קיה
קִיָה מוטורס (באנגלית: Kia Motors; בקוריאנית: 기아자동차; בהנג'ה: 起亞自動車) היא חברה דרום-קוריאנית לייצור כלי רכב, הנמצאת בבעלות קבוצת יונדאי-קיה שהייתה בעברה חלק מקבוצת יונדאי הדרום-קוריאנית והתפרקה ב-1997. קיה הייתה יצרן הרכב השני בגודלו בקוריאה הדרומית עד 1998, עת מוזגה עם חברת יונדאי מוטור לאחר המשבר הפיננסי באסיה. המוצר העיקרי של קיה הוא מכוניות נוסעים.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית |
בורסה | בורסת קוריאה (000270) |
תקופת הפעילות | 1944–הווה (כ־80 שנה) |
חברת אם | יונדאי מוטור |
מיקום המטה | סיאול |
משרד ראשי | סיאול, קוריאה הדרומית |
ענפי תעשייה | תעשיית הרכב |
מוצרים עיקריים | מכוניות, משאיות |
הכנסות | 17,439 מיליארד וון דרום קוריאני (2006) |
רווח תפעולי | 7.2331 וון דרום קוריאני (נכון ל־2022) |
רווח | 39 מיליארד וון דרום קוריאני (2006) |
הון עצמי | 39.3431 וון דרום קוריאני (נכון ל־2022) |
יו"ר | יונג-קן לי |
עובדים | 33,255 (2013) |
www.kiamotors.com | |
מקור שמה של החברה בצירוף מילים קוריאני שמשמעותו "לצמוח מתוך אסיה". שם החברה נהגה בעולם כ-"קי-אה". בישראל, הוצגה ושווקו רכבי החברה בתחילה בהגיית השם "קאיה", אך בהמשך החל השימוש בשם המקורי בקוריאנית. יבואנית קיה בישראל היא חברת טלקאר שבשליטת רמי אונגר.
היסטוריה
עריכהקיה נוסדה ב-1944 בפרבר של סיאול כיצרנית צינורות מתכת ואופניים. ב-1952 שינתה את שמה, ובמהלך השנים החלה לייצר אופנועים ומשאיות. ב-1973 ייצרה את מכונית הנוסעים הקוריאנית הראשונה ששמה היה "בריסה". תוך שנתיים החלה החברה לייצא את תוצרתה.
בשנת 1976 השתלטה קיה על יצרנית הרכב הדרום קוריאנית אסיה מוטורס (אנ') אשר נסגרה בשנת 1999.
ב-1986 החלה קיה בשיתוף פעולה עם חברת פורד וחתמה על הסכם לייצור דגמים ישנים של חברת מאזדה. כלי הרכב הראשון היה דגם "פרייד" שהיה מבוסס על מאזדה 121. ב-1988 הגיע סך הייצור למיליון כלי רכב.
קיה החלה בייצוא לאירופה ב-1991 עם דגם אחד בלבד, "פרייד", ששווק כרכב זול במיוחד בקטגוריית המיני. ב-1994 התרחב ההיצע עם דגם "מנטור" מקטגוריית הקומפקטיות. ב-1995 החל שיווק רכב שטח קומפקטי שזכה להצלחה, בשם "ספורטאז'".
לאחר שהגיעה לפשיטת רגל בעקבות המשבר הפיננסי באסיה, התמזגה קיה ב-1998 עם יונדאי מוטור והפכה לחברה הבת של קבוצת יונדאי-קיה. לאחר שינוי הבעלות החלה קיה בשיווק המיניוואן הראשון שלה, בשם "קרניבל" שהיה מיניוואן בגודל מלא. במקביל אליו, הוצג גם מיניוואן קטן יותר בשם "קארנס". באותה שנה הציגה החברה גם את "קלארוס", דגם בקטגוריית משפחתיות גדולות, שלא זכה להצלחה.
ב-2002 הגיע סך הייצור של החברה, מאז נוסדה, ל-10 מיליון יחידות. באותה שנה הוצג רכב שטח גדול יותר בשם "סורנטו" שזכה להצלחה במכירות. באותה עת הוצג בעולם באופן הדרגתי דגם סדאן קומפקטי בשם "סראטו" שנועד להחליף את "ספיה", אך עדיין לא זכה להצלחה רבה. כמו כן, הוצג דגם "ריו" בקטגוריית הסופר מיני. ב-2007 הוצג דגם קומפקטי חדש בשם "סיד" שנועד להתחרות בדגמי ההאצ'בק הקומפקטיים הנפוצים באירופה כדוגמת פולקסווגן גולף.
ב-2005 הקימה קיה מפעל בסלובקיה ושנה לאחר מכן בארצות הברית.
בשנת 2010 מונה המעצב הגרמני פיטר שרייר (Schreyer), לנשיא החברה, האדם הראשון המחזיק בתואר זה שאינו ממוצא קוריאני, וכמנהל מחלקת העיצוב. שרייר נחשב כאחראי למהפכה במוניטין העולמי של היצרנית. בנוסף, שרייר מונה לעצב גם את דגמי חברת יונדאי.
שרייר מכנה את סגנונו העיצובי כ"הפשטות של הקו הישר", והוא מיושם בכל דגמי קיה ויונדאי, תוך שילוב קו העיצוב של יונדאי, המכונה "פיסולים זורמים" (Fluidic Scuplture).
בשנת 2018 פרש שרייר מתפקיד המעצב הראשי של קיה ויונדאי ומכהן כעת בתפקיד ייעוץ כמנהל העיצוב של הקונצרן. את מקומו תפס דונקרוולקה שכיהן בשלוש שנים שקדמו לכך כמעצב של מותג היוקרה, ג'נסיס מוטורס.
החברה פיתחה גם רכבים כבדים דוגמת KM1500.
דגמי החברה
עריכהדגמי עבר
עריכהדגמים נוכחיים
עריכהמיני ומשפחתיות
עריכה- קיה פיקנטו - מיני. חולקת מכלולים רבים עם יונדאי i10. פיקנטו הוא הדגם הנמכר בישראל מאז שנת 2015.[2]
- קיה ריי - סופרמיני עירונית בגרסאות מנוע בנזין ו-רכב חשמלי מונע מצבר, מיוצרת משנת 2011 ועד היום.
- קיה ריו - סופרמיני. הדור הנוכחי הוצג ב-2016 ומציג קפיצת רמה ברמת האבזור והאיכות לסגמנט כלי רכב זה לעומת הדור הקודם.
- קיה סיד - משפחתית. חולקת מכלולים רבים עם יונדאי i30. נמכרת בתצורה סדאן, סטיישן וקופה 3 דלתות שמכונה גם פרוסיד.
- קיה פורטה - משפחתית, מקבילה ליונדאי אלנטרה וחולקת איתה מכלולים. מתחרה בדגמים כמו מאזדה 3 ורנו פלואנס. ברוב העולם, ממותגת תחת השם ״קיה סראטו״.
- קיה סול - מיקרוואן קומפקטי. קיימת גם גרסת מנוע מחוזק עם 200 כ״ס, ובארצות הברית גם גרסה חשמלית כם 114 כ"ס וטווח נסיעה של כ-200 ק"מ.
- קיה אופטימה - משפחתית גדולה, חולקת מכלולים רבים עם יונדאי i40 ועם יונדאי סונטה. מתחרה בדגמים כגון פולקסווגן פאסאט ופורד מונדאו. משווקת בישראל בגרסת דיזל (המיועדת בעיקר לשוק המוניות) ובגרסת פלאג-אין הייבריד.
- קיה קארנס - מיניוואן בעל 7 מקומות. ממתחריו: רנו סניק, סיטרואן С4 פיקאסו.
- קיה קרניבל (בארצות הברית - "Sedona") - מיניוואן גדול. בשנים 2000–2005 היה עם 7 מקומות ישיבה, החל מ-2015 עם 8 מקומות ישיבה ואופציה לעד 11 מקומות ישיבה בשווקים מסוימים.
- קיה קווריס - מכונית יוקרה בגודל מלא, מקבילה לג'נסיס G80 ולג'נסיס G90. הדור הראשון הושק ב-2012 והשני ב-2018. הדגם לא נמכר בישראל.
- קיה סטינגר - מכונית סלון קומפקטית, מקבילה לג'נסיס G70. מיוצרת משנת 2017 ומתחרה ישירות ב-BMW סדרה 5 ואלפא רומיאו ג'וליה.
- קיה קדנצה (קיה K7) - מכונית סלון שנמכרה בדרום קוריאה, בארצות הברית ובמזרח התיכון בשנים 2010–2020. בשנת 2021 הוכרז על החלפתה ב-קיה K8.
פנאי ושטח
עריכה- קיה ספורטאז' - קרוסאובר עם 5 מושבים ואופציה להנעה כפולה, מקביל ליונדאי טוסון וחולק איתו מכלולים רבים. הספורטאז' מאובזר במערכות בטיחות מתקדמות הכוללות מערכת בלימה אוטונומית, ונבחר ל-"אוטו השנה 2017" על ידי מגזין הרכב "אוטו". הוא בין הרכבים הנמכרים ביותר בישראל ביחד עם הטוסון. מתחרה ברכבים כגון פולקסווגן טיגואן וטויוטה ראב-4.
- קיה סורנטו - קרוסאובר (בדור הראשון: SUV) הממוקם בקטגוריה של דגמים כגון מיצובישי אאוטלנדר והונדה CR-V. מוצע בחלק מגרסאותיו עם 7 מושבים.
- קיה נירו - דגם פנאי קטן עם הנעה היברידית שחולק פלטפורמה משותפת עם היונדאי איוניק. בסיס הגלגלים שלו זהה לספורטאז', אך המידות הכלליות קטנות ממנו.
- קיה סטוניק - קרוסאובר, מיוצרת משנת 2017 ונמכר בישראל מאז 2018.
- קיה סלטוס - קרוסאובר המיוצר משנת 2019, ונמכרת בישראל משנת 2020.
- קיה אקסיד - קרוסאובר המיוצר משנת 2019, ונמכרת בישראל מדצמבר 2019.
- קיה טליורייד - קרוסאובר הכי גדול של קיה המבוסס בעיקרו על היונדאי פליסייד, הוצג בשנת 2019 ומיועד לארצות הברית בלבד.
- קיה סונט - קרוסאובר עירוני, מיועד לשוק ההודי.
חשמלית
עריכהבישראל
עריכההיבואן של קיה בישראל היה מיכאל לוי. בשנת 2008 קיבלה חברת טלקאר שבשליטת רמי אונגר את הזיכיון לייבוא רכבי קיה לישראל. על זיכיון זה התנהל סכסוך עסקי ממושך בין אונגר ללוי,[3] שהסתיים בפסק דין לטובתו של אונגר.[4]
נתוני מכירות
עריכהעל פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר כלי רכב פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[5]:
שנה | מכירות | מיקום כללי | % שינוי |
---|---|---|---|
2021 | 15,180 | 3 | |
2020 | 25,307 | 3 | |
2019 | 32,190 | 3 | -10.3 |
2018 | 35,873 | 2 | -1.0 |
2017 | 36,232 | 2 | -7.3 |
2016 | 39,089 | 2 | 13.0 |
2015 | 34,603 | 1 | 26.2 |
2014 | 27,414 | 3 | 25.7 |
2013 | 21,810 | 3 | 8.7 |
2012 | 20,064 | 3 | 22.0 |
2011 | 16,444 | 4 | 54.0 |
2010 | 10,676 | 6 | 113.6 |
ראו גם
עריכה- יונדאי מוטור (רכבי "יונדאי") hyundai motor
- יונדאי
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קיה (באנגלית)
- קיה, ברשת החברתית פייסבוק
- קיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- קיה, ברשת החברתית אינסטגרם
- קיה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קיה מוטורס (באנגלית)
- יבואן קיה לישראל
- קובי ליאני, קוריאה הדרומית, קיה: הכוח להפוך את העולם לירוק, אצל הפוליטיקאים, באתר וואלה, 18 בנובמבר 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ שימו לב לסגנון של הפונט בעל התגים
- ^ דניאל שמיל, המשפחתיות איבדו את הבכורה: מי המכונית הפופולרית ביותר ב-2013?, באתר TheMarker, 4 בינואר 2014
- ^ זוהר שחר לוי ותומר גנון, קרב הענקים של שוק הרכב הישראלי, באתר כלכליסט, 30 בנובמבר 2017;
צח שפיצן, הקרב על קיה: הסכסוך העסקי שהפך למבצע ריגול, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 בינואר 2018 - ^ תומר גנון, הקרב על זיכיון קיה: רמי אונגר ניצח את מיכאל לוי, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2021
- ^ מכירות קיה בישראל, קארזון