קרב אלמו

קרב שהתרחש במאה ה-19 בין המקסיקנים לטקסנים
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קרב אלמואנגלית: Battle of the Alamo, בספרדית: Batalla de El Álamo) התרחש במאה ה־19 בין רפובליקת מקסיקו לבין כוחות המורדים הטקסנים במהלך המהפכה הטקסנית. הקרב התרחש במבצר אלמו בסן אנטוניו, טקסס (שנודע באותה תקופה כ"San Antonio de Béxar") בחודשים פברואר-מרץ של שנת 1836, ובסופו נקטלו כל מגיניו האמריקנים עד האחרון שבהם. הקרב היה חלק מהמהפכה הטקסנית לעצמאותה של טקסס, בין רפובליקת מקסיקו וכוחות המרד הטקסנים בסן אנטוניו. טקסס באותה עת הייתה חלק מרפובליקת מקסיקו, חלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה, שקיבלה את עצמאותה מהשלטון הספרדי ב-1821.

קרב אלמו
מלחמה: המהפכה הטקסנית
תאריכים 23 בפברואר 1836 – 6 במרץ 1836 (13 ימים)
קרב לפני מצור מצודת אלמו
קרב אחרי קרב סן חסינטו
מקום סן אנטוניו, טקסס
קואורדינטות
29°25′32″N 98°29′10″W / 29.42556°N 98.48611°W / 29.42556; -98.48611
עילה מרד בקרב הטקסנים כנגד המקסיקנים
תוצאה ניצחון מקסיקו בקרב, אך הפסד מקסיקו במערכה
הצדדים הלוחמים

מקסיקומקסיקו מקסיקו

מפקדים
כוחות

182–260

2,400

אבדות

180–258 נהרגו (כל המגינים, למעט שניים).

יותר מ-500 נהרגו.

מפה
תוכנית מבצר אלמו

ב-1823 הוקמה קולוניה אמריקנית בת 300 משפחות בטקסס, על גדותיו של נהר בראזוס. השאיפה של האמריקנים שהתיישבו שם הייתה להכניס את טקסס כאחת ממדינות ארצות הברית. הגנרל אנטוניו לופס דה סנטה אנה, מפקד הכוחות המקסיקנים שהיה נשיא מקסיקו עד 1835, ראה בטקסס חלק חשוב מהרפובליקה שהנהיג, משתי סיבות עיקריות:

האמריקנים לא צייתו לחוקי ממשלת מקסיקו, ובשנת 1830 כבר היו בטקסס כ-30,000 אמריקנים - מספר כמעט כפול ממספרם של המקסיקנים והאינדיאנים במקום. הגנרל סנטה אנה אסר את בואם של מתיישבים נוספים, והטיל הגבלות על ההתיישבות הקיימת. בעקבות החוקים המחמירים, אירעו כבר בקיץ של שנת 1835 תקריות אלימות ראשונות בין המתיישבים האמריקנים למקסיקנים, ובסוף אותה שנה יצא הגנרל המקסיקני מרטין פרפקטו דה-קוס כדי לדכא את ההתקוממויות, אבל נחל מפלה אחר מפלה מול אנשי טקסס. ב-11 בדצמבר של אותה השנה, נכנעו כאלף חיילים מקסיקנים שהיו תחת פיקודו והיו נצורים במצודת אלמו, לפני האמריקנים שצרו עליהם.

נשיא המדינה, הגנרל סנטה אנה, יצא בראש צבא חדש אל טקסס, וב-24 בפברואר נכנסו חילותיו אל העיר סן אנטוניו; מבצר אלמו - שהיה תחת שליטה אמריקנית, בפיקוד הקולונל ויליאם ב. טראוויס, ואנשי טקסס ג'יימס בואי ודייווי קרוקט - נמצא על גדתו המזרחית של נהר סן אנטוניו, והיה ממש ממול לעיר, ששכנה בגדה המערבית. סנטה אנה סילק אותו מדרכו, והחל במצור על המבצר. גדודי פרשים רכבו סביבו, מונעים כל אפשרות של בריחה, עד לרביעי במרץ, בו הגיעה תגבורת מקסיקנית לעיר סן אנטוניו, שכעת מנו הכוחות המוצבים בה כחמשת אלפים איש. במשך המצור סבל הצבא המקסיקני ממחלות ומעריקה מוגברת, אך ב-6 במרץ החליט הגנרל סנטה אנה להרים את הדגל האדום, שסימל את תחילתו של הקרב. כ-2500 חיילים מקסיקנים נעו לעבר אלמו, ובעלות השחר תקפו את המבצר.

מהלך הקרב

עריכה

הקרב, מרגע הפריצה למבצר אלמו ועד לכיבושו בידי הכוח המקסיקני, נמשך כשעה וחצי בלבד. בפקודת היום האחרונה שהוציא מפקד המבצר - הקולונל ויליאם טראוויס - נכתב, כי "לעולם לא אכנע ולא אסוג... גמור עמי להחזיק מעמד ככל אשר אוכל ולמות כחייל, שלעולם אינו שוכח את חובתו כלפי כבודו שלו וכלפי כבוד ארצו. ניצחון - או מוות!" האמריקנים הנצורים קטלו מאות מאויביהם, אך הקרב היה חסר סיכוי מלכתחילה; החומה הצפונית נפרצה, ואחריה גם המנזר הפנימי. שארית המגינים התבצרו בכנסייה, אבל גם היא נפרצה מיד, והמקסיקנים הרגו את כל המורדים החמושים במבצר, כמאתיים איש. לוחמים ספורים נלקחו בשבי, אבל גם הם הוצאו להורג על ידי סנטה אנה וצבאו. ביניהם, על פי אחת הגרסאות, היה הגיבור העממי האמריקני דייווי קרוקט. בתום הקרב החיילים המקסיקנים ירו שוב ושוב בחיילים הפצועים והמתים, ובקושי רב הצליחו מפקדיהם לעצור את ההשתוללות. רק עבדים, נשים וילדים בודדים ששהו במקום נותרו בחיים. גם התוקפים שילמו מחיר כבד: כ-500 הרוגים ופצועים.

תוצאות הקרב

עריכה

הקרב הוא אחד הקרבות החשובים בהיסטוריה האמריקנית המודרנית, ותוצאותיו השפיעו רבות על עיצוב ארצות הברית של ימינו: הגנת הגבורה על מבצר אלמו עוד נזכרת רבות בפי האמריקנים, ובטקסס נפוצה אז קריאת הקרב "זכרו את אלמו".

תוצאות צבאיות

עריכה

למרות האובדן, עיכב הקרב את התקדמות הצבא המקסיקני של סנטה אנה, ואיפשר למצביא הטקסני סם יוסטון לאסוף חיילים ואספקה ולהתכונן לקרב סן חסינטו, שהתרחש ב-21 באפריל 1836, סמוך לנהר סן חסינטו (או סן חקינטו), ובו הוכה הצבא המקסיקני שוק על ירך. ניצחון המורדים הטקסנים הוביל לכיבושה של טקסס כולה, שהפכה לרפובליקה עצמאית שנקראה רפובליקת טקסס.

עצמאות מדינית

עריכה

רפובליקת טקסס ביקשה באופן רשמי להצטרף לארצות הברית של אמריקה, אולם הם נתקלו בסירוב על ידי הקונגרס והממשלה הפדרלית, שהתנגדו לצרף מדינה נוספת שבה קיימת תופעת העבדות. הקונגרס דחה את צירופה של טקסס, מפני שראה את הפרשה כמזימה של תושבי הדרום, תומכי העבדות, להרחבת תחומי העבדות. במשך מספר שנים, הייתה טקסס רפובליקה עצמאית, וכונתה "מדינת הכוכב האחד", על שם דגלה, בו מופיע כוכב מחומש יחיד.

ההצטרפות לארצות הברית

עריכה

ב-1845 הצטרפה טקסס כמדינה ה-28 של ארצות הברית. דווקא צורך לאומי של ארצות הברית היה זה שהביא לבסוף לצירופה של טקסס: שייטות בריטיות החלו לפעול במימי מפרץ מקסיקו כדי להכין את השטח להשתלטות בריטית על מדינות המערב, אורגון וקליפורניה, ומטקסס ניתן היה לחלוש על המפרץ כולו, וכך יזם הנשיא ג'יימס פולק את כניסתה של טקסס לברית האמריקנית.

בתרבות

עריכה

מורשת הקרב נותרה כסמל לעמידת גבורה בארצות הברית כולה, וב-1960 יצא לאקרנים סרט מלחמה בשם "האלמו", המתאר את הקרב, וכן את קרב סן חסינטו. בסמל טקסס מופיעה המימרה "REMEMBER THE ALAMO" (זכרו את האלמו), ובצדו האחורי מתואר בין השאר גם מבצר אלמו.

דייוויד בואי קרא לעצמו על שם הגיבור מקרב אלמו, ג'יימס בואי "וסכין הבואי המפורסמת שלו".

פיל קולינס נודע בכך שאסף מאות חפצים, ספרים ורישומים הקשורים לקרב. הוא כתב את הספר "אלמו ומעבר: מסע של אספן", שפורסם בשנת 2012. ב-26 ביוני 2014, במסיבת עיתונאים שנערכה באלמו, הכריז קולינס כי הוא תורם את כל האוסף שלו (אשר שוויו עמד על מאה מיליון דולר) למשרד הקרקע הכללי של מדינת טקסס.

בטרילוגיית חומריו האפלים מוזכר הקרב בעולם של ליירה.

בסדרת הטלוויזיה מנהרת הזמן הוקדש פרק 13 לקרב אלמו.

בסדרה טיימלס של נטפליקס הוקדש לקרב זה פרק 5 שבעונה הראשונה.

ב-1960 התפרסם שיר הקאנטרי "הבלדה לאלמו" (Ballad of the Alamo) שנכתב והולחן על ידי דימיטרי טיומקין ופול פרנסיס ובסטר. בגרסה זו השיר מושר על ידי הזמר מרטי רובינס.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קרב אלמו בוויקישיתוף