רב שמואל בר רב יצחק
רב שמואל בר רב יצחק היה אמורא מהדור השלישי של התקופה, שנולד בבבל ועלה לארץ ישראל. הוא נחשב, יחד עם רבי זירא, לגדול הדור שבארץ ישראל.[1] בלט בעיקר בעיסוקו באגדה.[2]
| מקום פעילות | בבל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | שלישי תקופת האמוראים |
| רבותיו | רב, רב הונא, רבי חייא בר אבא |
| בני דורו | רב זירא |
  | |
ביוגרפיה
עריכהרב שמואל נולד בבבל לרב יצחק, שהיה אמורא (מוזכר בתלמוד על שם בנו "אבוה דרב שמואל בר רב יצחק").[3] עוד בצעירותו, הספיק ללמוד אצל האמורא רב,[4] אך נחשב לתלמידו המובהק של רב הונא.[5] לאחר שכבר נחשב לתלמיד חכם בזכות עצמו, עלה לארץ ישראל, ושם החל ללמוד תורה מפי רבי חייא בר אבא. הוא התקרב לרבי חייא עד כדי כך, שכאשר נפטר רבי חייא הוא נהג כאבל.[6] בארץ ישראל רכש מעמד נכבד, עד שנחשב לגדול הדור.[1] חתנו היה רב אושעיה.[7]
מורשתו
עריכהרב שמואל בר רב יצחק נחשב לאיש חסד. כך לדוגמה הוא נהג לשמח חתן וכלה בדרך ייחודית: הוא רקד בפני הכלה כשבידו ענפי עץ הדס. היו חכמים שהעירו לו על כך שלכאורה זה מעשה שלא מתאים לגדול הדור, ורבי זירא אף היה אומר "ראו איך סבא זה מבייש אותנו", אך כאשר הוא נפטר, כך על פי האגדה, יצאה בת קול שאמרה "נפטר רב שמואל בר רב יצחק הגומל חסדים". כמו כן כאשר החלה הלוויה שלו ירדה אש מן השמיים, שהייתה בצורת בדי הדס, והפרידה בין הציבור המלווה לבין מיטתו,[9] ובנוסף, נעקרו כל האילנות בארץ ישראל, לאות על כך שלא יזכו עוד שייקח מהם ענפים יפים ומעוטרים לרקוד לפני הכלה.[10]
מתורתו
עריכהאמרה ידועה של רב שמואל בר רב יצחק, שיש לה השפעות הלכתיות רבות, היא הכלל שטבע: ”מקום יש בראש להניח שתי תפילין”.[11]
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "רב שמואל בר רב יצחק", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1139, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ג, עמוד ב'.
- ^ על פי מאמרים שונים שנמסרו בשמו על ידי רבי ירמיה, רבי חנין ואחרים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף צ"ז, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"ד, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ל"ו, עמוד א'.
- ^ על אף שלא היה קרוב משפחה שלו. תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק א', הלכה ב'.
- ^ על אף שלא היה קרוב משפחה שלו. תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א', הלכה א'; מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א'; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ז, עמוד א'.
- ^ בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף צ"ה, עמוד ב'.