מוגבלות
מוגבלות היא מצב המקשה על אדם לבצע פעילויות מסוימות או לקבל הזדמנות הוגנת כחלק מהחברה שבה הוא חי. מוגבלות יכולה להיות קוגניטיבית, התפתחותית, אינטלקטואלית, נפשית, גופנית, חושית או שילוב שלהן. המוגבלות יכולה להיות קיימת מהלידה או להירכש במהלך חייו של אדם.[1]
מוגבלויות אינן בינאריות, והן יכולות להתבטא בצורה שונה אצל כל אדם. ישנן מוגבלויות הנראות לעין בקלות, ואחרות שהן בלתי נראות.[2]
הגדרות ארגון הבריאות העולמי
עריכהארגון הבריאות העולמי רואה את המוגבלות כפועל יוצא של שילוב שני גורמים: שונות פתולוגית של הפרט ותנאי סביבתו. ראיית מושג המוגבלות כתלוי בשני גורמים אלה נקראת "המודל החברתי". זאת בניגוד לגישה המכונה "המודל הרפואי", שמקבלת את החברה והסביבה כנתון שאין לשנותו ורואה את המוגבלות כנובעת כולה מפגם רפואי.
השוני הפתולוגי הוא כל מה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהוא כזה וקביעה זו אינה קשורה בהכרח בשכיחות הסטטיסטית של שוני זה. למרבית בני האדם יש אי שלמות בתכונה זו או אחרת. בעלי המקצועות הטיפוליים טוענים, למשל, שתפקוד אנושי תקין כולל יכולת לרוץ או לצעוד מספר קילומטרים בקלות וכך מגדירים את מרבית האוכלוסייה האנושית של העת החדשה כבעלת תכונה פתולוגית. בשוני פתולוגי זה אין די כדי להגדיר אדם כבעל לקות.
הגורם השני הוא תנאי הסביבה בהם אדם חי. תנאים אלה יכולים להיות:
- תנאי סביבה פיזיים טבעיים עבור אדם החי בתנאים דומים לאלה שהיו בפרה היסטוריה.
- תנאים פיזיים של סביבה מלאכותית, דהינו נגישות פיזית של הסביבה שעוצבה בידי בני אדם.
- גישת החברה, למשל: דעות קדומות, מצב חקיקתי שמקל אפליה, אי אכיפת חוקים המורים על שוויון והתאמות לנכים (כגון שמירת חנייה קרובה לנכה תנועה, תוספת זמן במבחן למי שכותב לאט בשל מגבלה פיזית או קוגניטיבית).
- גישת הפרט כלפי השוני הפתולוגי שלו (למשל בושה או גאווה בשוני, גישה חיובית או שלילית לטכנולוגיה מסייעת).
מצב מובהק של אי שלמות הוא מצב קבוע. זאת בניגוד למצב של פציעה או מחלה שהוא דינמי ומתפתח (מחריף או מחלים). המילה "בריא" היא היפוכן של המילים "חולה" ו"פצוע". להיפוכם של המושגים "אי שלמות" ומושגים הנובעים ממנו על פי הגדרות שונות (כגון: "מוגבלות", "לקות", "מניעת השתתפות" ו"נכות") אין תרגום טוב בעברית. באנגלית משתמשים במושג Able-Bodied כהיפוכן של מילים אלה.
ההגדרות הנוכחיות של ארגון הבריאות העולמי (ICF)
עריכהההגדרות של ארגון הבריאות העולמי International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF)[3] לשלושה מצבי המוגבלות (Disability) הבסיסיים:
- אי שלמות (Impairment) היא כל תכונה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהיא גורמת לירידה תפקודית ביחס למקובל באוכלוסייה. למרבית בני האדם יש אי שלמות בתכונה זו או אחרת.
- פעילות מוגבלת (Activity Limitation) היא מצב בו אי שלמות מפריעה לאדם בעת השתתפותו בפעילויות חיים חשובות בלא סיוע אנושי צמוד.
- מניעת השתתפות (Participation Restriction) היא אי שלמות המונעת מאדם לקיים את תפקידו החברתי. הכוונה ב-"תפקיד חברתי" עבור מבוגר היא הורות ופרנסה. עבור ילד הכוונה היא לימודים ומשחק.
"פעילויות חיים" מחולקות על ידי העוסקים בריפוי בעיסוק לפעילויות עבודה, לימודים, טיפול עצמי ופנאי.
ניכר מההגדרות האלה שהמושגים "פעילות מוגבלת" ו-"מניעת השתתפות" תלויים גם באדם בעל השונות וגם בחברה ובסביבה. דוגמה לאדם מנוע השתתפות: משתמש כיסא גלגלים שגר בעיר לא נגישה לחלוטין ואינו יכול לצאת מהבית בלא סיוע צמוד. דוגמה ל-"פעילות מוגבלת": אותו אדם בעיר הבנויה באופן מאוד נגיש לנכים. לפי שעה, גם במקומות הנגישים ביותר, יש דברים חשובים שקשה למשתמש כיסא גלגלים לעשות בעצמו.
ההגדרות הישנות של ארגון הבריאות העולמי (ICIDH)
עריכהמודל ה-ICIDH ששימש בעבר את ארגון הבריאות העולמי חילק את רמות תפקוד הלא תקין לשלוש רמות[4]:
- אי שלמות (Impairment) היא כל תכונה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהיא עשויה לגרום לירידה תפקודית ביחס למקובל באוכלוסייה, בסביבות מסוימות.
- מוגבלות (Disability) היא אי שלמות אשר מפריעה לאדם להשתתף בפעילויות חיים חשובות בלא סיוע אנושי צמוד. ההבדל בין המושג "מוגבלות" למושג "נכות" הוא הבדל כמותי.
- נכות (Handicap) היא אי שלמות אשר מפריעה לאדם לקיים את תפקידו החברתי. הכוונה ב-"תפקיד חברתי" עבור מבוגר תפקיד זה הוא הורות ופרנסה. עבור ילד הכוונה היא לימודים ומשחק.
הגדרות הביטוח הלאומי בישראל
עריכה
ערך מורחב – נכות בישראל
המושג נכות מוגדר בחוק הביטוח הלאומי בתור מגבלה בתפקוד גופני או נפשי הנובעת ממום מולד או מפגיעה פיזית או נפשית, עקב מחלה, תאונה, זדון וכדומה.
נכות יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גם פגיעה בנפשו של האדם. רמת הנכות משתנה ומתפרסת על פני טווח רחב של מגבלות, קלות וחמורות; למשל, סיווג מנכות קלה כמו צליעה ועד לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף המגיע עד למצב של חוסר הכרה עמוק והפסקת פעילות מוחית.
הגדרות החוק והרשויות בארצות הברית
עריכהרשות המפקד האמריקנית (American Census Bureau) מגדירה כבעל מוגבלות כל אדם שחוק אמריקני כל שהוא מגדיר כבעל מוגבלות וכל אדם שזכאי לסיוע על ידי תוכנית סיוע ממשלתית אמריקנית לאנשים עם לקויות.[5] ההגדרה הזו מועילה לחישוב הוצאות הממשלה על סיוע לאנשים עם לקויות.
החוק האמריקני הבולט ביותר בתחום שוויון ההזדמנויות לאנשים עם לקויות, Americans with Disabilities Act of 1990 (ADA, P.L. 101-336, Title V, § 3[2A]), המגדיר את המושג "לקוי" באופן שונה מזה המוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי. לפי חוק זה, אדם בעל לקות הוא מי שמוגבלותו מפריעה לו להשתתף בפעולות חיים מרכזיות, מי שאובחן ככזה ומי שנחשב על ידי הציבור ככזה[6]:
The term disability means, with respect to an individual,
(a) a physical or mental impairment that substantially limits one or more of the major life activities of such individual;
(b) a record of such an impairment; or
(c) being regarded as having such an impairment.
השוני הבולט ביותר הוא שלפי חוק זה, אדם שהחברה מחשיבה אותו ללקויי הוא כזה בלי קשר ליכולותיו הגופניות, הרגשיות או הקוגניטיביות. לדוגמה נשא איידס (שהמחלה לא התפרצה אצלו) מוגדר לפי חוק זה כבעל מוגבלות אך אינו מוגדר כך על ידי ארגון הבריאות העולמי.
הגדרות אחרות
עריכהשונות מהנורמה
עריכהבסטטיסטיקה, "שונות מהנורמה" מוגדרת עבור ערכים המתפלגים בהתפלגות נורמלית כערכו של משתנה הרחוק שתי סטיות תקן ומעלה מהממוצע. לדוגמה, אדם בעל מנת משכל של 70 ומטה (מוגבלות שכלית) או של 130 ומעלה (מחוננות) הוא אדם לא נורמלי מבחינת יכולת מנטלית.
הגדרה ל"שונות מהנורמה" שמציעים הסטטיסטיקאים היא הגדרתם של העוסקים בתורת המוסר. על פי תורת המוסר "שונות מהנורמה" היא התנהגות שאינה הולמת את צווי המוסר המקובלים בחברה.
כמו המוסד לביטוח לאומי, גם אגף השיקום של משרד הביטחון לא משתמש כלל במושגים "לקות" ו"מוגבלות". הם מתארים את תפקודו של אדם בעזרת המושג "אחוזי נכות". אחוזי הנכות מחושבים על פי מידע סטטיסטי המתאים כל מצב גופני אל הירידה ביכולת העבודה בעקבות אותו מצב גופני. מצב קבוע של נקיעות חוזרות של הקרסול, למשל, מוגדר באגף השיקום של משרד הביטחון בתור 10% נכות. אם אדם סובל משילוב של שני מצבים גופניים כאלה, מחשבים קודם כל את ירידת היכולת שנגרמת על ידי המצב המגביל ביותר, ומתוך האחוזים הנותרים, מחשבים את הירידה בכשירות שגורם המצב השני. לדוגמה, נקיעות חוזרות בשני הקרסוליים יוגדרו כ-19% אחוזי נכות משום שנקיעות חוזרות באחד הקרסוליים נותנים 10% נכות והנקיעות בקרסול השני נותנות 10% מתוך ה90 הנותרים.
צרכים הנובעים מהמוגבלות
עריכההמונח "צרכים הנובעים מהמוגבלות" (על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) מתאר על פי רוב תלמיד שמערכת החינוך הממלכתית במדינות שונות צריכה לספק לו בשל מוגבלותו מה שאינה מספקת לתלמידים אחרים. מונח זה החליף את המונח המיושן "צרכים מיוחדים", מתוך הבנה שצרכי אנשים עם מוגבלות אינם מיוחדים או שונים מהנורמה (כגון צורך בהשכלה, בריאות, תעסוקה וכדומה).
להגדרות שמכילות בתוכן את המושג "לקות" לא תמיד יש קשר להגדרת המושג "מוגבלות" על ידי ארגון הבריאות העולמי. המושג לקות שמיעה, לדוגמה, אינו מתאר מי ששמיעתו מוגבלת מספיק כדי להפריע לו בפעילויות חיים מרכזיות אך אינה מפריעה לו למלא את תפקידו החברתי. למושג "לקות שמיעה" אין גם מקבילות כמו "מוגבלות שמיעה" או "נכות שמיעה".
סוגי מוגבלויות
עריכהניתן לחלק את הלקויות השונות על פי סוגים.
אחת מדרכי החלוקה של הלקויות היא:
- מוגבלויות חושיות: מוגבלות בשמיעה, בראייה.
- מוגבלויות קוגניטיביות: מוגבלות שכלית התפתחותית, לקות למידה, מוגבלויות הקשת האוטיסטית.
- מוגבלויות נפשיות
- מוגבלויות פיזיות
חלוקה זו נוחה במיוחד ליצירת סכמות עבודה עבור נותני שירות לאנשים עם מוגבלויות, אך היא נשענת על הכללות גסות ואינה מקובלת על העוסקים בתורת האבחון. דוגמה לגסות ההכללה שבחלוקה זו ניתן למצוא בתחום מוגבלויות הראיה שנוטים להכליל בו גם מוגבלויות בתפקודי עיבוד מידע ויזואליים "נמוכים" (תפישה ויזואלית) וגם מוגבלויות בתנועת שרירי העיניים. זאת במקום להכליל את שתי התופעות האחרונות כמוגבלויות קוגניטיביות (מוגבלויות בעיבוד מידע) ומוגבלויות תנועה בהתאמה. דוגמה אחרת היא אי הכללת "מוגבלויות מישוש" בין המוגבלויות החושיות. מוגבלות מישוש מוכללת בסימפטום של מוגבלות תנועה (כמו שיתוק) או של מוגבלות קוגניטיבית (כמו מוגבלויות הקשת האוטיסטית).
התייחסות מכבדת
עריכהמבחינת תקינות פוליטית, מקובל להעדיף להתייחס לאנשים עם מוגבלות על פני התמקדות במוגבלות והתעלמות מהאדם. כך, ההתייחסות ל"אדם עם מוגבלות" מכבדת יותר מאשר התייחסות ל"מוגבל". מסיבה זאת, החוק קרוי "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" ולא "חוק שוויון למוגבלים". הסיבה הרעיונית נעוצה בכך שלא תקין להגדיר אדם על פי המוגבלות שאיתה הוא מתמודד.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- עומרי אפרים, רק 64% מבעלי מוגבלויות סיימו בי"ס יסודי, באתר ynet, 4 בדצמבר 2011
- דורון דורפמן, בציפייה לשופט העיוור העברי הראשון, באתר ynet, 14 בינואר 2015
- Americans With Disabilities: 2005 - על תפוצת לקויות שונות בארצות הברית בשנת 2005, 2008, באתר רשות מפקד האוכלוסין האמריקנית (באנגלית)
- אנשים עם מוגבלויות, באתר כל זכות
- מוגבלות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Disability and Health Overview | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, 2020-09-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ What Is An Invisible Disability?, Invisible Disabilities® Association (באנגלית אמריקאית)
- ^ (W.H.O. International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF
- ^ Jette, A. M. (2006). Toward a common language for function, disability, and health. Physical Therapy, 86(5), 726-734.
- ^ Brault, 2008; Steinmetz, 2006 סיכומי ממצאים סטטיסטיים על תדירות אנשים עם לקויות בארצות הברית.
- ^ Brault, M. W. (2008). Americans with disabilities: 2005