קוקאין

קוקאין הוא אלקלואיד טרופאני המשמש כסם, המופק מעלי צמח הקוקה, שגדל בעיקר בדרום אמריקה באזורים ההרריים של קולומביה, בוליביה ופרו.

קוקאין

נוסחת המבנה של קוקאין
שם IUPAC
methyl (1R,2R,3S,5S)-3- (benzoyloxy)-8-methyl-8-azabicyclo[3.2.1] octane-2-carboxylate
נתונים כימיים
כתיב כימי	C17H21NO4
מסה מולרית	303.353 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
הפרשה	כלייתי
בטיחות
מעמד חוקי	בישראל נכלל הסם בפקודת הסמים המסוכנים. בארצות הברית מוגדר ב-Schedule II.
קטגוריית סיכון בהריון	קטגוריית סיכון C
סיכון לתלות	גבוה
מזהים
קוד ATC	N01BC01, R02AD03, S01HA01, S02DA02
מספר CAS	50-36-2
PubChem	5760
ChemSpider	10194104

קוקאין משמש ברפואה להרדמה מקומית, בעיקר בניתוחי עיניים, אף וגרון.

לצד השימושים הרפואיים שלו, הקוקאין הוא גם סם פסיכואקטיבי ממריץ שאנשים נוטים לעשות בו שימוש אישי שמוגדר כמזיק רפואית. בשל היותו חומר רעיל וממכר, הפצתו, החזקתו וצריכתו שלא למטרות רפואיות אסורות כמעט בכל רחבי העולם. הקוקאין נחשב "סם של עשירים", בשל מחירו הגבוה יחסית לסמים אחרים.

בשנות ה-80 של המאה ה-20, השימוש בקוקאין התפשט במהירות באירופה ובצפון אמריקה. במיוחד בארצות הברית, שבה קוקאין הפך לסם השני הנצרך ביותר אחרי קנאביס, דבר שהוביל לעלייה חדה בשיעורי הפשיעה והאלימות בערים מרכזיות^{[דרוש מקור]}. ארצות הברית נחשבת לצרכנית הגדולה ביותר בעולם של סם הקוקאין.

השפעות

השפעות הקוקאין כוללות המרצה של מערכת העצבים המרכזית, דיכוי התיאבון ותחושת אופוריה ומרץ. בנוסף, הקוקאין מחולל אפקט של הרדמה מקומית, והיה בשימוש לצרכים אלה לפני שהשימוש בו כסם רחוב הפך נפוץ.

צריכת מנת יתר של קוקאין גורמת להיפרתרמיה, לעלייה משמעותית בלחץ הדם שעלולה להיות מסכנת חיים, להפרעה בקצב הלב ולמוות.

משתמשי קוקאין מייחסים כאבי גב כרוניים לנזק כתוצאה מהשימוש, ואף נטבע לכך מטבע לשון הולם באנגלית: coke back‏.

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים

הקוקאין פועל על ידי חסימת נשא הדופמין.

השפעות פיזיולוגיות של מערכת החיזוק במצבי התמכרות לסמים - התגובה לקוקאין בהשוואה לתגובה למזון

קוקאין משפיע על התהליך של העברה סינפטית במוח, ובפרט על המעבר של המוליך העצבי דופמין בין תאי עצב שונים. קוקאין הוא אגוניסט דופמינרגי, הפועל על ידי חסימת נשא הדופמין, שאחראי לספיגה חוזרת של דופמין חזרה לתא הקדם-סינפטי. בכך הקוקאין מגדיל את כמויות הדופמין שנמצאות בסינפסות בין התאים ברגע נתון. פעילות היתר של הדופמין היא הגורמת להשפעות העיקריות של הסם. ההשפעות המחזקות של קוקאין נגרמות עקב פעילות היתר של הדופמין בגרעין האקומבנס. הקוקאין גורם להתמכרות פסיכולוגית חזקה^{[דרוש מקור]}, כנראה בשל השפעתו הישירה על מערכת החיזוק. עם זאת לגמילה מקוקאין אין תסמינים פיזיולוגיים חריפים ("קריזים") כמו אלה הנגרמים בשל גמילה מהרואין וסמים אופיאטיים.

הקוקאין חוסם גם תעלות יונים תלויות מתח. מסיבה זו הוא משמש גם לצורך הרדמה מקומית, במיוחד בצורה של טיפות עבור ניתוחי עיניים.

הכנה ושימוש

אבקת קוקאין

אופן ההכנה

עלי הקוקה נקטפים, נגרסים, ומושרים בחומר אתרי כגון מדלל צבע, בנזין או סולר. לאחר ההשריה מסננים מהנוזל את תמצית העלים. החומר המתקבל עובר תהליכי סינון ומיצוק בעזרת תוספים שונים, עד שמתקבלת עיסה לבנה שלאחר ייבושה הופכת לאבקה לבנה גבישית שהיא הקוקאין.

חלק מהחומרים המעורבבים עם הקוקאין עלולים להיות קטלניים בפני עצמם, במיוחד לאלה המשתמשים בהזרקה.

אופן השימוש

בדרך כלל השימוש הנפוץ הוא בהרחה (הסנפה) או בעישון. לצורך עישון, יש להמיר את החומר מצורת המלח (קוקאין הידרוכלוריד – מלח של קוקאין וחומצת מימן כלורי) לצורה חופשית (freebase). צורת המלח היא אבקה שמסיסה במים ולכן מתאימה להסנפה ולהזרקה, אך נקודת הרתיחה שלה קרובה מדי לנקודת בעירתה ולכן היא אינה מתאימה לעישון. לעומת זאת, לקוקאין freebase (קוקאין בצורתו הטהורה והפשוטה ביותר כאלקלואיד חופשי) יש נקודת רתיחה נמוכה בהרבה, ולכן הוא מתאים יותר לעישון, שמבוצע בעזרת כלי מתאים (כמו מקטרת זכוכית או מבחנה). צורה זו של קוקאין נקראת ברחוב קראק.

שימושים רפואיים^{[דרוש מקור]}

לאחר גילוי הקוקאין, מדענים שחקרו את השפעות הסם גילו כי השפעותיו יכולות לשמש כחומר להרדמה מקומית. בנוסף התגלה כי השפעותיו של הקוקאין הפוכות לאלו של המורפין ולכן יכול לשמש כפתרון בגמילה ממורפין, ואף נעשה בו שימוש לניתוחי עיניים, שיניים, אף וגרון. יתר על כן, הייתה השערה כי הקוקאין עשוי להיות פתרון למעוניינים בירידה במשקל, וזאת משום שבמינונים מסוימים הוא יכול להוביל לחילוף חומרים מהיר ואף לירידה בתיאבון.

באותה תקופה, הקוקאין נחשב לסם פלא חדש והעולם קיבל אותו בחיבוק, במיוחד לאחר שהתגלה כשימושי בהרדמה בשנת 1884. למעשה, הקוקאין כמרדים מעכב ספיגה חוזרת של נוירוטרנסמיטרים במוח, כך נחצה בקלות מחסום הדם- מוח ודבר זה עלול להוביל לירידת המחסום. בכך, פועל הקוקאין כחומר הרדמה מקומי וזאת על ידי חסימת הולכה של דחפים עצביים.

משנת 1884 רופאים נתנו מרשמים לקוקאין בצורה מופרזת וחסרת הבחנה עבור מחלות רבות, כולל במצבי תלות באלכוהול ובאופיאטים, ואף ההתלהבות אשר עלתה מהסם כתרופה, הפחיתה מאוד את החקר המדעי אודותיה.

במרוצת השנים נעשה שימוש בקוקאין כמרכיב פעיל במגוון של תרופות ואף הוסיפו אותו בכמויות קטנות למשקאות קלים, כאשר המקרה המפורסם ביותר הוא גרסאות קודמות של מותג השתייה "קוקה קולה".

גם זיגמונד פרויד כתב ברשמיו תוך כדי שימוש בקוקאין. כלומר, הוא בעצמו נהג לצרוך קוקאין ואף טיפל בחברו שהיה מכור למורפין בעזרת הקוקאין כפי שהיה נהוג באותה עת. בעקבות מותו של חברו וגילוי השפעותיו השליליות של הסם, קסמו של הקוקאין פג בעיניו של פרויד והוא הפסיק לאלתר את השימוש בו.

לאחר גילוי השפעותיו השליליות של הקוקאין ברחבי העולם, משנת 1924 מדינות רבות החלו במהרה לחוקק חוקים כנגדו והוא הפך לסם לא חוקי אשר נאסר לשימוש ברוב מדינות העולם עד היום. למרות השפעותיו השליליות של הקוקאין והחלפתו ברפואה המערבית בחומרי הרדמה סינתטיים אחרים, עדיין קיימים כיום מקרים רפואיים שבהם קיים שימוש רפואי נקוב בסם למטרות ספציפיות.

קראק

הכנת הקראק מקוקאין הידרוכלוריד מתבצעת לפי הנוסחה:

Coc-H⁺Cl^– + NaHCO₃ → Coc + H₂O + CO₂ + NaCl

מכיוון שספיגה בריאות מהירה בהרבה מספיגה דרך ריריות האף, השפעת הקראק מתחילה מהר יותר ונגמרת מהר יותר (לרוב נמשכת כ-10 דקות). בהסנפה, הקוקאין פועל בצורה מתונה יותר מעישון (או הזרקה), ולכן לעישון קראק ישנה השפעה חזקה יותר, וכתוצאה מכך, ההתרסקות שלאחר מכן קשה יותר, וכך גם הסיכוי לפתח התמכרות גובר.

קישורים חיצוניים

• קוקאין באתר אל סם
• יניב קובוביץ, ישראל הפכה מוקד עולמי לסחר בקוקאין, השימוש בסם מזנק, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2013
• קוקאין וקראק, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול
• קוקאין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קוקאין, דף שער בספרייה הלאומית
• קוקאין, האנציקלופדיה של שביל הדרך לחיים