קניון עופר השרון

מרכז קניות בנתניה
(הופנה מהדף קניון השרון)

קניון עופר השרון הוא מרכז קניות בנתניה. שטחו המסחרי של הקניון הוא 17,000 מטר רבוע, והוא כולל 675 מקומות חניה. הקניון תוכנן על ידי האדריכל אברהם יסקי.

קניון עופר השרון
חזיתו של הקניון
חזיתו של הקניון
מידע כללי
סוג מרכז קניות עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום נתניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1989
תאריך פתיחה רשמי 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אברהם יסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°19′35″N 34°51′44″E / 32.32648889°N 34.86216111°E / 32.32648889; 34.86216111
www.hasharon-mall.co.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קניון השרון, 2005
פרויקט הרחבת הקניון, דצמבר 2009

היסטוריה

עריכה

שטח הקניון נרכש על ידי אלפרד אקירוב ודוד עזריאלי יזם להקים עליו את הקניון. בעקבות סכסוך בין השניים, התעכב הפרויקט. בסוף 1985 קבע בורר שלאקירוב זכות ראשונים לרכוש את חלקו של עזריאלי בפרויקט[1]. הקניון נפתח ב-23 בפברואר 1989[2], בטקס בנוכחות שר המסחר והתעשייה אריאל שרון. שוכרי העוגן של הקניון בעת פתיחתו היו רשת "קו-אופ" והמשביר לצרכן. מנהלו הראשון של הקניון היה שמואל בן משה[3]. בהקמת הקניון הושקעו 40 מיליון דולר[4].

מפתיחת הקניון בשנת 1989 פעלו בו אולמות בית קולנוע "רב חן" גם בשבתות[5]. לאחר קבלת חוק ההסמכה ביקשה עיריית נתניה לסגור את בית הקולנוע בקניון בשבת, ואף התקיימה הפגנה של חרדים מול הקניון בדרישה לסגירה בשבתות. חברת תיאטראות ישראל בעלת הקולנוע עתרה לבג"ץ, שפסק שמאחר שחוק העזר הנתנייתי מתיר "פעילות תרבות וחינוך" בשבת, לא ניתן להורות על סגירתו של בית הקולנוע, שכן הוא עוסק בפעילות תרבות[6][7].

בשנת 1995 נוסף לקניון אגף דרומי קטן וגשר מקורה המוביל אליו ועובר מעל רחוב הפורצים. האגף נבנה כחלק ממבנה רב קומות המאכלס את בית הדיור המוגן "נופי השרון". במשך השנים "נותק" האגף מהקניון, אך ה"גשר" מהווה עדיין חלק ממנו.

בשנת 2004 נוסף לקניון מתחם חדש המכיל 33 חנויות, ושופץ מתחם המזון המהיר שהיה מכונה "הפרדס". באפריל 2004 נסגר סניף המשביר לצרכן[8][9], אך הוא נפתח שוב בשנת 2009, במקום בית הקולנוע שנסגר[10].

בשנת 2007 מכרה קבוצת אל-רוב (ישראל) את הקניון לקבוצת "קניוני ישראל" של "בריטיש ישראל", שבבעלות ליאו נואי, תמורת 344 מיליון שקל[11][12]. בשנת 2009 החל פרויקט הרחבה של הקניון, אשר הסתיים שנתיים אחר כך[13]. בשנת 2011 השלימה חברת מליסרון את רכישת קבוצת "קניוני ישראל"[14]. בשנת 2014, שונה שם הקניון ל"קניון עופר השרון", במיתוג זהה לשאר קניוני החברה[15].

מתחם חנויות המזון שפעל עד שנת 2012, נסגר לטובת בניית סניף של רשת האופנה "זארה".

בשנת 2012 הודיעה עיריית נתניה שתקים סמוך לקניון מגדל בגובה 27 קומות שישמש כבית העירייה[16][17].

פרזנטורית

עריכה

עד שנת 2023, יובל שרף הייתה הפרזנטורית של קבוצת קניוני עופר. החל משנת 2023, שרף הוחלפה בידי עדי אשכנזי.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קניון עופר השרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מיכל הולצמן, אלפרד אקירוב יבנה את המרכז המסחרי בנתניה, מעריב, 2 בדצמבר 1985
  2. ^ קניון השרון בנתניה יפתח היום, מעריב, 23 בפברואר 1989
  3. ^ עתי"ם, קניון השרון נחנך בנתניה; מוקד משיכה מסחרי לכל האזור, מעריב, 24 בפברואר 1989
  4. ^ מיכל הולצמן, קניונתניה, מעריב, 28 בפברואר 1989
  5. ^ אהוד רבינוביץ, הדתיים מחריפים את המאבק נגד קניון השרון בנתניה, מעריב, 14 ביוני 1989
  6. ^ עתירה בעניין פתיחת בתי קולנוע בשבת, אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
  7. ^ תיאטראות ישראל נגד עיריית נתניה
  8. ^ אלעזר לוין, ‏המשביר: נסגור חנות בנתניה מחוסר עניין; הקניון: לא הסכמנו לחדש לו את החוזה, באתר גלובס, 20 באפריל 2004
  9. ^ מאת סיון קלינגבייל, גם קניון השרון בנתניה יסגור את סניף המשביר, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2003
  10. ^ המשביר יחליף את בתי-הקולנוע בקניון השרון ובקניון חולון, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2008
  11. ^ ארז וולברג, ‏במקום ג'קי בן-זקן; אקירוב ימכור את קניון השרון לבריטיש-ישראל תמורת 344 מיליון שקל, באתר גלובס, 28 ביוני 2007
  12. ^ הארץ, קניון השרון ומניות לאומי סידרו לאלרוב רווח של 337 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2008
  13. ^ עדי דברת-מזריץ, תנופת התחדשות בקניונים: ישקיעו יותר ממיליארד שקל בשיפוצים, באתר הארץ, 8 בפברואר 2011
  14. ^ מיכאל רוכוורגר, רז סמולסקי, יותר גדולים מעזריאלי: מליסרון קונה את קניוני ישראל, באתר TheMarker‏, 6 בספטמבר 2010
  15. ^ חגית ברונסקי, ‏מליסרון ממתגת מחדש את קבוצת הקניונים שבבעלותה, באתר גלובס, 23 במאי 2010
  16. ^ נועם דביר, מגדל בגובה 27 קומות בצורת גביש ייבנה עבור עיריית נתניה, באתר הארץ, 18 בינואר 2012
  17. ^ נועם דביר, האם בניין עיריית נתניה החדש ישנה את היחס לאזרח?, באתר הארץ, 2 בפברואר 2012