבוה.

אלו הן הסיבות מדוע צריחים נפוצים במבנים דתיים, ובפרט בקתדרלות וכנסיות נוצריות. מלבד ההצבעה על רוחניות בשאיפה השמיימה, הצריחים היוו גם עדות לעוצמה ולעושר של המסדר הדתי שהחזיק במבנה בהן הן נבנו. לעיתים הצריחים לא עוטרו בחודם בקישוט כגון צלב, סהר או שבשבת.

השימוש הנרחב בצריחים החל בימי הביניים באדריכלות הגותית, בה קתדרלות רבות עוטרו במספר צריחים גבוהים ומאות צריחונים כל אחת שהקנו להן תחושה של גובה, אווריריות ושאיפה השמיימה. מאז לא נס ליחם של הצריחים והם נשארו באופנה, למרות דעיכה זמנית בתקופות הרנסאנס והבארוק בהן העדיפו כיפות על צריחים מחודדים. במאה ה-19, במסגרת גל התחייה הגותית ובזכות היכולת לממש חלומות עתיקים באמצעות טכניקות בנייה חדשות, שופצו והושלמו צריחים של קתדרלות רבות.

בתחילת הרנסאנס השימוש בצריחים מחודדים לא היה מוגבל לבריטניה בלבד. האופנה התשפטה בכל רחבי אירופה. באנטוורפן נבנה צריח בגובה 123 מטר, והיה הגבוה בארצות השפלה למעלה מ-500 שנה. בין השניים 1221–1457 נבנו בקתדרלת בורגוס בספרד זוג צריחי תחרה, בעלי פיתוחי אבן עשירים. בקתדרלת שארטר מצוי צריח מחודד גותי מהמאה ה-16 הבנוי כחרוט (הצריח הצפוני) לצד צריח פירמידי גותי מוקדם מהמאה ה-12 (הצריח הדרומי).

באיטליה, הצריחים לא זכו לעדנה רבה, ונדחו לטובת הסגנון הקלאסי, כמו רוב הסגנון הגותי שנשאר מאפיין של צרפת, גרמניה ומרכז אירופה. ניסיונות לערבב בין האדריכלות הקלאסית לצריחים אירעו רק מאוחר יותר, במאה ה-19. ב-1822 בלונדון, ג'ון נאש (אדריכל) בנה את כנסיית כל הנשמות בלנגהאם פלייס (All Souls' Church, Langham Place), רוטנדה קלאסית עם עמודים יונים ובראשה צריח שנתמך בידי עמודים קורינתיים.

צריח טורט

טורט בטירת ניוארק, פורט גלאזגו.

צריח Turret (במקור מאיטלקית: torretta, שפירושו "מגדל קטן", בלטינית: turris) הוא מגדל קטן שבולט מקיר של בניין כגון טירה. צריחי טורט סיפקו עמדת הגנה בולטת המאפשרת כיסוי של 2 צידי הקיר ממנו בלטו, בימים בהם היה צורך בביצורים למבנים. כאשר ימים אלה חלפו, שימשו צריחי הטורט למטרות קישוטיות, כגון בסגנון הברוני הסקוטי.

צריחים מסוימים היו בעלי גג שטוח עם שינניות, או גג חרוטי מחודד, או צורת גג אחרת. לעיתים החלו צריחי טורט גרמי מדרגות והם בלטו גבוה מעל המבנה. בניגוד להגדרה הכללית של צריח, צריח טורט יכול להיות באותו גובה של המבנה ולא חייב להתנשא מעליו.

למבנה יכולים להיות הן מגדלים והן צריחים. הצריחים יכולים להיות קטנים יותר או גבוהים יותר, אבל ההבדל הוא שמגדלים מתחילים החל מהקרקע. גודל הצריח מוגבל בידי טכנולוגיית הבנייה, שכן הוא מפעיל מאמץ נוסף על המבנה. צריחי טורט נתמכים בדרך כלל על ידי קורבל.

ראו גם

מינרט - צריח של מסגד
צריחון

קישורים חיצוניים

צריח טורט עם שינניות המתנשא מעל המבנה
טורט בברוקלין
טורט מודרני בבית Het Schip בבית ספר אמסטרדם