קלף משחק

חתיכה מלבנית של נייר מנויילן, פלסטיק דק או עבה, המשמש למשחקי קלפים.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קלף משחק הוא לרוב חתיכה מלבנית של נייר מנויילן, פלסטיק דק או עבה, המשמש למשחקי קלפים. סט שלם של קלפים נקרא חפיסת קלפים. בקלפי משחק משתמשים בין היתר לביצוע קסמי קלפים ולשימושים שונים במיסטיקה. מספר משחקי קלפים מערבים הימורים.

קלפי משחק של המותג Bicycle
ילדה בונה מגדל קלפים
קלפי משחק

צד אחד של הקלף (פני הקלף) נושא סימון אשר נועד להבדילו משאר הקלפים ולקבוע את שימושו תחת כללי המשחק אותו משחקים. הצד השני (גב הקלף) הוא זהה בכל הקלפים, בדרך כלל ציור מופשט או תבנית כלשהי. ברוב המשחקים מתקיים המשחק עם כל חפיסת הקלפים, כאשר סדר הקלפים בחפיסה הוא אקראי. את האקראיות משיגים באמצעות טריפת הקלפים.

טריפת קלפים

עריכה

ילדים עשויים לטרוף את הקלפים על ידי פיזורם וערבובם על גבי השולחן, כאשר פני הקלפים מופנים מטה. בעלי קואורדינציה טובה יותר טורפים את הקלפים במגוון שיטות, כאשר קלפנים מומחים עשויים לבטא מיומנות גבוהה ואף הצגה ראוותנית של טריפת קלפים. ניתן לטרוף את הקלפים על ידי חלוקתם לשתי ערימות, ואיחוד הערימות מחדש, כאשר קלפים מגיעים לסירוגין מאחת משתי הערימות. אחת השיטות לכך היא העמדת החפיסות זו מעל זו, ודחיקתן זו לתוך זו. שיטה אחרת, המכונה "טריפת רוכסן", היא פריטת שתי ערימות הקלפים בו זמנית בשתי ידיים, כך שקצותיהן מוצאים עצמם לסירוגין באותו מקום; אז מאוחדות הערימות. שיטה זו דורשת מיומנות גבוהה יותר.

היסטוריה מוקדמת

עריכה

למרות התפוצה הרחבה שקיבלו הקלפים בכל רחבי העולם בזמן המודרני, אין מידע חד משמעי על מקום היווצרותם הראשונית. עם זאת, נראה שהקלפים הומצאו סמוך להמצאת הנייר בסין כשטרות משחק, כאשר המנצח לוקח את הקלפים של היריב. לאחר מכן במאה ה-13, הקלפים הגיעו לצרפת, והוספו להם 4 צורות: "מטבעות", "גביעים", "חרבות" ו"מקלות פולו". קלפים אלו היו דומים מאוד לקלפים של היום. 4 צורות, 10 קלפי מספר ו-12 קלפי ציור. לאחר מכן, הקלפים הופצו באירופה והצורות שונו ל-"עלה" (באנגלית: spade), "יהלום" (diamond), "לב" (heart) ו"תלתן" (club) מכיוון שהיה יותר קל להעתיק צורות אלו עם נייר פחם.

הקלפים הישנים משמשים עדיין כקלפי טארוט (אם כי במספר חפיסות של אלה המטבעות שונו לפנטקלים, משטח עגול ושטוח דמוי צלחת שעליו חרוט סימן הפנטגרם) לצורך הגדת עתידות.

הקלפים העתיקים ביותר שהרשומות עליהם הגיעו עד ימינו שייכים לסין של המאה השביעית לספירה. קלפים אלה נוצרו באמצעות ציור על גבי נייר כותנה, כאשר הם חולקו לשני חלקים – על החלק העליון ציטוט מיצירה ספרותית כלשהי, ולמטה איור המציג סצנה מיצירה זו. מטרת המשחק הייתה לחבר את שני החלקים בצורה נכונה. באותה המאה היו בסין גם קלפי משחק, שהחפיסה שלהם כללה 36 יחידות, אשר התחלקו לארבעה צבעים. לכל קלף הייתה דרגה משלו, שהתאימה לדרגות הפקידים של סין. בקלפים אלה השתמשו למשחק ולהגדת עתידות.

הקלפים היפניים של אותה התקופה היו שונים בתכליתם ונעשה בהם שימוש למטרות לימודיות בלבד. החומר שמהם נוצרו היו חלקי צדפים בצורות מרובעות, ועליהם שורות של שירים. על המשתתף במשחק היה ליצור שיר שהתאים מבחינה הגיונית.

קלפים מסוג שונה היו נפוצים בימי הביניים – אלה היו קלפי טארוט, כאשר מטרת הקלפים האלה הייתה קריאת עתידות. החפיסה התחלקה לשני חלקים – הארקנים הגבוהים והנמוכים. הארקנים הנמוכים, למעשה, הם דגם קרוב ביותר לחפיסת קלפים המודרנית, בזמן שמהארקנים הגבוהים הגיע רק קלף אחד – ג'וקר.

התפוצה של הקלפים באירופה החלה בזמן מסעות הצלב למזרח המוסלמי במאות ה-11 עד ה-13. אחד המקורות הראשונים שמדברים על הקלפים שייך לכרוניקה האיטלקית של שנת 1379: "בוויטרבו קיים משחק בקלפים שמקורה בארץ הסאראצין וקרויה על ידם נעיב". מאוחר יותר בספרד נוצר משחק מקומי שמקבל את השם "לומברה". המשחק הזה זכה לאהדה רבה ברחבי היבשת ואף שולחן ההימורים נקרא באופן מסורתי "שולחן לומברי".

במאה ה-16 הימורי הקלפים הפכו לפופולריים בכל רחבי אירופה וכתוצאה מכך צמח תחום חדש – רמאות מקצועית (שממנה יתפתחו בעתיד גם קסמי קלפים). ההימורים נעשו למשמעותיים עד כדי כך שבמאה ה-17 המלך אנרי השני ולואה חוקק חוק לפיו על הצד ההפוך של הקלפים צוירו פסים אלכסוניים צבעוניים – זאת במטרה להקשות על סימונים לצורכי זיהוי.

קלפי משחק כיום

עריכה
 
קלפי המשחק בספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות.

ל-52 קלפי המשחק הנפוצים ביותר כיום, קוראים קלפים אנגלו-אמריקאיים. קלפים אלה מכילים 13 קלפים בכל סדרה.

הסדרות

עריכה
 
מימין לשמאל: A♠,‏ Q♦, $ ו-8♥.
צורה שם עברי שם אנגלי צבע
לב שחור/עלה/פיק Spades שחור
לב/לב אדום Hearts אדום
יהלום/מעוין/שמיר Diamonds אדום
תלתן/צלב Clubs שחור

הרכב חפיסה

עריכה

בכל סדרה יש 9 קלפים הממוספרים מ-2 עד 10. אלה מכילים מספר תואם של ציורים. על קלפים מודרניים מצוין מספרם בשתי פינות נגדיות או בכל ארבע הפינות על מנת להקל בזיהוי הקלף כאשר הם מוחזקים פרושים במניפה. בנוסף בכל סדרה יש 4 קלפים נוספים: "נסיך", "מלכה", "מלך" ו"אס". נהוג לכלול בכל חפיסה שניים או שלושה ג'וקרים (שני ג'וקרים רגילים ואחד מעין סופר- או "על-ג'וקר", החזק מהם) (אך אלה עדיין אינם נחשבים כחלק מהחפיסה הסטנדרטית).

שם עברי שם אנגלי קיצור מיקום
נסיך Jack J 11
מלכה Queen Q 12
מלך King K 13
אס Ace A 1
ג'וקר Joker $ 14

העיצוב המפואר והלוגו של היצרן המופיעים לרוב על אס עלה (A♠) התחיל להופיע לראשונה תחת שלטונו של ג'יימס הראשון באנגליה. מלך זה העביר חוק הדורש חתימה מיוחדת על הקלף כהוכחה לתשלום מס של יצרן הקלפים המקומי. עד ה-4 באוגוסט 1960 הייתה חובה לשלם מס על חפיסות קלפים שהודפסו ועל האס עלה היה רשום את שם המדפסת וצוינה העובדה שהמס שולם על הקלפים. כמו כן, חפיסות הקלפים היו חתומות בעטיפה ממשלתית רשמית.

ניתן להבחין בכמה עובדות מעניינות בקשר לקלפי המשחק. נסיך עלה, נסיך לב ומלך יהלום מצוירים בצדודית, בזמן ששאר קלפי המלוכה מצוירים כך שכל פניהם גלויים. כל המלכים עם חרב בידם, למעט מלך יהלום שאומרים שידו מושטת לשלום. המלך לב נראה עם חרב מאחורי ראשו, דבר שהוביל לכינוי הקלף כ-"המלך המתאבד" (suicide king) כמו כן הוא המלך היחידי ללא שפם. ה-אס עלה מיוחד בסימן העלה שעליו, שהוא גדול ומקושט במיוחד ומדי פעם נאמר שהוא קלף המוות (death card). כל קלפי המלוכה מטים את ראשם לצד שמאל מלבד קלפי המלוכה מסוג עלה ונסיך תלתן ולפעמים מלכה לב שמטים את ראשם לצד ימין. הרבה פעמים בקסמי קלפים משתמשים באס עלה במיוחד בגלל קישוטיו ובידולו משאר הקלפים. בנוסף בחלק מהקלפים יש תכונה של סימטריה סיבובית (אם נסובב את הקלף ב-180 מעלות הוא ייראה כמו הקלף במצב רגיל), הקלפים הם: כל הקלפים של 2, 4, 8, 10, כל קלפי המלוכה, וכל קלפי היהלום חוץ מהקלף של 7.

משחקי קלפים רבים דורשים סדר של דרגת הסדרה והם מסודרים מהחזק לחלש כמו במשחק ברידג': עלה, לב, יהלום, תלתן (ניתן לזכור את הסדר בעזרת ראשי התיבות עלי"ת),או לפי סדרות: מייג'ור= , מיינור= .

מידות הקלפים

עריכה

על פי התקן הבינלאומי ישנן שתי מידות סטנדרטיות לקלפים: "מידת ברידג'" ו"מידת פוקר"; ההבדל ביניהן הוא ברוחב.

על פי התקן, גובה של חפיסה סטנדרטית (לא משנה איזה סוג) הוא 88.9 מ"מ ("3.5). רוחב הקלפים במידת פוקר הוא 63.5 מ"מ ("2.5), והרוחב במידת ברידג' הוא 57.15 מ"מ ("2.25 צר ברבע אינץ' ממידת הפוקר).

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה