רב חייא בר אשי
רב חייא בר אשי[1] היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי בבל. בצעירותו למד אצל רב, ושימשו.
| תקופת הפעילות | דור שני ושלישי לאמוראי בבלי |
|---|---|
| רבותיו | רב וזעירי |
| בני דורו | רב הונא |
  | |
במסגרת שימושו את רב, הוא למד הרבה הלכות, אותם מסר לדורות הבאים. הוא סיפר למשל, שהוא היה רוחץ את מלבושיו של רב, שהיו עשויים עור, בשבת. מכאן למדו חז"ל, כי אין איסור כיבוס בכלי עור בשבת[2]. כן סיפר, שכאשר הקים את רב משנתו, הוא היה רוחץ את ידיו, מברך ברכת התורה, ורק לאחר מכן מסר את שיעורו הקבוע, ומכאן שיש לברך ברכת התורה גם על תלמוד ולא רק על תנ"ך[3]. בהמשך, סיפר רב חייא, הוא היה מניח תפילין, וקורא קריאת שמע, ומכאן למדו כי על אדם להניח תפילין לפני קריאת שמע, גם אם כבר הגיע זמן קריאת שמע[4].
רוב אמרותיו של רב חייא הם בשם רבו רב, ולעיתים נדירות בשם שמואל[5] לעיתים מובאים בתלמוד גם פסקיו הוא[6], לעיתים אף חלוק עם רבו רב[7].
היה חברו של רב הונא ודן עמו על פסקיו של רבם המשותף - רב[8].
היה גם תלמידו של זעירי, ויש הסוברים[9] שעבר בנהר ביום כיפור כדי להקביל פניו. לאחר פטירתו של זעירי רבו, נשא רב חייא את אלמנת רבו[10].
פסקיו
עריכה- אודות מצוות עונג שבת:
במה מענגו? רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו – הרי זה עונג.
- מסר בשם רב, שמי שמזמן, נוטל מים אחרונים באחרונה, לאחר כל הסועדים[11]
- אמר רב חייא בר אשי בשם רב חסדא: 'היוצא ליהרג - משקים אותו קורט של לבונה בכוס של יין, כדי שתיטרף דעתו[12], שנאמר[13] תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ'; ושנויה ברייתא: נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות ומביאות אותן (את היין והלבונה). (מאמר זה נאמר ככל הנראה על ידי רב חייא בר אשי השני)[14].
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "רב חייא בר אשי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
עריכה- ^ הראשון, השני היה בזמן סוף האמוראים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף צ"ד, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"א, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ד, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קכ"ז, עמוד ב'.
- ^ למשל תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"א, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ז, עמוד ב'.
- ^ פירוש רב ניסים גאון למסכת שבת דף קט, עמוד א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ו, עמוד ב'.
- ^ במסגרת "ברור לו מיתה יפה" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ה, עמוד א'), להקלת המיתה ולצינון הסבל.
- ^ ספר משלי, פרק ל"א, פסוק ו'.
- ^ ראו מאמרו של היימן.