רבי חייא
רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא מכפרי שבבבל[1].
| לידה |
180? בבל, האימפריה הפרתית  |
|---|---|
| פטירה |
230? (בגיל 50 בערך) |
| מקום קבורה |
ציפורי (זיהוי עממי מהמאה ה-12) טבריה (זיהוי עממי מהמאה ה-13) |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | דור המעבר בין התנאים לאמוראים |
| השתייכות | חז"ל, תנאים, אמוראים, אמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי יהודה הנשיא |
| תלמידיו | רבי אושעיא |
| בת זוג | יהודית |
| אב | אבא בר אחא בר סלא מכפרי |
| צאצאים | יהודה, חזקיה, פזי, טוי, אושעיא |
  | |
עלייתו לארץ ישראל
עריכהרבי חייא נולד וחי בבבל, סמוך לעיר סורא במאה השנייה לספירה, ועבר לארץ ישראל כדי ללמוד מפי רבי יהודה הנשיא (רבי). הוא עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו יהודית, בניו התאומים, שתי בנותיו, ואחייניו רבה בר חנא ורב. רבי שמח לקראת בואו של רבי חייא, ואמר: ”מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עֲצָתִי”[2][3].
לפי התלמוד הירושלמי, רבי חייא היה מצאצאי שפטיה בן אביטל[4]. מאידך, התלמוד הבבלי מייחס את רבי חייא לשמעה אחי דוד, כמסופר במסכת כתובות: ”רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא, כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא. אמר רבי: חס ושלום פסולא איכא יתיבו ועיינו במשפחות, רבי אתי משפטיה בן אביטל ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד. אזיל איעסק ליה לבריה בי רבי יוסי בן זימרא” (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב').
תרגום: "רבי היה עסוק [להשיא] לו לבנו מבית רבי חייא, כאשר הגיע לכתוב כתובה נפטרה הנערה. אמר רבי: חס ושלום יש פסול? ישבו ועיינו במשפחות, רבי בא משפטיה בן אביטל ורבי חייא בא משמעי אחי דוד (שנחשב פחות מיוחס). הלך ועסק [להשיא] לו לבנו [בת] מבית רבי יוסי בן זימרא..."[5]. הרב אהרן היימן שיער שמדובר בבנו הצעיר של רבי, רבי שמעון[6].
מימרה מפורסמת שלו הובאה בתלמוד:
אמר רבי חייא: אני אעשה לתורה שלא תשתכח מישראל. מה אעשה? אלך ואזרע פשתן, ואסרוג רשתות, ואצוד צבאים, ואאכיל את הבשר ליתומים, ומן העורות אתקן מגילות, ואכתוב חמישה חומשי תורה, ואלך לעיר שאין בה מלמדי תינוקות, ואקריא לחמישה תינוקות חמישה חומשים, ואשנה לשישה תינוקות שישה סדרי משנה, ואומר להם: עד שאחזור ואבוא, הקריאו והשנו זה לזה. וכך אעשה שלא תשתכח תורה מישראל. וזהו שאמר רבי: גדולים מעשי חייא!
— כתובות דף קג ע"ב
.
עוד נאמר בתלמוד: ”אמר ריש לקיש: הריני כפרת רבי חייא ובניו. שבתחילה, כשנשתכחה תורה מישראל - עלה עזרא מבבל ויסדה; חזרה ונשתכחה - עלה הלל הבבלי ויסדה; חזרה ונשתכחה - עלו רבי חייא ובניו ויסדוה”[7].
ממדרש בראשית רבה עולה כי עסק במסחר משי עם ר' שמעון בירבי[8].
יחסיו עם רבי יהודה הנשיא
עריכהרבי יהודה הנשיא ורבי חייא העריכו מאוד זה את זה. רבי חייא התגורר בטבריה, אך הקפיד לבקר את רבי יהודה הנשיא בציפורי. רבי אף הוא העריכו מאוד וכינה אותו באוזני רבי ישמעאל: "אדם גדול, אדם קדוש"[9], ונעזר בו רבות לכתיבת המשנה. גם רבי חייא נתן כבוד גדול לרבי וכינה אותו: "רוח אפינו משיח ה' "[10]. רבי חייא פעל רבות לפרנסת יתומים ולמניעת השכחות התורה מישראל, וכששמע זאת רבי אמר: "כמה גדולים מעשי חייא"[11]. רבי חייא ביקש מרבי לבצע סמיכה לאחייניו רבה בר בר חנה ורב. רב הקים ישיבה בסורא, הידועה כישיבת סורא, אשר יחד עם ישיבתו של שמואל בנהרדעא היו הישיבות הגדולות בבבל.
רבי חייא, יחד עם תלמידו רבי אושעיא, קיבצו אוסף של ברייתות, קובצי משניות שרבי לא הכניסן למשנה, וערכו אותם כתוספתות וכברייתות עצמאיות. על כך נאמר במסכת חולין[12]: כל ברייתא שאינה נשנית בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא משובשת היא, ולא תביאו ממנה ראיה לבית המדרש.
שני בניו של רבי חייא, יהודה וחזקיה, נמנו אף הם עם החכמים. התלמוד מספר כי פעם אחת בשבתו הוא ובניו על שולחנו של רבי, השתכרו בני חייא ופגעו ברבי על ידי דרשה מסוימת, ואמר להם רבי: "קוצים אתם משימים בעיני"[13].
אחיינו של רבי חייא, בן אחיו, היה האמורא רבה בר בר חנה. בנוסף, רב היה בן אחיו וגם בן אחותו[14].
שיטתו הלימודית
עריכהפסיקותיו של רבי חייא היו מקילות יותר מהמקובל בתקופתו, והוא התיר דברים שנאסרו על ידי חכמים אחרים. מסופר כי הוא אמר, כי לולי קראו לו בבלאי שרי איסורי היה מתיר לטלטל סנדל המסומר, אפילו יש בו עשרים וארבעה מסמרים (לפי גרסת ישיבת פומבדיתא) או עשרים ושניים (לפי גרסת ישיבת סורא)[15].
אגדה
עריכהרבות מאמרותיו מתייחסות לטבען של נשים. הוא קבע כי "אין אשה אלא לבנים", ואף עסק בטבע האשה להוליד בנים, ואמר כי כשם שהשאור יפה לעיסה - כך דמים יפים לאשה[16][17]. כן אמר רבי חייא כי "אין אשה אלא ליופי", ובדומה לכך קבע כי "אין אשה אלא לתכשיטי אשה" והיה נותן עצות כיצד לשפר את יופי הנשים: ”הרוצה שיעדן את אשתו ילבישנה כלי פשתן הרוצה שילבין את בתו יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפירקה”[18]. לפי שיטתו, פטורה האשה ממלאכות העשויות לפגוע ביופיה[19]. מאמרים אלו של רבי חייא, מתקשרים לביטוי שהתבטא אודות אשתו יהודית שציערה אותו ולמרות זאת הוא נהג לכבדה: די לנו להכיר טובה לנשותינו, על כך שהן מגדלות את בנינו, ומצילות אותנו מחטא של הרהור בנשים אחרות[20].
פטירתו
עריכהעל פי האגדה, כאשר הגיע זמנו של רבי חייא להפטר מהעולם, לא יכול היה מלאך המוות ליטול את נשמתו, ואף לא היה יכול להתקרב אליו מרוב קדושתו. יום אחד בא מלאך המוות לביתו של רבי חייא כשהוא מחופש לעני, וביקש ממנו חתיכת לחם. הביא לו רבי חייא פת לחם לאכול, אמר לו מלאך המוות: מרחם אתה על עניים, ומדוע אין אתה מרחם עלי, שמצווה אני ליטול את נשמתך ואין אני יכול לבצע זאת. לדרישתו של רבי חייא הראה לו מלאך המוות את ה"שוטא דנורא" - מקל האש שבידו, ורבי חייא שהבין כי אכן מדובר במלאך המוות, נענה לבקשתו ונפטר מהעולם[21].
משפחת רבי חייא
עריכה| אישה אחרת | אבא בר אחא כרסלא | אמא של רבי חייא | איש אחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| איבו | חנה | שילא | מרתא | רבי חייא | יהודית | אמא של רב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר חנה | רב | יהודה | חזקיה | טוי | פזי | אושעיה?[א] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר בר חנה? | חייא | איבו | בת (אנונימית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אייבו | חזקיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- ^ עיינו "תולדות תנאים ואמוראים", ערך רבי אושעיה ברבי חייא
לקריאה נוספת
עריכה- הרב יהודה לייב פישמן מימון (עורך), רבי חייא, יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמ' רמ"ט–רנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- בנימין לאו, "רבי חייא הגדול", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 55-43.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', עמוד א'
- ^ ספר ישעיהו, פרק מ"ו, פסוק י"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ח, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב'
- ^ אהרון אופנהיימר, רבי יהודה הנשיא, ירושלים, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, 2007, 23.
- ^ תולדות תנאים ואמוראים, ערך "רבי שמעון בר רבי"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ', עמוד א'
- ^ בראשית רבה, פרשה ע"ז, פסקה ב'.
- ^ בראשית רבה פרק ל"ג, סעיף ג'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קמ"א, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס', עמוד ב'.
- ^ אמרה דומה למשנתו של רבי מאיר "כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ט, עמוד ב'.
- ^ כתובות שם, ותוספות.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ג, עמוד ב'. ורש"י שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד א'.