קרדז'אלי
קֵרְדְזָ'אלִי וגם קרג'אלי (בבולגרית: Кърджали) היא עיר בדרום בולגריה בירת מחוז קרדז'אלי, השוכנת ברכס המזרחי של הרי רודופי, 204 קילומטרים דרומית מזרחית לבירה סופיה.
| |||
 | |||
| המוזיאון הארכאולוגי בקרדז'אלי | |||
| מדינה |
 בולגריה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | קרדז'אלי | ||
| ראש העיר | חסאן עזיז איסמעיל | ||
| שטח | 30.759 קמ"ר | ||
| גובה | 275 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 66,130 (15 ביוני 2024) | ||
| קואורדינטות | 41°39′N 25°22′E / 41.650°N 25.367°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.kardjali.bg | |||
היסטוריה
עריכהראשית ההתיישבות האנושית באזור מתוארכת לתקופת האבן החדשה ובמהלך תקופת הברונזה המאוחרת התיישבו באזור באופן מאורגן שבטים תראקים. במהלך המאה ה-1 לפנה"ס הפך האזור חלק מפרובינציה רומית ובהמשך ביזנטית. במהלך המאה ה-7 החלה הגירה של שבטים סלאבים לאזור. בראשית המאה ה-10 נכבש היישוב על ידי סימאון הראשון צאר האימפריה הבולגרית הראשונה. בהמשך, נתון היה האזור גם לשליטת האימפריה הבולגרית השנייה. ב-1371 נכבש היישוב בידי צבאותיו של מוראט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית. שמה של העיר נגזר משמו של הואלי העות'מאני קראדז'י עלי פאשה שמשל בעיר ב-1650.[1] בסוף המאה ה-18 שלטו בדרום בולגריה כנופיות פורעים שבסיס מוצאם היה העיר קרדז'אלי, מספרם מנה כמה אלפים והם מרדו בשלטון העות'מאני מבלי שהשלטונות יכלו או רצו לבלום את ההתקפות. כנופיות אלו כונו "קרדז'אלי" על שם עיר הבסיס שלהם ובתקופה זו ערכו פרעות בקרב יהודי העיר קיוסטנדיל.[2]
לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכללה העיר מתוקף סיכומי קונגרס ברלין בשטח המחוז האוטונומי רומליה המזרחית. ב-6 בספטמבר 1885 הכריז אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה על איחוד בין מחוז רומליה המזרחית לנסיכות בולגריה. כפועל יוצא מהכרזה זו פרצה מלחמת בולגריה–סרביה (1885) אשר הסתיימה בניצחון הבולגרים. לאחר המלחמה נחתם הסכם בוקרשט ובמסגרתו נמסרו קרדז'אלי וסמוליאן כמחווה של רצון טוב לחזקת העות'מאנים, בתמורה להסכמתם ששאר מחוז רומליה המזרחית יעבור לחזקת נסיכות בולגריה לפיקדון בן 5 שנים, שמעולם לא הוחזר. ב-21 באוקטובר 1912, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה כבש צבא ממלכת בולגריה את העיר ומאז נותרה בשטח בולגריה.
כלכלה
עריכהבתקופת המשטר הקומוניסטי הייתה קרדז'אלי מרכזו של אזור תעשיית מוצרי טבק. בסמיכות לעיר קיימים מרבצי אבץ ועופרת הנכרים לצורכי תעשייה. בשטח הרשות המקומית מצויה תחנת כוח הידרואלקטרית שמספקת חשמל לאזור בהספק של 120 מגה וולט אמפר ובמהלך העשור השני של המאה ה-21 תגדיל את כושר הייצור ל-300 מו"א. התחנה המתבססת על מאגר המים והסכר הסמוך לעיר, מספקת גם מקומות עבודה לתושביה. העיר ממוקמת בתוואי עורק מספר 9 של נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים.
דמוגרפיה
עריכהאוכלוסיית קרדז'אלי מצויה במגמת קיטון בשל שיעור תמותה הגדול מהילודה וכן בשל הגירה שלילית. בראשית שנות ה-80 רדף משטרו של טודור ז'יווקוב את המיעוט הטורקי במדינה, עשרות אלפים נאלצו להגר לטורקיה ובכלל זה אלפים מתושבי קרדז'אלי. בנוסף, המצב הכלכלי הקשה בבולגריה בסוף המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 הביא להגירת עבודה, בעיקר למערב אירופה. מבחינת התמהיל האתני של האוכלוסייה עולה כי 53% הם ממוצא טורקי, 42% בולגרים ואחוז אחד צוענים.
הקהילה היהודית
עריכה
ערך מורחב – יהדות בולגריה
הקהילה היהודית בקרדז'אלי נוסדה במחצית השנייה של המאה ה-19, כפי הנראה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). חלק מיהודי בולגריה סבלו מהתקפות מצד הצבא הרוסי ואלמנטים אנטישמיים באוכלוסייה הבולגרית, אלפים מהם העדיפו להישאר תחת חסות האימפריה העות'מאנית ועזבו את בולגריה. חלקם היגרו למחוז העות'מאני האוטונומי, רומליה המזרחית. ב-1900 נכללה הקהילה ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בבולגריה ומנתה כ-100 נפשות.[3] אף על פי שקרדז'אלי הייתה בחזקת האימפריה העות'מאנית עד 1912 ומאחר והייתה קהילה מאורגנת במקום ב-1900 היא נכנסה לרשימת הקהילות המאורגנות. ב-1924 נבנה בית הכנסת המרכזי והוקצתה חלקה לבית עלמין יהודי.[1]
בעיר הייתה פעילות ציונית ענפה ובבחירות שהתקיימו לוועדי הקהילות בבולגריה במאי 1932 נגשה בקרדז'אלי רשימה ציונית מאוחדת אחת, אשר בהמשך עמד בראשה ניסים נִיאֶגוֹ.[4][5] במהלך מלחמת העולם השנייה הוחל על יהודי העיר החוק להגנת האומה והגברים בגילאי 20–40 נלקחו לעבודות כפייה. ב-10 במרץ 1943 תוכנן לגרש 6,365 מקרב יהודי "בולגריה הישנה", כמכסה ראשונית לקראת גירוש כל הקהילה למחנות ההשמדה. ברישומי משרד הפנים הבולגרי צוינו 11 יהודים מקרדז'אלי שנכללו במכסה זו.[6] הגירוש לא יצא לפועל. מעריכים שלאחר מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר כ-200 יהודים, רובם ככולם עלו למדינת ישראל לאחר הקמתה. בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בעיר.
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קרדז'אלי- קרדז'אלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קרדז'אלי (בולגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 הקהילה היהודית בקרדז'אלי', באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהדות בולגריה.
- ^ קשלס, חיים, היהודים בבולגריה בימי השלטון העותומני, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 59.
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65.
- ^ אלברט רומנו, תקופת המשבר והפילוג 1930-1940, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 588.
- ^ אלברט רומנו, אישים, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 638.
- ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 849.