קלייטוס השחור

קלייטוס (ביוונית: Κλεῖτος) המכונה השחור (ביוונית: ὁ μέλας) היה מצביא מוקדוני שהתפרסם בהצלת חייו של אלכסנדר הגדול בקרב גרניקוס. אם כי מאוחר יותר אלכסנדר רצח אותו במו ידיו בהתקף זעם.

ביוגרפיה

קלייטוס היה בנו של אציל מוקדוני בשם דרופידס. אחותו לניקה הייתה אומנתו של אלכסנדר בילדותו.

קלייטוס התגייס לצבא המוקדוני, ובזכות משפחתו ואומץ לבו עלה בסולם הדרגות. הוא הצטרף למסעו של אלכסנדר לפרס. בקרב גרניקוס ניסו הפרסים להרוג את אלכסנדר, שבלט בקסדתו המעוטרת בנוצות לבנות גדולות. קלייטוס הציל את חייו של אלכסנדר. המקורות מוסרים שתי גרסאות שונות לגבי תקרית זו. לפי דיודורוס^[1] ספיתרידטס, מפקד הפרשים מהירקניה, הטיל על אלכסנדר כידון שלא חדר את שריונו, ואלכסנדר הרג אותו ברומח שלו, אך אחיו, רוסאקס, הצליח להנחית מכה חזקה על קסדתו. הקסדה נשברה ואלכסנדר נפצע קל, אך המכה הממה אותו והוא נפל מהסוס. רוסאקס הרים את ידו כמו להנחית עליו את מכת המוות, אך קלייטוס הצליח לגדוע אותה בטרם הספיק לפגוע באלכסנדר. לפי אריאנוס^[2] מיתרידטס, סטראפ איוניה, הוא שהטיל את הכידון באלכסנדר, ואילו ספיתרידטס הוא שביקע את קסדתו. לפי פלוטרכוס,^[3] ספיתרידטס הוא שהלם בקסדתו של אלכסנדר, ואילו רוסאקס ניסה להרוג אותו, לפני שקלייטוס הרג אותו. בכל מקרה, התוצאה הייתה זהה: אלכסנדר נפצע קל בלבד וניצל מהנסיונות להורגו.

קלייטוס המשיך לשרת את אלכסנדר בנאמנות, ולאחר הוצאתו להורג של פילוטאס קודם לדרגת ההיפרכוס (מפקד חיל הפרשים) יחד עם הפאיסטיון. ככל הנראה אלכסנדר עשה זאת מתוך הכרת תודה ותו לא.^[4] כמו רבים אחרים, ראה קלייטוס בדאגה ובחשש כיצד מלכו הצעיר מעדיף את הפרסים, ה"ברברים" בעיני היוונים, מאשר את האצולה המוקדונית הוותיקה.^[5] הוא מונה למושל של באקטריה וסוגידאניה במקום ארטבזוס השני מפריגיה, קלייטוס היה אמור לצאת לשם כדי להתחיל למלא את תפקידו. אולם בשנת 328 לפנה"ס חנה צבאו של אלכסנדר במרקנדה, ויחד עם כמה חברים קרובים שתה אלכסנדר לשוכרה, על פי עדות אריאנוס הוא שתה באופן "שחיקה יתר על המידה את מנהגי הזרים".^[6] כמה מידידיו המזרחיים החדשים של אלכסנדר החלו ללעוג למוקדונים, ואלכסנדר השיכור נהנה מהבדיחות, אולם קלייטוס שהיה שיכור לא פחות מחה על כך. אלכסנדר לעג לו וכינה אותו "מוג לב". השניים החלו לריב, ואלכסנדר הושיט את ידו אל חרבו, אולם אחד מאנשיו לקח אותה משם בזריזות. אלכסנדר הזועם הורה להשמיע אזעקה בחצוצרה, אולם המחצצר סירב. חבריו של אלכסנדר הרחיקו במהירות את קלייטוס והוציאו אותו מהחדר. אולם קלייטוס חזר לחדר, והמשיך ללעוג לאלכסנדר, כשהוא שר כנגדו את חרוזו של אוריפידס: "אוי כמה שפלו מידות יוון התרומיות"^[7] אלכסנדר הזועם חטף חנית מאחד החיילים, והטיל אותה בלבו של קלייטוס, שמת במקום.^[8]

אלכסנדר התאבל מאוד על מותו של קלייטוס, ובמשך שלושה ימים שקל להתאבד.^[9] אולם מקורביו שכנעו אותו שקלייטוס תכנן קשר נגדו, ולכן המוות הגיע לו בצדק.^[10] הפילוסוף אנכסארכוס, שהיה אחד מראשי החנפנים של אלכסנדר, טען שאלכסנדר זכאי לכל כבוד שהוא, ולפיכך מותר לו להרוג את מי שירצה.^[11] רצח קלייטוס היה אחד מהמעשים המטילים כתם באופיו של אלכסנדר, ומעידים עד כמה היה חסר שליטה עצמית כאשר היה בגילופין.

לקריאה נוספת

דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, מהדורה ראשונה תשמ"ג, מהדורה שנייה תשמ"ז
ג'. ב. ברי, תולדות העולם הקלאסי, כרך שני.
ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, 2012, הוצאת מודן - (מהדורה ראשונה בשנת 2010)
קלושה פאול, אלכסנדר הגדול, ת"א: מזרחי, 1963.
י. מודז'ייבסקי, אלכסנדר מוקדון, הוצאת הדר, 1960.
פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון; תרגם מיוונית והוסיף הערות: א"א הלוי; הביוגרפיות סולון, תימיסטוקליס ואלקיביאדיס – תרגמן והוסיף להן הערות מ"ה בן שמאי, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשל"א.

Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.
Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
Arrian, The Campaigns of Alexander, translated by Aubrey de Sélincourt, Penguin Classics, 1958 and numerous subsequent editions.
Quintus Curtius Rufus. "Historiarum Alexandri Magni Libri Qui Supersunt" (בלטינית).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קלייטוס השחור בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ דיודורוס, ספר 17, פרק 20, פסקאות 3 - 7
^ אריאנוס, ספר ראשון, פרק 15 פסקאות 7-8
^ פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", 16.
^ י. מודז'ייבסקי, "אלכסנדר מוקדון" עמ' 99.
^ י. מודז'ייבסקי, "אלכסנדר מוקדון" עמ' 98 - 102.
^ אריאנוס, ספר שלישי, פרקים 9-8.
^ אוריפידס, אנדרומאכה, 693.
^ פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", פרקים 52-50.
^ ביוגרפיה של קלייטוס באתר ליוויוס
^ קורטיוס, ספר שמיני, 2, 12.
^ ביל יני, עמ' 142.

[1] דיודורוס, ספר 17, פרק 20, פסקאות 3 - 7

[2] אריאנוס, ספר ראשון, פרק 15 פסקאות 7-8

[3] פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", 16.

[4] י. מודז'ייבסקי, "אלכסנדר מוקדון" עמ' 99.

[5] י. מודז'ייבסקי, "אלכסנדר מוקדון" עמ' 98 - 102.

[6] אריאנוס, ספר שלישי, פרקים 9-8.

[7] אוריפידס, אנדרומאכה, 693.

[8] פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", פרקים 52-50.

[9] ביוגרפיה של קלייטוס באתר ליוויוס

[10] קורטיוס, ספר שמיני, 2, 12.

[11] ביל יני, עמ' 142.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]