קונסטנטין יון פארחון
קונסטנטין יון פארחון (ברומנית: Constantin Ion Parhon; 15 באוקטובר 1874–9 באוגוסט 1969), היה רופא, מדען חוקר בתחום האנדוקרינולוגיה ופוליטיקאי רומני. היה בפועל ראש המדינה (אז הרפובליקה העממית הרומנית) מתוקף תפקידו כיושב ראש נשיאות האספה הלאומית הגדולה החל מ-30 בדצמבר 1947 ועד ה-12 ביוני 1952 (בין 30 בדצמבר 1947 ועד 13 באפריל 1948 במסגרת ועד משותף המורכב מ-5 אישים).
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1874 קמפולונג, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוגוסט 1969 (בגיל 94) בוקרשט, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה |
| מדינה |
רומניה |
| מקום קבורה |
בוקרשט |
| השכלה |
|
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית הרומנית |
| פרסים והוקרה | |
|
עיטור לנין | |
| חתימה |
 |
  | |
פארחון נולד בקמפולונג מוסצ'ל (מחוז ארג'ש), סיים את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בוקרשט. בנעוריו הושפע מקרל מרקס, וכסוציאליסט היה אחד ממייסדי מפלגת העבודה הרומנית, פלג של מפלגת האיכרים, ב-1919. לאחר מכן פארחון וקבוצת תומכיו נטשו את המפלגה, לטובת המפלגה הקומוניסטית הרומנית. יש טוענים שהוא מחה על השתתפות רומניה במלחמת העולם השנייה לצד מדינות הציר.
לאחר הדחתו של מיכאי הראשון, מלך רומניה, ב-30 בדצמבר 1947, החוקה מ-1923 הוחלפה ורומניה הוכרזה כרפובליקה עממית. בראש המדינה עמדו חמישה נציגים חברים בנשיאות (פרזידיום) של האספה הלאומית הגדולה שהיווה את הפרלמנט, כאשר פארחון נבחר לעמוד בראשם כיו"ר הנשיאות, תפקיד המקביל לתפקיד הנשיא במדינות אחרות. החל מ 13 באפריל 1948 היה ליושב ראש ובכך שימש בתפקיד הרם ביותר, אך בעל סמכות ייצוגית בלבד, של רומניה. ביוני 1952 התפטר מהנשיאות והקדיש את שארית חייו למחקר המדעי.
