קטיף דובדבנים

קטיף דובדבנים (או: צ'רי פיקינג, מאנגלית: cherry picking) או כשל ראיות חלקיות הוא הצגה סלקטיבית של נתונים או ראיות באופן שנראה שמאשש עמדה מסוימת, תוך התעלמות מעובדות או מנתונים שיש בהם כדי להפריך או להחליש עמדה זו. קטיף דובדבנים הוא כשל לוגי מסוג "תשומת לב סלקטיבית", בדומה להטיית אישוש‏.

התחממות עולמית במשך עשרות השנים האחרונות (בכחול) נחשבת לקונצנזוס מדעי. גורמים בקרב התנועה להכחשת שינוי האקלים, מנסים לגרום לציבור הרחב לפקפק בו. אחת השיטות היא קטיף דובדבנים של הטמפרטורות בשנים 1998–2012 (באדום). גרף רק של שנים אלו נראה כאילו הטמפרטורות נשארות קבועות פחות או יותר לאורך השנים, אולם בהקשר הרחב של עשרות שנים נראה שהטמפרטורות עולות.

קטיף דובדבנים יכול להיות מכוון או בלתי מכוון. הוא כלי שימושי במסגרת תעמולה, שיווק, יחסי ציבור או פרסום לשם יצירת רושם מוטעה בקרב הציבור. אנשים שאינם בקיאים בנושא שהושפעו מטיעונים אלה עלולים להפיץ אותם הלאה. קטיף דובדבנים הוא מאפיין של תאוריית קשר. התומכים בתאוריה מוכנים לקבל כמעט כל ממצא התומך בתאוריה, בלי להתחשב במידת אמינותו. מנגד, כל הממצאים הסותרים את התאוריה נדחים בבוז, זוכים להתעלמות או מוצגים נחשבים לחלק מהקשר שנרקם לכאורה.

המינוח הוא דימוי לתהליך קטיף ממשי, שבו מצופה מן הפועל לקטוף רק את הפירות הטובים עבורו. מי שרואה רק את הפירות שנקטפו עשוי להסיק כי רוב הפירות במטע, או אפילו כולם, הם באיכות הטובה ביותר. מסקנה זו שגויה, משום שהפירות שנקטפו אינם מדגם מייצג של כלל הפירות. 

הטיה אחרת שלעיתים מתבלבלים בינה לבין קטיף דובדבנים היא איסוף סלקטיבי של הפירות הקלים להשגה, תוך התעלמות מפירות קשים להשגה (למשל, אלה הנמצאים בצמרות העצים). 

שיטה של קטיף דובדבנים הנפוצה בקהילות של פסאודו-מדע ותאוריות קונספירציה היא כריית ציטוטים (באנגלית: quote mining). מינוח זה שואב השראה מתהליך הכרייה של מינרלים נדירים ויקרי מציאות. בתהליך זה סורקים באופן שיטתי מסמך הנתפס כבעל סמכות ואמינות גבוהות, למשל ספר מדע או מאמר מדעי של מומחה הנחשב בר-סמכא בתחומו, במטרה לאתר ציטוטים אשר, כאשר מנתקים אותם מהקשרם, עשויים להישמע כתומכים בעמדותיהם של הכורים. ציטוטים אלו ניתן לאחר מכן לפרסם כעמדתו המוסמכת של המומחה תוך ציון המקור, גם אם עמדתו האמיתית שונה ואף מנוגדת, תוך הסתמכות על כך שמעטים הקוראים אשר יטרחו לבדוק את הציטוט בהקשרו במסמך המקורי.

במדע

הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן טען כי לאמצעים של המדע – השיטה המדעית יש חשיבות גדולה ביחס לאנושות – לא פחותה מזו של הדברים שהמדע מאפשר להשיג (המצאות טכנולוגיות). פיינמן תיאר מספר היבטים הנוגעים לשיטה המדעית, בהקשר של אישוש או פסילה של היפותזה או כדרך להעריך תאוריה מדעית. הוא תיאר כללים כדי לבצוע איסוף, הערכה והצגה של ראיות בהקשר זה, הן לחשיבות היחס לכל הראיות והן ביחס למכשולים שעלולים להכשיל חוקר בהקשר זה:

• אסור לדעת את התשובה לשאלה כלשהי מראש. אם אתם כבר יודעים את התשובה אין לכם צורך לאסוף עליה שום ראיות. (יובל נח הררי מכנה תכונה זו "נכונות להודות בבורות" ומדגים את חשיבותה למדע).
• חיפוש אחר ראיות. השיטה המדעית לאסוף ראיות לשם אישוש או פסילת רעיון היא ביצוע ניסויי מדעי (או דרך תצפיות לדוגמה בתחומים כמו אסטרונומיה או ארכאולוגיה).
• איסוף ראיות רבות דרך נוספת לחפש רעיונות חדשים או לאושש תאוריה (מלבד ניסוי מכריע) היא לאסוף כמה שיותר עוד ועוד ראיות רלווטיות על פי הכלל "כל המרבה הרי זה משובח".
• עקביות מי שרוצה לאשש תאוריה מסוימת צריך להראות שראיות אלה יהיו עקביות מבחינה לוגית זו עם זו. ככל שמצליחים לחבר יותר רעיונות אחד לשני כך שיהיו עקביים זה עם זה ועם התאוריה כך התאוריה מבוססת יותר.
• אסור לקחת רק את הראיות שמוצאות חן בעיננו – צריך לקחת את כל הראיות- כלומר להימנע מכשל לוגי של "קטיף דובדבנים"
• שמירה על אובייקטיביות וזהירות מפני סמכות – מי ששוקל ראיות צריך לשמור על מידה כלשהי של אובייקטיביות בהערכת הראיות. כמו כן פיינמן מזהיר מפני היתלות בסמכות. סמכות יכולה לתת רמז על האמת אבל היא בעצמה אינה מקור מידע. צריך להתעלם מכל סמכות כאשר הראיות חולקות עליה.
• תיעוד חסר עניין תיעוד או הצגה של התוצאות צריכים להיעשות באופן חסר עניין – פיינמן מציין כי דבר זה נראה לכאורה מגוחך – שכן מישהו שחוקר משהו משקיע הרבה בניסיון לברר את הנושא ויש לו הרבה עניין. הנקודה היא שאסור לדווח על הנושא באופן שיוביל את הקורא לקבל רעיון שונה מזה שהראיות מובילות אליו.

לצורכי הכחשת מדע

קטיף דובדבנים הוא אחד המאפיינים האפיסטמולוגיים של הכחשה עובדות, תהליכים או תאוריות והוא נמצא בשימוש נרחב על ידי מכחישי מדע שונים כדי לסתור לכאורה ממצאים מדעיים ותאוריות מדעיות. לדוגמה, הוא משמש בהכחשת שינויי אקלים, הכחשת אבולוציה על ידי בריאתנים, התנגדות לחיסונים והכחשת הנזקים הבריאותיים של צריכת מוצרי טבק ושל עישון פסיבי.

הבחירה לעשות בחירות סלקטיביות בין עדויות מתחרות, כדי להדגיש את התוצאות התומכות בעמדה נתונה, תוך התעלמות או ביטול של ממצאים שאינם תומכים בה, היא מנהג המכונה "קטיף דובדבנים" ומהווה סימן היכר של מדע לקוי או פסאודו-מדע.

— מדען האקלים ריצ'רד סומרוויל , עדות בפני ועדת המשנה של בית הנבחרים האמריקאית לאנרגיה ומסחר בנושא אנרגיה וכוח, 8 במרץ 2011.

מדע קפדני בוחן את כל הראיות (ולא בורר רק ראיות חיוביות), בוחן משתנים כדי לזהות מה עובד בפועל, משתמש בתצפיות עיוורות כדי למזער את ההשפעות של הטיה, ומשתמש בלוגיקה עקבית פנימית."

— — סטיבן נובלה , "ספקן בעוץ", 26 באפריל 2011

לדוגמה בריאתנים משתמשים לא אחת בטענות לגבי הפיצוץ הקמבריוני כדי לנסות להכחיש את האבולוציה. אחת השיטות שבהן משתמשים בנושא זה לרעה הוא ביצוע קטיף דובדבנים על ידי ציטוטים חלקיים שהוצאו מההקשרם. ריצ'רד דוקינס מתאר כיצד משפט שלו מהספר השען העיוור שאומר על מאובני בעלי החיים מתקופה זו כי "דומה הדבר כאילו הן פשוט הושתלו שם, בלי שום היסטוריה אבולוציונית." מצוטט בהרחבה על ידי אתרים בראיתניים, בלי שהם מביאים את ההסבר שמתלווה לכך מיד בהמשך, כראיה לכאורה לזכותם.

הצגת מידע בפרסום

פיינמן מציין את תחום הפרסום כדבר שנוגד את אמות המוסר של המדע, שכן מדענים צריכים לדווח את הממצאים שלהם בלי להסתיר דברים, בלי לנסות ליצור אצל הקורא רושם לא נכון. לפי פיינמן, הפרסום הוא דוגמה של תיאור מוצרים באופן בלתי מוסרי מבחינה מדעית – לדוגמה כיוון שלא מציינים חסרונות של המוצר.

פיינמן מציין דוגמה של פרסום של שמן בישול מסוים. הפרסום מתאר תכונה חיובית של השמן הזה, אבל לא מזכיר שגם שמנים אחרים מכילים את אותה תכונה. לפי פיינמן חוסר המוסריות הזה נפוץ במידה כזו שאנחנו מתרגלים אליו בחיי היומיום ואנחנו לא מבינים שהוא רע.

בתקשורת המונים

בהנמקה של טיעונים, במיוחד בוויכוחים בתקשורת, אנשים עלולים לבצע "כריית ציטוטים" שהיא סוג של קטיף דובדבנים, שבה המתדיין בוחר באופן סלקטיבי כמה ציטוטים התומכים בעמדה (או מגזים בעמדה מנוגדת) תוך התעלמות מאלה שממתנים את הציטוט המקורי או מכניסים אותו להקשר אחר.

קטיף דובדבנים בוויכוחים בתקשורת היא בעיה משמעותית שכן העובדות עצמן נכונות אבל צריך לשים אותן בהקשר הנכון. מכיוון שלא ניתן לבצע מחקר בשידור חי ולעיתים קרובות ניתן לתת הקשר רק לאחר זמן מה, עובדות או ציטוטים שנבחרו בצורה זו בדרך כלל נשארים במיינסטרים הציבורי, וגם כשהם מתוקנים, הם מובילים למצג שווא נרחב בקרב קבוצות ממוקדות שאליהן כוון המסר.

ראו גם

• הטיית האישוש
• דגימה מוטה
• אפקט הות'ורן
• הכללה חפוזה
• חוק הטריוויאליות של פרקינסון
• הטיית בחירה

קישורים חיצוניים

• ארז גרטי, אורז – השקר הלבן, מאמר המדגים הפרכת טיעון מדעי-רפואי המבוסס על קטיף דובדבנים, באתר פופולרי של מכון דוידסון