קודאק

**קודאק**
**Kodak**
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית
בורסה	הבורסה לניירות ערך בניו יורק (KODK)
מייסדים	ג'ורג' איסטמן, Henry A. Strong, Henry A. Clark
תקופת הפעילות	1884–הווה (כ־140 שנה)
חברות בנות	קודאק ישראל; Kodak (Germany); קודאק קנדה; קודאק יפן; Kodak (France) ;
מיקום המטה	רוצ'סטר
משרד ראשי	רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית
ענפי תעשייה	צילום, ציוד אופטי
מוצרים עיקריים	מצלמות דיגיטליות ; מצלמות וידאו ; מדפסות ; סרטי צילום ; נייר צילום
שווי שוק	404.71 מיליון דולר (18 באוגוסט 2024)
הכנסות	1,117,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2023)
רווח תפעולי	−561,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2010)
רווח	−687,000,000 (נכון ל־2010)
מנכ"ל	ג'ף קלארק
עובדים	97,222 (נכון ל־2019)
	www.kodak.com

חברת איסטמן קודאק (Eastman Kodak Company) היא חברה אמריקאית, אשר מייצרת חומרים וציוד לצילום. החברה ידועה בשל תקדימים בתחום הצילום שניתן לזקוף לזכותה, אך איבדה הרבה מזוהרה וייחודה לטובת מתחרותיה שהשתלטו על שוק הצילום.

היסטוריה

הקמת החברה

בשנת 1880 נכנס ג'ורג' איסטמן לשותפות עם הנרי סטרונג וב-1 בינואר 1881 ייסדו את חברת Eastman Dry Plate Company. בתחילה מכרה החברה לוחות צילום ממתכת וצלחות זכוכית לפיתוח תמונות. אך איסטמן ביקש לפתח שיטה חדשה ויעילה יותר לצילום על סרט גלילי. ב-1 באוקטובר 1884, החברה התאגדה מחדש כחברת Eastman Dry Plate and Film Company. בשנת 1885, איסטמן רשם פטנט על מתקן המחזיק סרט צילום, יחד עם ויליאם ווקר, אשר מאפשר למצלמות לאחסן תמונות מרובות במצלמה בו זמנית (במקום שימוש בלוחות שאותם היה צריך להחליף אחרי כל צילום). באותה שנה, איסטמן גם רשם פטנט על סוג של סרט נייר שהוא כינה "סרט אמריקאי". איסטמן המשיך להתנסות בפיתוח טישות צילום ושכר את הכימאי הנרי רייכנבך כדי לשפר את הסרט. ניסויים אלו יגיעו הביאו לרישום פטנט נוסף בשנת 1889, על סרט ניטרוצלולוזה. בנובמבר 1889, שמה של החברה שונה לחברת איסטמן ו-10,000 מניות הונפקו תמורת 100 דולר. וב-23 במאי 1892, שונה שמה ל-Eastman Kodak.

מצלמת קודאק

בשנת 1888 רשם איסטמן פטנט על מצלמת קודאק. זו הייתה מצלמה בצורת קופסה עם עדשה בעלת פוקוס קבוע בחזית וללא עינית; שתי צלליות בצורת V בחלק העליון של מצלמה סייעו לכוון אותו לכיוון נושא הצילום. בחלק העליון היה לה מפתח מסתובב כדי להזיז את הסרט, חוט משיכה לפתיחת התריס וכפתור בצד כדי לשחרר אותו, לחשוף את סרט הצילום. לאחר צילום התמונה, המשתמש היה צריך לסובב את המפתח העליון כדי כדי להזיז את הסרט לצילום הבא.

המצלמה נמכרה תמורת 25 דולר, היא הגיעה טעונה מראש עם גליל של 100 חשיפות, וניתן היה לשלוח אותה בדואר אל המטה של איסטמן ברוצ'סטר, עם 10 דולר תמורת פיתוח התמונות. המצלמה הוחזרה עם תמונות מודפסות, תשלילים וגליל סרט חדש. גלילים נוספים נמכרו גם תמורת 2 דולר לצלמים מקצועיים, שרצו לפתח את התמונות בעצמם. על ידי שחרור העול של התהליך המסובך והיקר של פיתוח התמונות, חברת קודאק הפכה את הצילום לנגיש יותר מאי פעם. המצלמה זכתה להצלחה מיידית בקרב הציבור, והביא לפיתוח תחביב של צילום חובבני. סיסמת הפרסום של החברה הייתה "You Press the Button, We Do the Rest". החברה מכרה מצלמות במחיר שווה לכל נפש ועשתה את עיקר רווחיה מסרטי צילום, חומרים לצילום ונייר צילום. החברה נהגה לקיים תחרויות צילום שונות ברחבי העולם כדרך לעודד את קניית מוצריה^[2]. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 החזיקה קודאק ב-92% מנתח השוק של סרטי צילום בארצות הברית וטענה ש-80% מהצלמים בעולם המערבי משתמשים במוצריה^[3].

עם כניסת הצילום הדיגיטלי, נכנסה החברה לתחום הוידאו והובאה כדוגמה לחברה שאינה קופאת על שמריה^[4]. אולם החברה לא נכנסה טוב למאה ה-21, והחל משנת 2007 ראתה רק הפסדים ומנייתה צללה ב-90%^[5]. בינואר 2012 הגישה בקשה לפשיטת רגל. בעקבות פשיטת הרגל החברה יצאה מעסקי צילום דיגיטלי, הפסיקה לייצר מדפסות דיו שולחניות, מכרה מספר חטיבות, פיטרה אלפי עובדים ומכרה חבילת פטנטים שלה בלמעלה מ-500 מיליון דולר^[6].

בחודש אוקטובר בשנת 2016 הכריזה חברת קודאק על מכשיר הסמרטפון הראשון שלה, Kodak Ektra, המשלב בתוכו מצלמה מתקדמת^[7]^[8].

קודאק ישראל

פעילות שיווק ומכירות

חברת קודאק החלה לפעול בארץ ישראל החל מתחילת תקופת המנדט הבריטי, והיו לה סניפים בחיפה וירושלים^[9]. לאחר הקמת המדינה היה ניסיון של ארגון החרם הערבי ללחוץ על החברה לסגור את הפעילות שלה בישראל^[10], אך היא המשיכה לפעול^[11]. בשנת 1960 חברת "דלתה חברה למסחר" קיבלה את הזיכיון לייצוג קודאק בישראל^[12]. חברת הבת שלה "דלתה פילם" מונתה כמפיצה הבלעדית בישראל של חומרי גלם ומוצרי צילום מתוצרת קודאק^[13], וחברת הבת "דלתה קולור" הקימה מעבדות לפיתוח סרטי הצילום של קודאק^[14]. פעילות זאת הוחזקה בהמשך בידי החברה הציבורית אינטרגאמא וכללה גם ייצוג חטיבת ההדמיה הרפואית וחטיבת הדפוס של החברה^[15]. בסוף שנת 1999 חברת הבת דלתא פילם רכשה והתמזגה עם הלקוחה הגדולה ביותר שלה, רשת חנויות הצילום אוריינט קולור^[16]. באותה עת הייתה היו לרשת כ-150 חנויות צילום, אך תוך שנים ספרות הצטמצמה פעילות זאת במהירות^[17], עם זאת הקימה החברה מעבדת צילום חדשה בכפר נטר ב-2003^[18], וב-2006 הוקמה בסיוע קודאק העולמית מעבדה חדשה לפיתוח סרטי קולנוע המצולמים בפילם^[19]. באותה שנה הפסיקה דלתה פילם לייצג את חטיבת הדפוס של קודאק בישראל^[20], אך המשיכה לייצג את החטיבה הצרכנית ושיווקה את המצלצות הדיגטליות והסוללות תוצרת קודאק עוד מספר שנים, עד הפסקת פעילות זאת^[21].

פעילות מחקר, פיתוח וייצור

בשנת 2000 נכנסה קודאק לפעילות ישירה בישראל שרכשה את חברת פיקצ'ר ויז'ן (PictureVision), אולם היא סגרה את החברה לאחר כשנה^[22]. באותה שנה חברת ריל-טיים אימאג' (RealTime Image) הישראלית חתמה על חוזה OEM עם חטיבת ההדמיה הרפואית של חברת איסטמן קודאק, לשילוב יישום מערכת ארכיון שלה שפיתחה במוצרים שלה^[23], שיעדו לשוק הרדיולוגיה^[24]. בינואר 2004, KPG, חברה בת של איסטמן קודאק, רכשה את חטיבת הדפוס של ריל-טיים אימאג'^[25].

בנובמבר 2003 רכשה קודאק את חברת אלגוטק הישראלית, תמורת 42.5 מיליון דולר במזומן^[26]. לאחר הרכישה הפכה אלגוטק לחברה בת בבעלות מלאה של חטיבת ההדמיה הרפואית של התאגיד^[27]. באותו חודש רכשה גם חברת סאיטקס דיגיטל פרינטינג, חברת בת של תאגיד סאיטקס קורפוריישן הישראלי, תמורת 262 מיליון דולר^[28]. חברה זו שולבה בחטיבת הדפוס הדיגיטלי של קודאק^[29]. בינואר 2005 רכשה חטיבת ההדמיה הרפואית של קודאק את חברת אורקס, שפיתחה פתרון לניהול צילומי רנטגן בפורמט דיגיטלי, תמורת 55 מיליון דולר^[30].

ביוני 2005 התבצעה הרכישה הגדולה ביותר של החברה בישראל, כאשר קודאק רכשה את חברת קריאו הקנדית^[31], תמורת 980 מיליון דולר^[32]. מקורה של הפעילות שנרכשה היה בחברת סאיטקס מחלוצות ההיי-טק הישראלי, שנוסדה על ידי אפי ארזי. סאיטקס פורקה ב-2000, ועיקר פעילותה נמכרה לקריאו^[33].

במאי 2007 מתחם בית קודאק בקריית אריה בפתח תקווה, שהוקם בהשקעה של 50 מיליון דולר. המתחם שתוכנן על ידי ישר אדריכלים, כולל שטחי משרדים, אולמות ייצור וחניונים תת קרקעיים^[34]. בשיאה, הגיע מספר עובדי קודאק בישראל לכ-1,150^[35], אולם לאחר המשבר בחברה והעברת קווי הייצור לסין וצמצומים שונים הגיע מספר עובדי קודאק ישראל לכ-350 ב-2012^[36]^[37]. עד שנת 2019 ירד מספר עובדי קודאק בישראל לכמה עשרות בלבד^[38].

סמלילים לאורך השנים

הלוגו הרביעי והמפורסם של קודאק בין השנים 1971–1987.
הלוגו החמישי של קודאק בין השנים 1987–2006. ההבדל בינו לבין הקודם הוא בסגנון הכיתוב המודרני יותר.
הלוגו השישי של קודאק בין השנים 2006–2016, בתקופת השפל שלה.
הלוגו הנוכחי והשביעי במספר של קודאק, מ-2016. הלוגו עוצב על ידי סטודיו Work-Order כחלק מחזרתה של החברה לאופנה ולקדמה, וזכה לתשבחות רבות.