קיוג'ה
קיוג'ה (באיטלקית: Chioggia; בוונטית: Cióxa; בלטינית: Clodia) היא עיר חוף בנפת ונציה שבמחוז ונטו שבאיטליה.
 סמל קיוג'ה | |
 | |
| מראה קיוג'ה מהאוויר | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 ונטו |
| נפה | ונציה |
| ראש העיר |
ג'וזפה קאסון Giuseppe Casson |
| בירת העיר |
קיוג'ה  |
| שפה רשמית | איטלקית |
| שטח | 185 קמ"ר |
| גובה | 2 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 47,559 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 270 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 45°14′N 12°17′E / 45.233°N 12.283°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.chioggia.org/welcome_page.php | |
  | |
קיוג'ה ממוקמת על אי קטן בכניסה הדרומית ללגונת ונציה במרחק של כ-25 ק"מ מדרום לוונציה. סוללת עפר מגשרת את העיר ליבשה ולאחד מרובעיה סוטומרינה (Sottomarina).
היסטוריה
עריכהקיוג'ה וסוטומרינה לא היו ערים הבולטות בעתיקותן, למרות שהן הוזכרו לראשונה בכתביו של פליניוס הזקן בשם פוסה קלודיה (fossa Clodia). אגדה מקומית מייחסת את השם הזה למייסד קלודיוס (Clodius), אך התיארוך של אגדה זו לא ידוע.
שמה של העיר השתנה לאורך ההיסטוריה: Clodia, Cluza, Clugia, Chiozza ו-Chioggia. המסמכים העתיקים ביותר המזכירים את קיוג'ה בשמה הנוכחי מיוחסים למאה ה-6 לספירה, כאשר היא הייתה חלק מהאימפריה הביזנטית. קיוג'ה הוחרבה על ידי פפין, מלך איטליה (בנו של קרל הגדול) במאה ה-9, אך נבנתה מחדש על בסיס תעשייה חדשה שהייתה מושתתת על בריכות אידוי למלח. בימי הביניים, קיוג'ה רבתי הייתה ידועה כקלוג'ה מאג'ור (Clugia major) ואילו קלוג'ה מינור (Clugia minor) הייתה למעשה שרטון במרחק 600 מחוף הים האדריאטי. כעיר חופשית וכמקום מושבו של בישוף החל מ-1110, מילאה העיר תפקיד חשוב במה שנקרא "מלחמת קיוג'ה שנטשה בין הרפובליקה של ג'נובה לבין הרפובליקה של ונציה ובמהלכה נכבשה העיר על ידי ג'נובה ב-1378 ולבסוף על ידי ונציה ביוני 1380. למרות שהעיר נותרה עצמאית בעיקרה, היא הייתה מכאן והלאה כפופה לוונציה. ב-14 במרץ 1381 כרתה קיוג'ה ברית עם זאדר ועם טרוגיר כנגד ונציה ולבסוף היא נעשה מוגנת יותר על ידי ונציה ב-1412 מאחר שבאותה שנה נעשתה שיבניק למקום מושב רשויות המכס ושל צרכני המלח וקיוג'ה קיבלה את המונופול על סחר המלח בכל רחבי הים האדריאטי.
אתרים חשובים
עריכהקיוג'ה היא למעשה העתק מוקטן של ונציה, כשאת העיר חוצות כמה תעלות, שהראשית מבניהן היא תעלת ונה (Canale Vena). הרחובות הצרים המאפיינים אותה ידועים בשם קאלי (calli). בקיוג'ה קיימות כמה כנסיות מימי הביניים, רובן שופצו בתקופת השגשוג של המאות ה-16 וה-17.
כנסיית סנטה מריה הוקמה במאה ה-11 והפכה להיות קתדרלה בשנת 1110 ונבנתה מחדש ב-1623 על ידי האדריכל בלסאדר לונגנה (Baldassarre Longhena).
לכנסיית אנדרו הקדוש מהמאה ה-18 יש מגדל פעמונים שנבנה במאות ה-11 וה-12, מגדל הפעמונים העתיק בעולם.
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קיוג'ה- היסטוריה של קיוג'ה
- קיוג'ה באנציקלופדיה הקתולית (1913)
- קיוג'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
