ויקיפדיה

קודאק

חברה אמריקאית

חברת איסטמן קודאק (Eastman Kodak Company) היא חברה אמריקאית, אשר מייצרת חומרים וציוד לצילום, ציוד דפוס דיגיטלי וכימיקלים. החברה ידועה הוא ידוע בעיקר בזכות מוצרי הצילום, אותם הפכה לראשונה למוצר המוני.

קודאק
Kodak
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בניו יורק (KODK) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ג'ורג' איסטמן, Henry A. Strong, Henry A. Clark עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1884–הווה (כ־140 שנה)
חברות בנות
  • קודאק ישראל
  • Kodak (Germany)
  • קודאק קנדה
  • קודאק יפן
  • Kodak (France) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה רוצ'סטר עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי ארצות הבריתארצות הברית רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית
ענפי תעשייה צילום, ציוד אופטי
מוצרים עיקריים מצלמות דיגיטליות
מצלמות וידאו
מדפסות
סרטי צילום
נייר צילום
שווי שוק 440.85 מיליון דולר (20 בנובמבר 2024)
הכנסות 1,117,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי −561,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח −687,000,000 (נכון ל־2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל ג'ף קלארק עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 97,222 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.kodak.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במהלך רוב המאה ה-20, קודאק החזיק בעמדה דומיננטית בענף הצילום, ופיתחה מספר חידושים טכנולוגיים בתחום באמצעות השקעה רבה במחקר ופיתוח, במעבדות המחקר שלה. החברה גם ייצרה כמה מדגמי המצלמות הפופולריים ביותר של המאה ה-20. קודאק נכנסה לקשיים כלכליים בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 כתוצאה מהתחרות הגוברת מצד פוג'יפילם. בנוסף כשלה במעבר מצילום מסורתי לצילום דיגיטלי, למרות שקודאק היא שפיתחה את המצלמה הדיגיטלית הראשונה בעלום. הניסיונות לגוון את תחום הפעילות שלה בשנות ה-2000 נכשלו. הם כללו תפנית אגרסיבית לצילום דיגיטלי, דפוס דיגיטלי והדמיה רפואית. שינויים אלו לא הצליחו לשפר את מצבה הכספי של החברה, ובינואר 2012, קודאק הגישה בקשה להגנת פשיטת רגל (צ'פטר 11) בבית המשפט לפשיטת רגל של ארצות הברית במחוז הדרומי של ניו יורק.

בספטמבר 2013, החברה יצאה מפשיטת רגל, לאחר שהסדירה את החובות שלה, ביצעה ארגון מחדש ומכרה או סגרה מספר תחומי פעילות. מאז, קודאק ממשיכה לספק מוצרים ושירותי דפוס דיגיטליים מסחריים, סרטי צילום לקולנוע ולסטילס. החברה גם העניקה רישיון למותג Kodak למספר מוצרים המיוצרים על ידי חברות אחרות.

היסטוריה

עריכה

הקמת החברה

עריכה

בשנת 1880 נכנס ג'ורג' איסטמן לשותפות עם הנרי סטרונג וב-1 בינואר 1881 ייסדו את חברת Eastman Dry Plate Company. בתחילה מכרה החברה לוחות צילום ממתכת וצלחות זכוכית לפיתוח תמונות. אך איסטמן ביקש לפתח שיטה חדשה ויעילה יותר לצילום על סרט גלילי. ב-1 באוקטובר 1884, החברה התאגדה מחדש כחברת Eastman Dry Plate and Film Company. בשנת 1885, איסטמן רשם פטנט על מתקן המחזיק סרט צילום, יחד עם ויליאם ווקר, אשר מאפשר למצלמות לאחסן תמונות מרובות במצלמה בו זמנית (במקום שימוש בלוחות שאותם היה צריך להחליף אחרי כל צילום). באותה שנה, איסטמן גם רשם פטנט על סוג של סרט נייר שהוא כינה "סרט אמריקאי". איסטמן המשיך להתנסות בפיתוח טישות צילום ושכר את הכימאי הנרי רייכנבך כדי לשפר את הסרט. ניסויים אלו יגיעו הביאו לרישום פטנט נוסף בשנת 1889, על סרט ניטרוצלולוזה. בנובמבר 1889, שמה של החברה שונה לחברת איסטמן ו-10,000 מניות הונפקו תמורת 100 דולר. וב-23 במאי 1892, שונה שמה ל-Eastman Kodak.

מצלמת קודאק

עריכה

בשנת 1888 רשם איסטמן פטנט על מצלמת קודאק. זו הייתה מצלמה בצורת קופסה עם עדשה בעלת פוקוס קבוע בחזית וללא עינית; שתי צלליות בצורת V בחלק העליון של מצלמה סייעו לכוון אותו לכיוון נושא הצילום. בחלק העליון היה לה מפתח מסתובב כדי להזיז את הסרט, חוט משיכה לפתיחת התריס וכפתור בצד כדי לשחרר אותו, לחשוף את סרט הצילום. לאחר צילום התמונה, המשתמש היה צריך לסובב את המפתח העליון כדי כדי להזיז את הסרט לצילום הבא.

המצלמה נמכרה תמורת 25 דולר, היא הגיעה טעונה מראש עם גליל של 100 חשיפות, וניתן היה לשלוח אותה בדואר אל המטה של איסטמן ברוצ'סטר, עם 10 דולר תמורת פיתוח התמונות. המצלמה הוחזרה עם תמונות מודפסות, תשלילים וגליל סרט חדש. גלילים נוספים נמכרו גם תמורת 2 דולר לצלמים מקצועיים, שרצו לפתח את התמונות בעצמם. על ידי שחרור העול של התהליך המסובך והיקר של פיתוח התמונות, חברת קודאק הפכה את הצילום לנגיש יותר מאי פעם. המצלמה זכתה להצלחה מיידית בקרב הציבור, והביא לפיתוח תחביב של צילום חובבני. סיסמת הפרסום של החברה הייתה "You Press the Button, We Do the Rest". החברה מכרה מצלמות במחיר שווה לכל נפש ועשתה את עיקר רווחיה מסרטי צילום, חומרים לצילום ונייר צילום. החברה נהגה לקיים תחרויות צילום שונות ברחבי העולם כדרך לעודד את קניית מוצריה[1]. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 החזיקה קודאק ב-92% מנתח השוק של סרטי צילום בארצות הברית וטענה ש-80% מהצלמים בעולם המערבי משתמשים במוצריה[2].

התרחבות

עריכה

בשנות ה-90 של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, קודאק גדלה במהירות באמצעות שילוב של חדשנות והתרחבות בינלאומית. איסטמן הבין שמכירה חוזרת של סרטי צילום תפיק יותר רווח ממכירת המצלמות שהשתמשו בהם, והתמקד בשליטה בשוק זה. במהרה נדרשו מתקנים גדולים יותר ברוצ'סטר, ובנייתו של פארק קודאק החלה ב-1890. קודאק רכשה ופתחה כמה חברות ומפעלים באירופה, במיוחד בבריטניה. חברת בת אוסטרלית הוקמה בשנת 1908. ב-1927 הוקמה בצרפת Kodak-Pathé[3], וב-1931 חברת Kodak AG הוקמה בגרמניה בעקבות רכישת Nagel. מצלמת הבראוני, ששווקה לילדים, יצאה לראשונה בשנת 1900, והרחיבה עוד יותר את שוק הצילום החובבני. תעשיית הקולנוע המתפתחת הפכה לאחד השווקים הגדולים ביותר לסרטי צילום. כאשר תומס אדיסון ומפיקי סרטים אחרים הקימו את חברת Motion Picture Patents בשנת 1908, איסטמן ניהל משא ומתן לאספקה בלעדית של סרטי צילום לתעשייה. ה-18 ביולי 1930, קודאק נכלל במדד דאו ג'ונס.

ב-1912 הקימה קודאק את מעבדות המחקר שלה. המחקר התמקד בעיקר בכימיקלים לצילום צבעוני ורדיוגרפיה. בשנת 1915, קודאק החלה למכור את Kodachrome, סרט צילום צבעוני שפותח על ידי ג'ון קפסטף במעבדת המחקר. סרט צילום נוסף פותח לצילום רנטגן, שהיה לו זמן חשיפה קצר במטרה להפחית את מינון הקרינה הדרוש לצילום.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, קודאק הקים ברוצ'סטר בית ספר לצילום כדי להכשיר טייסים למשימות צילום אווירי. המלחמה פגעה בשרשרת האספקה של החברה, והיא חיפשה מקורות חדשים לכימיקלים, עליהם היא יכולה לשלוט באופן ישיר. בתום המלחמה ב-1920, קודאק רכשה מהממשלה הפדרלית מפעל זיקוק עצים בטנסי והקימה את איסטמן טנסי, שלימים הפכה לחברת הכימיקלים איסטמן.

במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה

עריכה

עם כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, הפסיקה קודאק את ייצור סרטי הצילום לחובבים והחלה לספק מוצרים עבור המאמץ המלחמתי האמריקאי, בהנחיית מועצת המלחמה. החברה ייצרה סרטי צילום, מצלמות, מיקרופילם, סיבים, נתיכים ורימוני יד עבור הממשלה.

חברות הבת האירופיות של קודאק המשיכו לפעול במהלך המלחמה. קודאק AG, החברה הבת הגרמנית, העוברה לחזקת נאמן על ידי שלטונות גרמניה הנאצית. החברה ייצרה סרטי צילום, חומרי נפץ וחומרים אחרים. והעסיקה עובדי כפייה במפעלים בשטוטגרט ובברלין. במהלך הכיבוש הגרמני של צרפת, מפעלי Kodak-Pathé שימשו גם לתמיכה במאמץ המלחמה הגרמני.

קודאק הגיעה לשיאה הצלחתה בשנים שלאחר המלחמה, כאשר השימוש בסרטי צילום חובבים, חברות וארגונים ממשלתיים גדל במהירות. בשנת 1958, קודאק החלה לייצר ושווק קו של מוצרי דבק מגע. המצלמות של החברה שימשו את נאס"א לחקר החלל[4]. בשנת 1963 נמכרו המצלמות הראשונות מדגם Instamatic, שהיו המצלמות הזולות ביותר שהחברה שייקה עד אז. המכירות השנתיות עברו רף מיליארד הדולר ב-1962 ו-2 מיליארד דולר ב-1966. בשנות ה-70, עסקה קודאק פרסמה מחקר ופיתוח של קרני לייזרי בצבע ורשם פטנט על חיישני צילום.

[5]

המאבק מול פוג'יפילם

עריכה

המתחרה היפנית פוג'יפילם נכנסה לשוק האמריקאי בשנות ה-80 עם מוצרים באיכות דומה אך במחירים נמוכים יותר. פוג'י גברה עלת קודאק בניסיון להפוך לסרט הרשמי של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, מה שנתן לו דריסת רגל קבועה בשוק האמריקאי. פוג'י גם פתחה מפעל לסרטי צילום בארצות הברית ויחד עם השיווק האגרסיבי שלה והמחירים הזולים היא החלה לקחת נתח שוק מקודאק[6]. פוג'י גם נכנסה לשוק המקצועי בו היה לקודאק מותג חזק והייתה הראשונה לשווק מצלמה חד פעמית זולה[7]. קודאק מיצדה גם החלה לייצר ולשווק מצלמות חד-פעמיות[8][9].

בעידוד בעלי המניות החלה החברה לקצץ בהטבות ולבצע פיטורים גדולים כדי לחסוך כסף, בנובמבר 1997 הודיעה על פיטורי 10,000 עובדים ברחבי העולם, שהיו באותה עת 10% מכלל כוח העבודה של החברה, שהעסיקה אז כ-100 אלף איש[10]. ולמרות התחרות, ההכנסות והרווחים של קודאק המשיכו לגדול במהלך שנות ה-90, עקב שינויי האסטרטגיה והתרחבות כללית של השוק העולמי. תחת המנכ"ל ג'ורג' מ.סי פישר, ההכנסות השנתיות של קודאק הגיעו לשיא של 16 מיליארד דולר ב-1996 והרווחים הגיעו לשיא של 2.5 מיליארד דולר ב-1999.

במאי 1995, קודאק הגישה עתירה למחלקת המסחר האמריקאית, לפי סעיף 301 לחוק המסחר, בטענה שביצועיה הגרועים בשוק היפני היו תוצאה ישירה של פרקטיקות לא הוגנות שאימצה פוג'י. התלונה הוגשה על ידי ארצות הברית לארגון הסחר העולמי, אך הוא דחה את התלונות של קודאק על שוק הצילום ביפן, בדצמבר 1997[11].

מלחמת מחירים בין שתי החברות החלה ב-1997, ופגעה ברווחים של קודאק התוצאות הכספיות של קודאק לשנת 1997 הראו כי הכנסות החברה ירדו מ-15.97 מיליארד דולר ב-1996 ל-14.36 מיליארד דולר ב-1997, ירידה של יותר מ-10%; הרווח הנקי שלה ירד מ-1.29 מיליארד דולר ל-5 מיליון דולר בלבד באותה תקופה[12]. נתח השוק של קודאק ירד מ-80.1% ל-74.7% בארצות הברית, ירידה של חמש נקודות אחוז בשנה אחת[13]. מלחמת המחירים בין שתי החברות נמשכה גם ב-1998 כך שלבסוף פוג'י וקודאק הוזילו את המחירים של סרטי הצילום לרמה של כסנט לתמונה[14].

פוג'י וקודאק זיהו את האיום המתקרב של צילום דיגיטלי, ולמרות ששניהם ביקשו לגוון כאסטרטגיית הפחתה, פוג'י הצליח יותר בגיוון. פוג'י הפסיק את הפקת סרטי הקולנוע ב-2013, והשאיר את קודאק כמפיק הגדול האחרון

ארגון מחדש

עריכה

באפריל 2004 המניה של קודאק הוצאה ממדד דאו ג'ונסת לאחר יותר מ-70 שנה בו הייתה חלק מהמדד[15].


אולם החברה לא נכנסה טוב למאה ה-21, והחל משנת 2007 ראתה רק הפסדים ומנייתה צללה ב-90%[16]. בינואר 2012 הגישה בקשה לפשיטת רגל. בעקבות פשיטת הרגל החברה יצאה מעסקי צילום דיגיטלי, הפסיקה לייצר מדפסות דיו שולחניות, מכרה מספר חטיבות, פיטרה אלפי עובדים ומכרה חבילת פטנטים שלה בלמעלה מ-500 מיליון דולר.

קודאק ישראל

עריכה

פעילות שיווק ומכירות

עריכה

חברת קודאק החלה לפעול בארץ ישראל החל מתחילת תקופת המנדט הבריטי, והיו לה סניפים בחיפה וירושלים[17]. לאחר הקמת המדינה היה ניסיון של ארגון החרם הערבי ללחוץ על החברה לסגור את הפעילות שלה בישראל[18], אך היא המשיכה לפעול[19]. בשנת 1960 חברת "דלתה חברה למסחר" קיבלה את הזיכיון לייצוג קודאק בישראל[20]. חברת הבת שלה "דלתה פילם" מונתה כמפיצה הבלעדית בישראל של חומרי גלם ומוצרי צילום מתוצרת קודאק[21], וחברת הבת "דלתה קולור" הקימה מעבדות לפיתוח סרטי הצילום של קודאק[22]. פעילות זאת הוחזקה בהמשך בידי החברה הציבורית אינטרגאמא וכללה גם ייצוג חטיבת ההדמיה הרפואית וחטיבת הדפוס של החברה[23]. בסוף שנת 1999 חברת הבת דלתא פילם רכשה והתמזגה עם הלקוחה הגדולה ביותר שלה, רשת חנויות הצילום אוריינט קולור[24]. באותה עת הייתה היו לרשת כ-150 חנויות צילום, אך תוך שנים ספרות הצטמצמה פעילות זאת במהירות[25], עם זאת הקימה החברה מעבדת צילום חדשה בכפר נטר ב-2003[26], וב-2006 הוקמה בסיוע קודאק העולמית מעבדה חדשה לפיתוח סרטי קולנוע המצולמים בפילם[27]. באותה שנה הפסיקה דלתה פילם לייצג את חטיבת הדפוס של קודאק בישראל[28], אך המשיכה לייצג את החטיבה הצרכנית ושיווקה את המצלצות הדיגיטליות והסוללות תוצרת קודאק עוד מספר שנים, עד הפסקת פעילות זאת[29].

פעילות מחקר, פיתוח וייצור

עריכה

בשנת 2000 נכנסה קודאק לפעילות ישירה בישראל שרכשה את חברת פיקצ'ר ויז'ן (PictureVision), אולם היא סגרה את החברה לאחר כשנה[30]. באותה שנה חברת ריל-טיים אימאג' (RealTime Image) הישראלית חתמה על חוזה OEM עם חטיבת ההדמיה הרפואית של חברת איסטמן קודאק, לשילוב יישום מערכת ארכיון שלה שפיתחה במוצרים שלה[31], שיעדו לשוק הרדיולוגיה[32]. בינואר 2004, KPG, חברה בת של איסטמן קודאק, רכשה את חטיבת הדפוס של ריל-טיים אימאג'[33].

בנובמבר 2003 רכשה קודאק את חברת אלגוטק הישראלית, תמורת 42.5 מיליון דולר במזומן[34]. לאחר הרכישה הפכה אלגוטק לחברה בת בבעלות מלאה של חטיבת ההדמיה הרפואית של התאגיד[35]. באותו חודש רכשה גם חברת סאיטקס דיגיטל פרינטינג, חברת בת של תאגיד סאיטקס קורפוריישן הישראלי, תמורת 262 מיליון דולר[36]. חברה זו שולבה בחטיבת הדפוס הדיגיטלי של קודאק[37]. בינואר 2005 רכשה חטיבת ההדמיה הרפואית של קודאק את חברת אורקס, שפיתחה פתרון לניהול צילומי רנטגן בפורמט דיגיטלי, תמורת 55 מיליון דולר[38].

ביוני 2005 התבצעה הרכישה הגדולה ביותר של החברה בישראל, כאשר קודאק רכשה את חברת קריאו הקנדית[39], תמורת 980 מיליון דולר[40]. מקורה של הפעילות שנרכשה היה בחברת סאיטקס מחלוצות ההיי-טק הישראלי, שנוסדה על ידי אפי ארזי. סאיטקס פורקה ב-2000, ועיקר פעילותה נמכרה לקריאו[41].

במאי 2007 מתחם בית קודאק בקריית אריה בפתח תקווה, שהוקם בהשקעה של 50 מיליון דולר. המתחם שתוכנן על ידי ישר אדריכלים, כולל שטחי משרדים, אולמות ייצור וחניונים תת-קרקעיים[42]. בשיאה, הגיע מספר עובדי קודאק בישראל לכ-1,150[43], אולם לאחר המשבר בחברה והעברת קווי הייצור לסין וצמצומים שונים הגיע מספר עובדי קודאק ישראל לכ-350 ב-2012[44][45]. עד שנת 2019 ירד מספר עובדי קודאק בישראל לכמה עשרות בלבד[46].

סמלילים לאורך השנים

עריכה
  •  
    הלוגו הרביעי והמפורסם של קודאק בין השנים 1971–1987.
  •  
    הלוגו החמישי של קודאק בין השנים 1987–2006. ההבדל בינו לבין הקודם הוא בסגנון הכיתוב המודרני יותר.
  •  
    הלוגו השישי של קודאק בין השנים 2006–2016, בתקופת השפל שלה.
  •  
    הלוגו הנוכחי והשביעי במספר של קודאק, מ-2016. הלוגו עוצב על ידי סטודיו Work-Order כחלק מחזרתה של החברה לאופנה ולקדמה, וזכה לתשבחות רבות.
 
בשנות ה-50 וה-60 היו מצלמות הקופסה (Kodak Box) מתוצרת קודאק אהודות מאד בין צלמים חובבים

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קודאק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו למשל: ההתחרות הבינלאומית של קודאק, דבר, 18 ביוני 1931
    שבעה שגרירים מצרפת באשקלון, מעריב, 12 באפריל 1965
    קריסטינה (בת 3) עשתה סרט, מעריב, 2 באוקטובר 1969
    צלם אותה, מעריב, 15 בספטמבר 1980
  2. ^ האם אתה מסתכל באלבום ונזכר, מעריב, 4 באוקטובר 1978
  3. ^ קודאק קומפאני הבריטית קנתה את כל המניות של סינימה פאטה" הצרפתית ושל קודאק בפאריס, הארץ, 21 במרץ 1927
  4. ^ נפגעו סרטים שצולמו ע"י קרפנטר בעת נחיתתו - טייס־החלל חוזר היום לבסיס השילוח, הארץ, 27 במאי 1962
  5. ^ רויטרס, "קודאק מייצרת תצלום", מעריב, 18 בפברואר 1988
  6. ^ בלומברג, ניו-יורק מ-u ל-d, ‏קודאק הודתה: רווחיה ייפגעו מהצלחת פוג'י בארה"ב, באתר גלובס, 17 בספטמבר 1997
  7. ^ איי. פי, צלם וזרוק - כל השנים אנחנו מכניסים פילם למצלמה; עכשיו באו היפאנים והכניסו מצלמה לפילם.צלם וזרוק כל השנים אנחנו מכניסים פילם למצלמה;עכשיו באו היפאנים והכניסו מצלמה לפילם., מעריב, 29 במאי 1986
  8. ^ חברות קודאק ופוג'י הכניסו בשבוע שעבר לשוק מצלמות זולות, שניתן לצלם בהן פילם אחד. המצלמה החד-פעמית של קודאק תעלה 6.85 דולר, חדשות, 22 בפברואר 1987
  9. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏קודאק תנסה להכפיל צריכת מצלמות חד-פעמיות, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000
  10. ^ ידיעות אחרונות, ‏"קודאק" תפטר 10,000 עובדים ברחבי העולם, באתר גלובס, 13 בנובמבר 1997
  11. ^ בלומברג, ז'נבה, ‏אירגון הסחר העולמי דחה תביעת קודאק נגד יריבתה פוג'י, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1997
  12. ^ בלומברג, רוצ'סטר, ניו יורק, ‏[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=144537 קודאק דיווחה על נפילה של � ברווח הרבעוני; לחברה "בעיות בכל החזיתות"], באתר גלובס, 15 באפריל 1998
  13. ^ זה לא הרגע של קודאק, באתר גלובס, 11 באוגוסט 1997
  14. ^ חייך, מורידים מחירים, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
  15. ^ רון שטיין, ‏לראשונה מ-1999: החל מה-8 באפריל ישונה הרכב מדד הדאו ג'ונס, באתר גלובס, 1 באפריל 2004
  16. ^ שמוליק שלח, ‏אחרי פיטורי 250 איש קודאק ישראל תגייס עשרות עובדים, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2009
  17. ^ ראו מדועו של החברה:
    חברת "קודאק" בע"מ מתכבדת להודיע לקהל הנכבד שמיום 15 לספטמבר ירדו מתירי הפילמים שלה, הארץ, 28 בספטמבר 1926
    מותר לשלוח תצלומים לחו"ל, הארץ, 8 בנובמבר 1939
    התחרות הבין-לאומית של קודאק, דבר, 18 ביוני 1931
    לכל צרכי צלום קודאק עומד לשירותך תמיד, הארץ, 7 בנובמבר 1947
  18. ^ מדינות ערב מגבירות את החרם על ישראל, על המשמר, 9 ביולי 1953
  19. ^ 52 חברות אמריקניות מתנגדות לחרם הערבי נגד ישראל, מעריב, 10 בדצמבר 1976
  20. ^ סרטי KODAK בחניות לצרכי צילום - המפיצים היחידים : דלתה חברה למסחר בעמ, הארץ, 25 במרץ 1960
  21. ^ עינב בן יהודה, דלתא פילם פיטרה כ-25 מ-150 עובדיה, באתר הארץ, 6 ביוני 2004
  22. ^ פיתוח חינם - סרטי "קודאקולור" שנרכשו בישראל, הנושאים על גבי האריזה את סמל "דלתה קולור" יפותחו חינם במעבדות דלתה קולור, למרחב, 9 בנובמבר 1967
  23. ^ יאיר פלדמן, "החברה לישראל "מכרה" חלקה בסוכנות,"קודק", דבר, 28 בדצמבר 1976
  24. ^ איי אונליין, דלתא פילם מתמזגת עם הלקוחה הגדולה ביותר שלה - אוריינט קולור, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 1999
    אינטרגאמא - אוריינט קולור בכ-9 מ' ד', באתר גלובס, 27 ביוני 1999
  25. ^ חנויות מולטימדיה: הדור הבא של חנויות הצילום, באתר גלובס, 5 במרץ 2008
    שני שילה, מצלמה בלי פוקוס, באתר הארץ, 3 באפריל 2008
  26. ^ גלית ימיני, דלתה פילם תעביר לכפר נטר את מעבדת הצילום אוריינט, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2003
  27. ^ נעם בוקסבאום, אודי גורלניק פתח בישראל מעבדת פילם לסרטים בתמיכה של קודאק העולמית, באתר TheMarker‏, 12 באפריל 2006
  28. ^ יצחק דנון, ‏קודאק תובעת 8.8 מיליון שקל מחברת דלתה פילם ישראל, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2006
  29. ^ דלתה פילם משקיעה מיליון שקל בקמפיין לקודאק, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2005
    גלי וינרב, ‏דלתא פילם מוותרת על דורסל לטובת קודאק, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2003
  30. ^ דורון אביגד ואופק גבאי, ‏קודאק סוגרת את פיקצ'רוויז'ן הישראלית שרכשה ב-140 מ' ד', באתר גלובס, 19 בנובמבר 2001
  31. ^ אביבה משמרי, ‏קודאק תשלב במוצר שלה יישום של ריל-טיים אימאג' הישראלית, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2000
  32. ^ צורי דאר, חברת רילטיים אימאג' החלה לשווק את מערכת iPACS לשוק הרדיולוגיה בישראל, באתר TheMarker‏, 7 במאי 2001
  33. ^ צורי דאר, KPG, חברה בת של איסטמן קודאק, רכשה את חטיבת הדפוס של רילטיים הישראלית, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2004
  34. ^ צורי דאר, איסטמן-קודאק רוכשת את חברת אלגוטק הישראלית תמורת 42.5 מיליון דולר במזומן, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2003
  35. ^ קופין טאן, בארונ'ס, ‏קודאק בישראל: שש רכישות בחמש שנים, 1,300 עובדים, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2005
  36. ^ אורה קורן, סאיטקס מכרה החברה הבת SDP לקודאק תמורת 262 מיליון דולר, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2003
  37. ^ אבישי עובדיה, ‏מקודאק לסאיטקס ובחזרה, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2003
  38. ^ עודד חרמוני, קודאק תרכוש את אורקס הישראלית תמורת 55 מיליון דולר במזומן, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2004
  39. ^ סופית: עסקת קריאו-קודאק עוברת את כל האישורים הרגולטוריים ויוצאת אל הפועל, באתר TheMarker‏, 16 ביוני 2005
  40. ^ גתית פנקס, ‏קודאק רוכשת את קריאו ב-980 מיליון ד' 25% מהעובדים ו-50% מההכנסות - בארץ, באתר גלובס, 31 בינואר 2005
  41. ^ שושלת הדפוס הדיגיטלית, DailyMaily, September 5, 2006
  42. ^ דרור מרמור, ‏פתח תקוה: בית קודאק נחנך בעלות של 50 מ' ד', באתר גלובס, 13 במאי 2007
  43. ^ עינב בן יהודה, קודאק ישראל תקלוט 100 עובדים חדשים בשנת 2006, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2005
  44. ^ יוסי הטוני, ‏שלומית לוי, קודאק: "מערכת היחסים בין ה-HR וה-IT – מצוינת", באתר "אנשים ומחשבים", 18 באפריל 2012
  45. ^ עידו סולומון, קודאק ישראל תפטר 50 עובדים; תסגור את מחלקת הצילום הדיגיטלי המקצועי, באתר TheMarker‏, 27 באפריל 2009
    עידו סולומון, קודאק ישראל תפטר 150 עובדים מהמרכז בפתח תקוה - תעביר אחד מקווי הייצור לסין, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2008
  46. ^ רוית אורן, הטרגדיה של קודאק: כך הרסו מנהלים בינוניים חברה מצטיינת - מנהיגות ארגונית, באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2019


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=קודאק&oldid=39966623"