רבי דוסא בן הרכינס
רבי דוסא בן הרכינס היה תנא מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים[1] וחי גם בדור השני לתנאים. הוא סתם רבי דוסא במשנה.
| לידה |
המאה ה־1 ישראל  |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור ראשון לתנאים חורבן בית שני – דור ראשון לתנאים חורבן בית שני |
| בני דורו | עקביא בן מהללאל, רבן יוחנן בן זכאי |
| אב | הרכינס |
  | |
נודע בעשירותו הרבה והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב[2].
המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות[3]: "שינה של שחרית ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם".
בערוב ימיו נעשה ר' דוסא סומא.
כשהיה זקן מופלג נועצו בו חכמים לדעת הלכה, כך למשל מספר התלמוד במסכת יבמות[2]: פעם אחת שמעו עליו חכמים שהורה באחת מהלכות יבמות כבית שמאי, החליטו ללכת אליו ולברר האם כך הוא הדבר. רבי דוסא היה כבר זקן מופלג והחכמים שבאו לביתו - רבי אלעזר בן עזריה רבי עקיבא ורבי יהושע - נהגו בו כבוד מופלג ותחבלו תחבולה כיצד לקבל את דעתו של רבי דוסא מבלי לשאלו ישירות לדעתו. לבסוף כשהבין לאן חותרים החכמים שאל בשם מי שמעו האימרה "דוסא שמעתם? או בן הרכינס שמעתם?, אמרו לו בן הרכינס שמענו. אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והוא הורה הלכה זו כבית שמאי, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים, וביניהם שהלכה זו כבית הלל".
כשרבי יהושע חויב על ידי רבן גמליאל להגיע במקלו ומעותיו ביום כיפור שחל לפי חשבונו, התייעץ על כך עם רבי דוסא שהורה לו לשמוע לרבן גמליאל[4].
קברו
עריכהמנחם החברוני (1215 לספירה), שחי כ-1200 שנה אחרי תקופת רבי דוסא, מתאר את קברו במערה בצפת יחד עם רבי חנינא בן חכינאי ורבי אליעזר בן הורקנוס.
יעקב השליח[5] (1258-1270 לספירה) ומחבר "שבילי דירושלים" (המיוחס לרבי יצחק חילו[6], 1333 לספירה), טוענים כי נקבר עם תלמידיו. מחברי הספרים: "סדר קברי אבותינו ז"ל"[7] (1300 לספירה), "ציוני קברים בארץ ישראל"[8] (1440 לספירה), ו"אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם" (המאה ה-15) טוענים כי נקבר עם רבי שמעון בן עזאי ורבי יוסי בן זמרה. "איגרת יחוס האבות" (לפני 1537 לספירה) ו"יחוס הצדיקים" (סוף המאה ה-15) מוסיפים כי גם רבי נחמיה נקבר עימם. רבי חיים ויטאל[9] (1570 לספירה) תמך במסורת קברו של רבי דוסא, אך הדגיש "ואין צדיק אחר קבור שם אלא הוא לבדו". גרשון בן אליעזר הלוי סגל[10] (1624 לספירה) טען כי רבי דוסא קבור יחד עם אביו הרכינס "וצדיקים אחרים".
לקריאה נוספת
עריכה- בנימין לאו, "רבי דוסא בן הרכינס: ישב בדד וידום", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 156-146.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "רבי דוסא בן הרכינס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 324-322, באתר היברובוקס
- רבי דוסא בן הרכינס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי דוסא בן הרכינס באתר אהלי צדיקים
הערות שוליים
עריכה- ^ הרמב"ם בהקדמתו למשנה כתב שחי כבר בדורו של שמעון הצדיק, וזאת על פי האמור משמו בתלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק א', הלכה ו': "מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא ועינוי דמיין לדידיה (=ועיניו דומות לשלו)". וכן על פי האמור משמו בתלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז, עמוד א': "מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים", ומכאן הסיק שחי כבר בזמן עזרא הסופר וחגי הנביא.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז, עמוד א'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י'
- ^ ראש השנה כה א
- ^ אלה סימני כתבי הקברות
- ^ על פי חוקרים רבים מדובר בזיוף (ראה: גרשם שלום, ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו - מזויף, ציון ו', ה'תרצ"ד, עמ' לט - נג; מיכאל ארליך, ספר שבילי דירושלם המיוחס לר’ יצחק חילו - מזויף?, בתוך: "ירושלים וארץ-ישראל" גיליון 6 (ה'תשס"ח) 87-59 ועוד
- ^ רשימת אילן ב'
- ^ כתב יד מוסקבה
- ^ שער הגלגולים, הקדמה לז
- ^ גלילות ארץ ישראל, איגרת הקודש