קוף חוטמני

מין קוף צמחוני
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן הרבה טענות והשערות וישנו מקור רק לסכנת ההכחדה.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קוף חוטמני או קוֹף חוֹטֶם (שם מדעי: Nasalis larvatus) הוא מין קוף צמחוני יחיד בסוגו ממשפחת הקופים בעלי הזנב (קופי העולם הישן), הנפוץ בטבע רק באזורים ספורים בבורנאו.

קריאת טבלת מיוןקוף חוטם
קוף חוטם בוגר
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: קופים צרי אף
משפחה: קופים בעלי זנב
תת־משפחה: קולובים
סוג: קוף חוטם
מין: קוף חוטם
שם מדעי
Nasalis larvatus
וורמב, 1787
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המאפיין החזותי הבולט ביותר של קוף זה הוא אפו הגדול והבולט של הזכר, וזהו גם מקור שמו. ייעודו ומטרתו של האף לא ברור לגמרי, אך מקובל שהוא פשוט תוצר של ברירה מינית; נקבות קופי החוטם העדיפו זכרים בעלי אפים גדולים, וכך תכונה זו עברה בירושה והשתמרה. הזכרים גדולים בהרבה מן הנקבות: הם מגיעים לאורך 72 סנטימטרים ואורך זנבם מגיע עד ל-57 סנטימטרים, והם שוקלים עד 20 קילוגרם; הנקבות, לעומת זאת, אורכן עד 60 סנטימטרים והן שוקלות עד 12 קילוגרם. צבע פרוותם של קופי החוטם נע בין חום, כתום ואדמדם.

לקופי החוטם, בעיקר לשילונים, כרס גדולה כתוצאה מהרכב התזונה שלהם. מערכת העיכול שלהם מחולקת לארבעה חלקים המסייעים לעיכול עלים. תהליך העיכול משחרר גז רב, הגורם לבטנם "להתנפח". תזונתו של קוף החוטם מתבססת על פירות ירוקים, אגוזים ועלים. הם החיה היחידה הצמחונית שיכולה לאכול מעץ המנגרוביה הרעיל, בזכות כמות רבה של רוק וחלוקת מערכת העיכול לארבעה חלקים. משך זמן העיכול שלהם הוא 50 שעות. הם חיים בקבוצות קטנות יחסית של 10–20 פרטים. החברות בקבוצה מסוימת אינה קבועה אלא גמישה מאוד, והקופים עוברים מקבוצה אחת לאחרת לעיתים קרובות יחסית.

קופי החוטם ניזונים מעלים, פירות ואגוזים אותם הם קוטפים מן העצים, אולם בשל כריתת היערות ההולכת וגוברת והתיישבות האדם באזורים שבעבר לא היה בהם, מידלדלים מקורות המזון של קופי החוטם והם לא מהססים להיכנס לריכוזי אוכלוסייה אנושיים בעת חיפושם אחר מזון ולאכול שאריות מזון אנושי. לעיתים, כאשר הם אוכלים אגוזים בכמות רבה הגורמת לכך שהרעלנים שבתוכם מזיקים להם וגורמים לקלקול קיבה, אוכלים קופי החוטם אדמה המנטרלת את ההשפעה המזיקה של האגוזים.

קופי החוטם חיים הן על העצים והן באזורי ביצות ועל הקרקע. סביבת המחיה שלהם ביצות מנגרוב כוללת עצים ואזורי מים רדודים המאפשרים הליכה ואף מים עמוקים הדורשים שחייה. כמו קופים רבים אחרים, לקוף החוטם יכולת טיפוס טובה. הוא גם שחיין מיומן - לעיתים הוא עובר בשחייה מאי לאי. בזמן המעבר במים רדודים בהליכה, קופי החוטם הולכים זקוף ומרימים את ידיהם אל על; הנקבות נושאות את ולדותיהן על הירך. קבוצות שלמות נצפו וצולמו כשהן הולכות זקופות גם מחוץ למים; קוף החוטם הוא היונק היחיד, חוץ מגיבון וגורילה, שנצפה מתנייד בצורה כזו לאורך זמן מלבד האדם.

תכונות משותפות בין קוף החוטם ובין האדם, כמו מבנה האף וההליכה הזקופה, מהווים אישוש לתומכי תאוריית קוף המים, המציעה כי האבות הקדמונים של האדם חיו במשך תקופה אחת או יותר בסביבה מימית למחצה.

קוף החוטם מצוי בסכנת הכחדה ורק כ-7,000 פרטים עודם חיים בטבע. האיומים העיקריים עליהם הם כריתת היערות המצמצמת את תחום המחייה שלהם ואת מקורות המזון שלהם וכן ציד.

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קוף חוטמני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ קוף חוטם באתר הרשימה האדומה של IUCN