רב חנניה
רב חנניה (או חנינא), הידוע גם בכינויו- רבי חנניה דציפורין היה אמורא בארץ ישראל בדור החמישי. החברות הרבה בין רב חנניה לרבי מנא מתבטאת בעיקר במחלוקותיהם הרבות. לאחר מספר שנים ששימש כראש ישיבת ציפורי העביר את התפקיד לרבי מנא ורב חנניה עצמו היה יושב ולומד לפניו. בגלל זה נאמר עליו שהוא אחד מאלה- "שהניחו כתרן בעולם הזה וירשו חיי העולם הבא"[1]
| מקום פעילות | בעיקר ארץ ישראל וגם בבל. |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל אמוראים |
| השתייכות | ישיבת ציפורי |
| רבותיו | רבי פנחס |
| בני דורו | רבי מנא |
  | |
כעבור מספר שנים הלך רב חנניה לבבל ושהה שם ביחד עם רב אשי ולמד עמו ולכן בתלמוד הבבלי מוזכרות מספר מחלוקות בין רב אשי לבין רב חנניה.
לקריאה נוספת
עריכה- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "רב חנניה (חנינא)", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך א, עמ' 144.
הערות שוליים
עריכה- ^ כלומר, שוויתרו על כבודם ותפקידם בעולם הזה וזכו בכך בחיי העולם הבא. שאר האנשים הם- יהונתן, אלעזר בן עזריה וזקני בני בתירה.