קרל ריינר
קרל ריינר (באנגלית: Carl Reiner; 20 במרץ 1922 – 29 ביוני 2020) היה שחקן, קומיקאי, במאי, תסריטאי וסופר יהודי-אמריקאי.
לידה |
20 במרץ 1922 הברונקס, ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
29 ביוני 2020 (בגיל 98) בוורלי הילס, קליפורניה, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1945–2020 (כ־75 שנים) |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג | Estelle Reiner (24 בדצמבר 1943–25 באוקטובר 2008) |
צאצאים | רוב ריינר, Sylivia Ann Reiner, Lucas Reiner |
פרסים והוקרה |
|
https://www.randomcontent.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהקרל ריינר נולד למשפחת מהגרים יהודים ב-20 במרץ 1922 בברונקס, ניו יורק. ב-1942 התגייס לחיל האוויר בצבא ארצות הברית. הוא הוכשר בתחילה כמפעיל רדיו ולאחר שאושפז בעקבות דלקת ריאות בבית חולים למשך שלושה חודשים, נשלח לאוניברסיטת ג'ורג'טאון בה שהה כעשרה חודשים. באוניברסיטה שימש תחילה כמתרגם מצרפתית ושם צבר את ניסיונו הראשון לאחר ששיחק מחזה של מולייר בצרפתית.
ריינר החל לכתוב מערכונים ולהופיע כשחקן וקומיקאי בתוכניות טלוויזיה החל משנות החמישים המוקדמות, תוך שהוא משתף פעולה עם כותבים כמל ברוקס וניל סיימון. בשנות ה-60 התפרסם כיוצר של תוכנית הטלוויזיה "המופע של דיק ואן דייק" (The Dick Van Dyke Show). ב-1990 ביים את הקומדיה "בגידה נעימה".
לאורך הקריירה שלו הופיע קרל ריינר בעשרות סרטים ותוכניות טלוויזיה. ב-1963, הופיע בסרט "מטורף, מטורף, מטורף העולם". ב-1966 שיחק בסרט "הרוסים באים, הרוסים באים".
בין השנים 2001 ל-2007, הופיע בתפקיד סול בלום בסדרת סרטי אושן (אושן 11, אושן 12, ואושן 13).
ריינר זכה בפרסים רבים לאורך הקריירה שלו, לרבות 11 פרסי אמי ופרס גראמי אחד.
משפחתו
עריכהריינר היה נשוי לאסטל כ-65 שנה, עד מותה ב-2008. לקרל ואסטל שלושה ילדים, בהם הבמאי והשחקן רוב ריינר.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קרל ריינר
- קרל ריינר, ברשת החברתית פייסבוק
- קרל ריינר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- קרל ריינר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קרל ריינר, באתר AllMovie (באנגלית)
- קרל ריינר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- קרל ריינר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קרל ריינר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קרל ריינר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קרל ריינר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הקודם: 1994: מרטין שין – "מרפי בראון" |
פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן אורח בסדרה קומית 1995: קרל ריינר – "משתגעים מאהבה" |
הבא: 1996: טים קונוויי – "המאמן" |