קרל וילהלם שלה
קרל וילהלם שֵׁלֶה (בשוודית: Carl Wilhelm Scheele; 9 בדצמבר 1742 – 21 במאי 1786) היה כימאי ורוקח שוודי, מאבות הכימיה המודרנית.
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1742 שטרלזונד, שוודיה |
|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1786 (בגיל 43) שפינג (אנ'), שוודיה |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים |
 שוודיה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אופסלה  |
| בן או בת זוג |
Sara Margarethe Pohl |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי יסודות, חמצן, בריום, כלור, מגנזיום, מוליבדן וטונגסטן, וגילוי תרכובות רבות | |
  | |
חייו
עריכהקרל וילהלם שֵׁלֶה נולד בשטרלזונד שבפומרניה השוודית (כיום בגרמניה), והיה אחד מאחד-עשר ילדים. בגיל 14 התמנה לעוזר רוקח בסטוקהולם. החומרים הכימיים שהיו בבית המרקחת איפשרו לו להתחיל לחקור ולגלות.
ב-1770 הוא עבר לאופסלה שם גילה את "אוויר האש" – החמצן. בגלל תנאי התקשורת במאה ה-18 היה שלה מבודד מעולם המדע האירופי, למרות שהתכתב עם לבואזיה וקיבל ממנו עותק מספרו הראשון. שֵׁלֶה כתב ספר שבו תיאר את היסוד החדש שגילה, החמצן, אבל הספר לא יצא לאור עד 1777. אז כבר היו מודעים לעובדה כי ג'וזף פריסטלי גילה את החמצן ב-1774, כך שהכבוד ניתן לו ולא לשֵׁלֶה שגילה את היסוד שנתיים קודם לכן.
הוא גילה יסודות נוספים: בריום, כלור, מגנזיום, מוליבדן וטונגסטן. כן גילה תרכובות רבות: פלואור מימני, סיליקון פלואורי, גפרית מימנית וציאניד מימני. הוא בודד, טיהר ותיאר תכונות של תרכובות רבות מאוד.
ב-1775 הוענקה לו חברות באקדמיה המלכותית למדעים, כבוד שלא הוענק קודם לכן לרוקח.
עבודתו עם רעלים רבים, בעיקר ציאניד, גרמה להתדרדרות בריאותו והוא מת בהיותו בגיל 43 בלבד.
רק כמאה שנה לאחר מותו עברו שני סטודנטים על כתביו שהוחזקו באקדמיה המלכותית השוודית למדעים והביאו לאור ב-1892 את תרומתו המדעית החשובה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- קרל וילהלם שלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי קרל וילהלם שלה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)