קרנפיים

קרנפיים
	קרנפיים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מפריטי פרסה
על־משפחה:	קרנפים
משפחה:	קרנפיים
שם מדעי
	Rhinocerotidae; ‏גריי, 1821
תחום תפוצה

המונח "קרנפים" מפנה לכאן. לערך העוסק במחזה בשם זה, ראו קרנפים (מחזה).

המונח "קרנף" מפנה לכאן. לערך העוסק בציור בשם זה, ראו הקרנף של דירר.

המונח "קרנף" מפנה לכאן. לערך העוסק במטוס המכונה כך בחיל האוויר הישראלי, ראו לוקהיד C-130 הרקולס.

קַרְנַפִּיים^[1] (שם מדעי: Rhinocerotidae; "קרנף" ברבים: קַרְנַפִּים) היא משפחה בסדרת מפריטי פרסה ומקבוצת הקרנפים. המשפחה כללה בעבר מינים רבים, אולם כיום נותרו חמישה מינים בלבד. תפוצתם של חמישה מינים אלו כוללת את אפריקה ודרום-מזרח אסיה.

מאפיינים

משפחת הקרנפיים מתאפיינת בגודלם העצום של כל המינים, אשר כולם שייכים לקבוצת המגה-פאונה ומסוגלים להגיע למשקל של טון אחד או יותר. לכולם יש קרן במרכז המצח שלהם. תזונתם כוללת עשבים, ועורם עבה - סנטימטר עד סנטימטר וחצי. עורם מורכב משכבות של קולגן, הממוקמות במבנה סריגי. שמיעתם של הקרנפיים חדה למדי, כמו גם חוש הריח שלהם, אולם חוש הראייה שלהם חלש באופן יחסי. מרבית הקרנפיים מגיעים לגיל של 50 שנים ואף יותר.

מיני הקרנפיים הם בעלי חיים חזקים מאוד, ובהיותם כאלו הם גורם מוות בולט מעולם החי. בהודו ובנפאל, הקרנפים הם הגורם הראשון מעולם החי שמביאים למוות בני אדם, בעוקפם את הטיגריסים והנמרים. לא רק זאת, קיים תיעוד לכך שמספר קרנפים התנפלו על פילים שנשאו תיירים בתוך הג'ונגל. בדומה לבעלי-חיים אחרים, הם נעשים מסוכנים אף יותר כאשר הם בקרבת צאצאיהם.

קרנפים התקיימו בעבר גם בארץ ישראל, לפי עצמות קרנפים שנתגלו באתרים ארכאולוגיים מהתקופה הפלאוליתית. הקרנפים נעלמו מישראל לפני כמה עשרות אלפי שנים^[2].

הקרן

המאפיין הבולט ביותר של הקרנפיים הוא הקרן הגדולה שלהם. היא ממוקמת מעל לאף. בניגוד לחיות אחרות בעלות קרן, קרנם של הקרנפיים מורכבת מקרטין בלבד (אותו החומר ממנו עשויים השיער והציפורנים שלנו ובכך כביכול קרן הקרנף היא למעשה שיער דחוס), ואין לה בסיס עצמותי. בקרנם של הקרנפיים משתמשים לשם יצירת ידיות של חרבות ופגיונות בתימן ובעומאן.

הקרנף משתמש בקרן כמכשיר עזר לאיתור צמחים ומינרלים החבויים מתחת לאדמה, בנוסף הקרנף משתמש בקרן להגנה ולתקיפה בזמן שהקרנף שומר על צאצאיו.

גודל

הקרנפיים הם בעלי חיים גדולים וכבדים, וזו הגנתם העיקרית מפני טורפים. קרנף בוגר שוקל בין 1 ל-4 טון מטרי.

השוואה בין גדליהם של חמשת מיני הקרנפים: קרנף סומטרה (ירוק), קרנף ג'אווה (תכלת), קרנף צר-שפה/קרנף שחור (סגול), קרנף רחב-שפה/קרנף לבן (ורוד), קרנף הודי (אדום).

קרנף צר-שפה.

קרנף סומטרה

איור של קרנף צמרירי.

איור של אלסמותריום.

סכנת הכחדה

מצבם של כל חמשת מיני הקרנפים הקיימים אינו בטוח. הקרנף רחב-השפה הוא אולי הבטוח מבין החמישה, ובצד השני, קרנף ג'אווה נמצא בסכנת הכחדה חמורה, וב-2002 הוערך כי נותרו כ-60 פרטים בלבד בכל העולם, וכך הוא אחד משלושת מיני היונקים הגדולים הנדירים ביותר בעולם.

מאמצי שימור הקרנפיים החלו בשנות ה-70 של המאה ה-20, אך הם נחלו כישלון ואוכלוסיות הקרנפים המשיכו להצטמצם באופן חד ומשמעותי. סחר באיברי הקרנפיים אסור לפי הסכמי ה-CITES ‏ (Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora), אולם ציד בלתי חוקי של הקרנפים עדיין קיים והשפעתו מסכנת את מאמצי השימור של הקרנפיים.

הקרנפיים ניצודים בעיקר לצורך סחר בקרניהם. במזרח אסיה ישנה אמונה כי לקרני הקרנפים יש עוצמה ויכולות ריפוי, ומשתמשים בהם לצורך ייצור תרופות. בנוסף משמשות הקרניים לצורכי נוי וריהוט.

בשנת 2021 החל מיזם חלוצי של הבנק העולמי וקרן ההשקעות הסביבתית (אנ') בו הוצעו למכירה אג"חים בשווי כולל של 45 מיליון דולר למטרת שימור אוכלוסיית הקרנפים שחיים בשני פארקים לאומיים בדרום אפריקה. ההשקעה תיפתח לאחר 5 שנים ותפריש למשקיעים ריבית עם תשואה שתלויה באחוז הגידול בכמות הקרנפים, זאת מכיוון שמגידול האוכלוסייה צפויה ליהנות לא רק אוכלוסיית הקרנפים אלא גם מדינת דרום אפריקה עצמה.^[3]

טקסונומיה

כיום קיימים 5 מיני קרנפים בארבעה סוגים:

סוג ומין יחיד דיצרוס (Diceros) - בו המין קרנף צר-שפה (D. bicornis).
סוג ומין יחיד: קרנף רחב שפה (Ceratotherium) - בו המין קרנף רחב-שפה (C. simum).
סוג ומין יחיד: דיצרורינוס (Dicerorhinus) - בו המין קרנף סומטרה (D. sumatrensis).
סוג: קרנף אסייתי (Rhinoceros) - בו המינים: קרנף הודי (R. unicornis) ו-קרנף ג'אווה (R. sondaicus).

מיון הקרנפיים

סוג ללא מקור Teletaceras - נכחד
סוג ללא מקור Uintaceras - נכחד
תת-משפחה Rhinocerotinae
- סוג ללא מקור Protaceratherium - נכחד
- שבט Aceratheriini - נכחד
  - סוג אצרתריום (Aceratherium)
  - סוג אצרורינוס (Acerorhinus)
  - סוג Alicornops
  - סוג Aphelops
  - סוג Chilotheridium
  - סוג כילותריום (Chilotherium)
  - סוג Floridaceras
  - סוג Hoploaceratherium
  - סוג Mesaceratherium
  - סוג Peraceras
  - סוג Plesiaceratherium
  - סוג רונזותריום (Ronzotherium)
  - סוג Shansirhinus
  - סוג Sinorhinus
  - סוג Subchilotherium
- שבט Teleoceratini - נכחד
  - סוג Aprotodon
  - סוג Brachydiceratherium
  - סוג Brachypotherium
  - סוג Diaceratherium
  - סוג Prosantorhinus
  - סוג Shennongtherium
  - סוג טלאוצרס (Teleoceras)
- קבוצה Rhinocerotina
  - שבט Rhinocerotini
    - סוג Gaindatherium - נכחד
    - תת-שבט Rhinocerotina
      - סוג Nesorhinus - נכחד
      - סוג Rusingaceros - נכחד
      - סוג קרנף (Rhinoceros)
  - שבט Dicerorhinini
    - סוג קרנף צמרירי (Coelodonta) - נכחד
    - סוג דיצרורינוס (Dicerorhinus) - נכחד
    - סוג Dihoplus - נכחד
    - סוג Lartetotherium - נכחד
    - סוג סטפנורינוס (Stephanorhinus) - נכחד
  - שבט Dicerotini
    - סוג קרנף רחב שפה (Ceratotherium)
    - סוג דיצרוס (Diceros)
    - סוג Paradiceros - נכחד
תת-משפחה Elasmotheriinae - נכחדה
- סוג Gulfoceras
- סוג Victoriaceros
- שבט Diceratheriini
  - סוג דיצרתריום (Diceratherium)
  - סוג Penetrigonias
  - סוג סובהירקודון (Subhyracodon)
  - סוג טריגוניאס (Trigonias)
- שבט Elasmotheriini
  - סוג Bugtirhinus
  - סוג Caementodon
  - סוג אלסמוטריום (Elasmotherium)
  - סוג Hispanotherium
  - סוג Iranotherium
  - סוג Kenyatherium
  - סוג Meninatherium
  - סוג מנוצרס (Menoceras)
  - סוג Ningxiatherium
  - סוג Ougandatherium
  - סוג Parelasmotherium
  - סוג Procoelodonta
  - סוג סינותריום (Sinotherium)

קרנף באומנות

הקרנף מופיע פעמיים באומנות החזותית מהתקופה הרומית בארץ ישראל, בציורי הקיר של מערת הקבורה הצידונית במרשה שבגן הלאומי בית גוברין, ובפסיפס בית האמידים בלוד.^[4] הקרנף שמתואר בפסיפס בית האמידים בלוד, משולב בסצנה המתארת נוף סוואנה אפריקאית. במקור המים נמצא היפופוטם עם זנב מסולסל, שמאפיין את פולחן אל הים ומקורות המים הרומי, נפטון. על מקור המים שומרים אריה ולביאה. ליד מקור המים, מופיע מקבץ בעלי חיים אופייני לנופי הסוואנות, שמגיעים אליו לשתות ולרחוץ. העיצובים הריאליסטיים מלמדים כפי הנראה על מסע של בעלי הבית בלוד אל מרכז אפריקה, למטרות ציד, שהיה ענף פופולרי בקרב האצולה ובעלי הממון בתקופתם.^[5]

קרנף ודורבן בציור קיר ממערת הקבורה הצידונית בגן לאומי בית גוברין, מרשה
קרנף, ג'ירף, פיל, פר, אריות והיפופוטם בהקשר מיתולוגי בנוף סוואנה אפריקאית בפסיפס בית האמידים הרומי בלוד
"קרנף" הוא חיתוך עץ שיצר צייר הרנסאנס הגרמני אלברכט דירר בשנת 1515