ראפאת (סלפית)
ראפאת (בערבית: رافات) הוא כפר פלסטיני הממוקם בשומרון, כ-38 ק"מ מדרום-מערב לשכם ומשתייך לנפת סלפית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 2,258 תושבים בשנת 2016.
 | |
| ראפאת וזאוויה ברקע | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | סלפית |
| שפה רשמית |
ערבית  |
| שטח | 8,870 דונם |
| גובה | 293 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,522 (2017) |
| קואורדינטות | 32°04′41″N 35°02′43″E / 32.078055555556°N 35.045277777778°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
היסטוריה
עריכהבמאות ה-18 וה-19 ראפאת נכללה בחבל הארץ שנקרא "ג'וֹרַת עַמְרַא" או "בילאד ג'מאעין." אזור זה היה על התפר שבין הרי יהודה והרי השומרון, והוא סבל מחוסר יציבות פוליטית עקב הגירת שבטים ותחרות מתמדת בין משפחות תקיפות על גביית מיסים בשם השלטונות העת'מאניים.[1]
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בראפאת הייתה אוכלוסייה של 92 נפש, כולם מוסלמים, ובמפקד 1931 המספר עלה ל-127 נפש, אשר גרו ב-31 בתים.
ב-1945 הייתה אוכלוסיית ראפאת 180 נפש, כולם מוסלמים, ואילו שטח הקרקע הכולל היה 8,125 דונם, כשמתוכו 1,889 דונם שימשו לגידולי דגנים, ואילו 24 דונם סווגו כשטח בנוי.
בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית. בשנת 1961, האוכלוסייה מנתה 375 נפש.
לאחר 1967
עריכהבעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
665 דונם מקרקעות הכפר מוגדרות כשטח B, ואילו 8,204 נוספים הם שטח C. ישראל הפקיעה 101 דונם מאדמות ראפאת, בנוסף לקרקעות מזאוויה למחצבה הישראלית "מחצבת נחל רבה". מחצבה זו נמצאת כיום בצד הישראלי של גדר ההפרדה, וישראל מייצאת 94% מהחומרים המופקים ממנה לישראל.[2]
בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. ב-2004, עשרות תושבים נפצעו בעימותים עם כוחות צה"ל והמשטרה, בעת הפגנות נגד הקמת גדר ההפרדה באזור.[3][4] ראפאת (יחד עם הכפרים דיר בלוט וזאוויה) כותרה מכל צדדיה על ידי הגדר בתוך "מובלעת א-זאוויה", שהביאה להפרדת שליש מן האדמות השייכות לכפר, ניתק את היישובים א-זאוויה, דיר בלוט וראפאת מעיר המחוז והמרכז השלטוני שלהם, בעיירה סלפית, המהווה עורק חיים לאותם כפרים בתחום הבריאות, החינוך, התעסוקה וקבלת שירותים ממשלתיים. המובלעת מנותקת מכביש 5, ללא מתן פתרון תחבורה הולם. כן הביא תוואי הגדר לתפיסת עשרות דונמים של חלקות פרטיות ולעקירת מאות עצי זית, שמהווים מקור פרנסה למשפחות רבות בכפר. התושבים עתרו לבג"ץ נגד תוואי הגדר, ב-2006 נדחו העתירות על ידי בית המשפט העליון.[5]
בשנים האחרונות החל הכפר לבנות בתים בשטחי C בניגוד לחוק, במטרה למנוע את גדילת היישובים הסמוכים לשם, עלי זהב והמאחז שחרית.
קישורים חיצוניים
עריכה
- Welcome To Rafat
- Rafat, Welcome to Palestine
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- Rafat village (fact sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים ,ARIJ
- Rafat village profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים ,ARIJ
- Rafat, aerial photo, המכון למחקר יישומי - ירושלים ,ARIJ
הערות שוליים
עריכה- ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 26.
- ^
שרי בשי, ליהודים ולגרמנים מותר לחצוב, באתר הארץ, 21 במאי 2016
- ^ ארנון רגולר, צה"ל הרג בן 13 בשכם; עשרות נפצעו בהפגנה נגד הגדר בשומרון, באתר הארץ, 26 בפברואר 2004
- ^ א-זאוויה: כ-800 פעילים נגד הגדר מנסים להפסיק את בנייתה, באתר וואלה (הקישור אינו פעיל, 18 בינואר 2020)
- ^ בג"ץ 6027/04 ראש מועצת הכפד אלזאוויה נ' שר הביטחון,
