קולנוע סמדר

קולנוע סמדר
מידע כללי
סוג	בית קולנוע
כתובת	4 Lloyd George Street, Jerusalem, לויד ג'ורג' 4, ירושלים
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1928
תאריך פתיחה רשמי	1928
סגנון אדריכלי	אר דקו
קואורדינטות	31°45′54″N 35°13′20″E / 31.765027°N 35.222104°E
	(למפת ירושלים רגילה) קולנוע סמדר

קולנוע לב סמדר הוא הוותיק בבתי הקולנוע בירושלים שעודנו פעיל, כיום תחת רשת בתי הקולנוע לב.

המבנה, המצוי ברחוב לויד ג'ורג' 4 בעמק רפאים, בירושלים, נבנה על ידי גוטלוב בוירלה (Bäuerle) הבן, בסמוך לבית משפחתו - בית בוירלה, בשנת 1928. המבנה, בשונה מיתר מבני השכונה מאותה עת, נבנה מלבני סיליקט לבנות, בסגנון אר דקו, בדומה לבתי תל אביב מאותה עת. בבית הקולנוע פועל גם בית קפה. בשער הכניסה למבנה מצויים שני פנסי אר דקו ייחודיים.

היסטוריה

בוירלה החליט לבנות את המקום בחצר ביתו, במושבה הגרמנית, ב-1928. הוא הצליח לעקוף את החוק המנדטורי שחייב בנייה באבן ירושלמית, על ידי חיקוי זול מסיליקט. נראה שהוא זכה להעלמת עין של הרשויות עקב העובדה שהוא היה פופולרי בקרב חיילי המנדט הבריטי, ונסגר לעיתים קרובות להקרנות פרטיות. במקור נקרא המקום קולנוע אוריינט.^[1]

בוירלה שיפץ את המקום ב-1934, בציפייה לקהל יהודי שיגדוש את המקום. העיתוי לא היה יכול להיות גרוע יותר, שכן מיד בגמר השיפוץ הכריזה גרמניה הנאצית חרם על כל העסקים היהודים שבארצה, והעולם היהודי, כולל היישוב בארץ ישראל, הכריז על חרם נגדי נגד כל דבר גרמני. בוירלה סבל קשות מהחרם, והתמודד עם האשמות קשות ששיאם היה בכינויו על ידי מתחריו (קולנוע ציון, קולנוע אדיסון וקולנוע עדן) כ-"סוכן של היטלר". בוירלה זעם על הוצאת הדיבה, שכן הוא התנגד לאידאולוגיה הנאצית. הוא איים בתביעת דיבה נגדם, ואלו חזרו בהם מהאשמות. בוירלה אכן התנגד לנאציזם, סירב להקרין סרטי תעמולה שלהם, ואף סירב להניף את דגל צלב הקרס על חזית המקום. לכן הוא סבל מחרם אף משכניו הטמפלרים, שסרו למרות השלוחה של המפלגה הנאצית בארץ ישראל.

כעבור שנה, בגלל הפסדיו הרבים, נאלץ למכור את הקולנוע לאיתן בלקינד שהפעילו בחסות 'חברת בתי קולנוע בארץ ישראל בע"מ',^[2] ומיתגו מחדש בשם אפרת.^[3]^[4] הקהילה הטמפלרית רתחה מזעם על המעשה. לודוויג בוכהלטר, ראש הסניף הירושלמי של המפלגה הנאצית, שלח לבוירלה מכתב מלא באיומים, שנחתם ב-"הייל היטלר!". בוכהלטר ידע שהמכתב עלול להצית סערה ביישוב אם יתפרסם, ולכן הוסיף בנ"ב: "אנו מבקשים להתייחס למכתב זה כסודי, ולדאוג לכך שלא יגיע לידיים יהודיות". בוירלה לא התכוון להתקפל, אך בסופו של דבר לא עמד בלחץ הכבד. כעבור שלושה חודשים נסגר קולנוע "אפרת" וחזר לידיו של בוירלה, וזה המשיך להפעילו שוב באופן מקרטע, עד שהשכיר אותו לוויליאם (ביל) ת'ורוגוד ולפרדיננד שטקלף,^[5] והקולנוע פעל בשם קולנוע רג'נט.^[6]^[7] כשפרצה מלחמת העולם השנייה ב-1939 גורש בוירלה יחד עם כל נתיני האויב לשרונה והקולנוע הוחרם. אחרי המלחמה הוא גורש לאוסטרליה וכל ניסיונותיו להחזיר אליו את רכושו עלו בתוהו. ת'ורוגוד ושטקלף^[8] חזרו להפעיל את הקולנוע ביחד עד שב-1946 ת'ורוגוד פרש מהשותפות ושטקלף המשיך להפעילו בעצמו עד 1948, שאז עבר הנכס לידי הרשויות הישראליות.

עם הקמת המדינה התארגנו ארבעה חיילים משוחררים והקימו קואופרטיב להפעלת בית הקולנוע. הם הכריזו על תחרות למציאת שם חדש לקולנוע שהפרס הראשון עליה הוא כניסה חינם למשך שנה. בתחרות זכתה נערה אלמונית בת 14, שהציעה את השם סמדר. ברבות הימים ויתרו שלושה מהשותפים על חלקם בשותפות, והשותפים שנותרו היו דוד ולאה ביטרן ואריה צ'צ'יק. בשלב מאוחר יותר קנה צ'צ'יק את חלקם של דוד ולאה, והפך לבעלים הבלעדי. אריה צ'צ'יק שימש בתפקיד מוכר הכרטיסים, ואז היה ממשיך בריצה לפתח האולם כדי לקרוע אותם, ואז רץ לחדר ההקרנה כדי להקרין, וזה היה תפקידו במשך כעשרים וחמש שנה עד לפרישתו ב-1973. גם אשתו השתתפה בעסק כמוכרת מזון, ובנות המשפחה היו מנקות את האולם. החל מאמצע שנות ה-90 פועל בית הקולנוע במסגרת רשת בתי הקולנוע "לב".

באפריל 2008 נערכו אירועים מיוחדים לציון 80 שנה לפעילותו של בית הקולנוע. בין השאר, הוקרן סרט לזכרו של מנהל בית הקולנוע אריה צ'צ'יק, וכן נערכו דיונים בשיתוף אנשי רוח, בהם עמנואל הלפרין, מיכאל דק, חיים גורי, חנוך ברטוב, חיים בנאי ושמחה סיאני.

באוגוסט 2009 פורסם כי לאחר 81 שנות פעילות, מוצע מבנה הקולנוע למכירה וייתכן שייסגר, בעקבות סכסוך בענייני ירושה שפרץ בין שתי האחיות המחזיקות במבנה, נאוה צ'צ'יק ושרה חריש (בנותיו של אריה צ'צ'יק).^[9] במקביל פורסמה יוזמת צופים לרכישת בית הקולנוע.^[10] לאחר מאבק של תושבי השכונה ושל תנועת התעוררות בירושלים, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קבעה כי קולנוע סמדר יוכנס לרשימת השימור וכי לא תאושר בו בניה עד להכנת תוכנית האב של המושבות.

בדצמבר 2016 פורסם כי קולנוע סמדר ייסגר סופית ב-31 בדצמבר 2016, לאחר 88 שנות פעילות כתוצאה מאי הסכמה בין הנהלת הקולנוע לבעלי הנכס על סכום ההשקעה בשיפוצים שחייב בהם המבנה,^[11] אולם שבוע לפני התאריך הנקוב הוארכה פעילותו באופן זמני עד לחודש מאי בתקווה שיימצא פתרון קבע עד אז.^[12] במרץ 2017 פורסם כי בית הקולנוע ימשיך לפעול, לאחר שבתיווך לשכת סגן ראש העיר עופר ברקוביץ' הגיעו רשת בתי הקולנוע לב ונציג בעל הנכס להסכם הפעלה לעשור הקרוב.^[13]

בשנת 2019, חזר הסכסוך בין שתי בנותיו של צ'צ'יק לכותרות העיתונות המקומית.^[14]

בתחילת שנת 2020 הופסקו ההקרנות בבית הקולנוע בגלל משבר הקורונה. במחצית שנת 2021, עם שוך המשבר, הסתבר כי הקולנוע הוותיק הצליח לשרוד, וההקרנות באולם, חודשו.

עוגת סמדר

בבית הקפה של בית הקולנוע הוגשה עוגת ריבה בשם: עוגת סמדר שנעשתה מפורסמת ברחבי ירושלים.

גלריה

בית הקפה והקולנוע
פנס כניסה בסגנון אר דקו
שלט בקולנוע סמדר
קולנוע סמדר, יולי 2021. הקולנוע הוותיק הצליח לשרוד את משבר הקורונה ולחדש את פעילותו עם שוך-המשבר.