קרב אולם
קרב אוּלְם התרחש ב-19 באוקטובר 1805, ובו הצליח נפוליאון, בתמרון מבריק, לכתר את הצבא האוסטרי. בסופו של דבר כ-30,000 חיילים אוסטרים נכנעו, מה שהיה ניצחון מכריע לצרפתים.
 | ||||||||||||||||||
| כניעת הצבא האוסטרי בראשותו של קרל מאק פון לייבריך לנפוליאון בונפרטה באולם | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 15 באוקטובר 1805 – 20 באוקטובר 1805 (6 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | אולם, נסיכות הבוחר מבוואריה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
48°23′00″N 9°59′00″E / 48.383333333333°N 9.9833333333333°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון צרפתי מוחץ | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
רקע
עריכהעוד בטרם הכרזת המלחמה החלו תככי החצר בבירה האוסטרית. אחי המלך, הארכידוכס קרל, הגנרל האוסטרי המוכשר ביותר, התנגד לעצם הכרזת המלחמה ובגלל חששו של הקיסר מהשפעתו הרבה, חשש שלובה בעזרת תככים, הוא קיבל את החזית המשנית באיטליה. את החזית העיקרית קיבל הגנרל קרל מאק פון לייבריך, ממצדדיה של המדיניות התקיפה כלפי נפוליאון. מאק היה גנרל ממוצע, שלא נפל מרוב הגנרלים האוסטרים האחרים, אך התברר כשוליה חסר ניסיון לעומת נפוליאון.
האסטרטגיה האוסטרית התבססה על התוכניות הישנות משתי המלחמות הקודמות נגד צרפת המהפכנית. האוסטרים רצו לאבטח את חזית הריין ולתת לרוסים מספיק זמן על מנת לגייס את צבאם ולהגיע לעזרתם. בינתיים, האוסטרים עם בעלי בריתם הבווארים בראשותו גנרל מאק פרס את צבאו בעמדות המבוצרות שליד העיר אולם באזור הנהר דנובה.
מהלך הקרב
עריכה
ב-25 בספטמבר הצבא הצרפתי החל בצליחת הריין. בהתחלה עיקר הצבא הצרפתי ביצע תנועה מעגלית רחבה לכיוון העיר דונאווורט שהייתה בין מינכן וצבאו של מאק. במטרה לנתק את קו האספקה של הצבא האוסטרו–בווארי שעבר דרך מינכן. בו זמנית עם האיגוף, הקורפוס השישי בראשותו של מרשל ניי התקדם לעבר האוסטרים על מנת לרתקם למקום.
מאק גילה את התמרון רק כעבור שבוע ב-3 באוקטובר ושלח כוחות לחסום את דרכו של נפוליאון. הכוח האוסטרי פגש חלק מהקורפוס החמישי מתוגבר בפרשים של ז'ואקים מירא ונחל מפלה בקרב וורטינגן ב-8 באוקטובר. למחרת התבוסה בוורטינגן, ניי הביס את האוסטרים ליד גשר גונצבורג וכתוצאה מכך הכוח האוסטרי איבד את רוב אפשרויות התמרון שלו. נפוליאון הניח שמאק ירצה להתחמק מהמלכודת ולכן שלח כוח ניכר לעורפו של הצבא האוסטרי. שליחת עיקר הצבא הצרפתי לעורפו של מאק דיללה את הכוחות הצרפתיים בחזיתו של מאק והוא ניסה לפרוץ את ההסגר בעזרת הסתערות חזיתית.
בינתיים ניי שלח את הדיוויזיה של דופון לגדה הימנית של הדנובה שבה התרכזו הכוחות האוסטרים על מנת להצר עוד יותר את צעדיהם. בגלל חילוקי דעות בין ניי למירא, רוב הקורפוס השישי נשאר בגדה השמאלית של הנהר ודופון מצא את עצמו ניצב לבד לפני כל הצבא האוסטרי. בקרב שהתחלל ב-11 באוקטובר בפרברי אולם וכפר יונגנן, הצרפתים ניצלו היטב את עליונתם בלוחמה בשטח בנוי. אמנם חיל הפרשים הצרפתי הובס על ידי האוסטרים, אך בהקרבתו מנע את איגוף החי"ר. הפרשים האוסטרים הסתערו לעבר המטען הצרפתי ובינתיים החי"ר הצרפתי עשה שמות בחי"ר האוסטרי. האבדות האוסטריות היו מחרידות. למעשה מספר אבדותיהם היה גבוה פי חמישה יחסית לאבדות הצרפתיות. למרות ההצלחה המסחררת, דופון חשש להתעמת עם הצבא האוסטרי שהיה גדול בהרבה מהדיוויזיה שלו ובלילה הסיג את כוחותיו לאחור.
מאק עדיין לא נסוג, למרות האיום על קו האספקה שלו חשב בטעות שעמדתו עדיפה. בנוסף לכך טיפח מאק רעיונות על ניתוק קו האספקה הצרפתי ושבירת האגף השמאלי של צבאם בעזרת יתרון מספרי מקומי גדול שהיה לו היות שרוב הצבא הצרפתי בראשותו של נפוליאון ביצע את האיגוף. על מנת לחזק את עמדתו הוא שלח כוח גדול ב-13 באוקטובר בפיקודו של גנרל ריש (Riesch) לכיוון אלכינגן (Elchingen) לאבטח גשר חשוב שהיה שם. כוח גדול נוסף שכלל את כל הארטילריה הכבדה הוחש צפונה. למחרת ניי כיתר את הכוח האוסטרי ובקרב עקוב מדם, הצליח להביסם למרות היתרונות שהיו לאוסטרים בעמדה – ניי הצטרך לחצות את הגשר תחת מטר פגזים והאוסטרים היו מבוצרים היטב. על ניצחונו בקרב אלכינגן קיבל ניי את התואר "הדוכס מאלכינגן".
התבוסה בקרב אלכינגן גרמה לפילוג בפיקוד האוסטרי והארכידוכס פרדיננד החליט לסגת על דעת עצמו כשהוא לוקח איתו את הפרשים שנותרו מהקרבות האחרונים והפקיר את מאק לגורלו. בינתיים, מירא איתר את הארטילריה האוסטרית והשמידה ב-16 בחודש.
ב-15 באוקטובר נפוליאון כיתר את האוסטרים. נפוליאון פגש את האוסטרים ליד מיכברג (Michberg) שהיה נקודת המפתח למערך האוסטרי ולדעתו של מאק הייתה בלתי ניתנת לכיבוש בגלל ביצוריה האימתניים. נפוליאון הורה לפתוח בהרעשה ארטילרית. האוסטרים שנותרו ללא תותחים כבדים היו נתונים במשך חצי שעה לחסדי התותחנים הצרפתים. הביצורים התבררו כחלשים מדי עבור האש המרוכזת והעמדה הבצורה ננטשה בלי מאבק. עם איבודה של מיכברג מצבם של האוסטרים היה נואש. משא ומתן לכניעה החל ב-17 באוקטובר והצבא האוסטרי הגדול נאלץ להיכנע. המפלה הייתה צורבת ותוצאותיה לאוסטריה היו מרות. מאק איבד 60,000 מתוך 72,000 חיילים שהיו לו והדרך לווינה הייתה פתוחה לפני הצרפתים. בגלל איבוד צבאם, האוסטרים הפכו לשחקן משני ונאלצו להשליך את יהבם על התגבורת הרוסית שעדיין לא הגיעה בגלל המרחק הרב.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- מפה של קרב אולם
- קרב אולם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)